פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      משה ליאון אינו ראוי לתפקיד. דעה

      על ראשות עיריית ירושלים מתמודדים ניר ברקת ותושב גבעתיים, תוצר של קומבינה בין דרעי לליברמן - משה ליאון. יואליש קרויס מסביר מדוע ליאון אינו המעומד הראוי לתפקיד

      המחנה "הקיצוני" אליו אני משתייך, אינו מצביע בבחירות לכנסת או בבחירות המקומיות, גם לא לוקח תקציבים מהמדינה או נושא בנטל. אך למרות כל זה, המאבק על ראשות עיריית ירושלים מצליח להוציא אותי מהכלים. איני יכול לשתוק אל מול הטיפשות והבורות של העסקנים החרדים שבמקרה הזה לא נותר לי לדון אותם לכף זכות, משום שבטח חלקם לקו במחלת השכחה.

      בוואלה! יהדות לא מפחדים משאלות

      לעולם לא נדע אלו שינויים הוא יכול לחולל לרעת החרדים בבירה

      על ראשות עיריית ירושלים מתמודדים שניים. ראש העיר המכהן, ניר ברקת ששואף לשבת חמש שנים נוספות על הכיסא בקומה השישית בכיכר ספרא, ומולו מתמודד פחות ראוי, משה ליאון, תושב גבעתיים ותוצר של קומבינה פוליטית בין אריה דרעי לבין אביגדור ליברמן. בשורות הבאות אנסה להעיר את עיניהם של תושבי הבירה המתלבטים בין השניים ואפרט שורת סיבות מדוע משה ליאון הוא אינו המעומד הראוי לתפקיד.

      נתחיל מכך, שמהפך או שינויים הם לא בהכרח דבר טוב. חכמינו זיכרונם לברכה אמרו כי מתפללים לשלומה של מלכות. ניר ברקת הותיר את ירושלים על כנה ולא ערך בה שינויים מהותיים. הצבתו של ליאון בתפקיד הוא בגדר הימור. לעולם לא נדע אלו שינויים הוא יכול לחולל לרעת החרדים בבירה.

      התקווה התנפצה: החסידים לא הביעו תמיכתם בליאון

      ישי נזרק אחורה, דרעי המנהיג. פרשנות

      דרעי של הווה רוצה דבר אחד, לשרוד ולהוכיח שהוא קיים

      העובדה שליאון הוא מועמד מטעם יו"ר ש"ס, אריה דרעי, היא בעייתית. דרעי של היום הוא לא דרעי של העבר. בעברו הוא רצה לעזור לבני הישיבות, לבנות ולהקים מוסדות חינוך חרדים ועוד. דרעי של הווה רוצה דבר אחד, לשרוד ולהוכיח שהוא קיים. זו גם הסיבה שבראיונות שהעניק לאחרונה לתקשורת הוא התיפייף והתחנף לחילונישער'ס. קחו דוגמא אחת, לפני מספר חודשים עבר חרד"ק (חרדי קל דעת) ברחובות מאה שערים. ילדים רדפו אחריו בצעקות וללא אלימות מיותרת ניסו לגרום לו לצאת מן השכונה. אני לא אביע כאן את דעתי, אם הצעקות האלו הן המעשה הנכון, זה לא הזמן וגם לא המקום. דרעי בחר לעלות לשידור והגיב: "אסור...צריך להוקיע...", ועוד שלל התבטאויות בהן החניף לחילונים.

      אסור שמועמד מטעם דרעי יהיה ראש עיריית ירושלים

      אם לדרעי יש כיום שלושה חתנים, תלמידי חכמים שיושבים באוהלה של תורה, תרשו לי להמר, שהחתן הבא כבר לא יהיה כזה והלוואי שאתבדה. בדיוק כמו שדרעי מתחרט על הרגע שבו הבטיח לח"כ משה גפני שלא ייכנס לקואליציה בלי סיכום עם יהדות התורה. הוא הרי היה מסתדר יופי עם נפתלי בנט. אבל מה לעשות? דרעי עדיין מפחד מההבטחה שלו לתנועה הליטאית-חסידית. הוא חזר לחיים הפוליטיים כאיש עסקים, הגיע מעולם שבו היה רגיל להיות ב-13 שנים האחרונות. ואם כך, אסור שמועמד מטעמו יהיה ראש עיריית ירושלים.

      במהלך כתיבת שורות אלו, נזכרתי בבחירות שהתקיימו במדינת ישראל. החרדים נשארו מחוץ לשורות הקואליציה. הציבור כנראה שכח שמי שניהל את המשא ומתן עם החרדים הוא לא אחר ממשה ליאון עצמו. כשנתניהו רצה למחוק סעיפים ממתווה הגיוס, הלך ליאון ובירר אצל יאיר לפיד האם הוא מקבל את המחיקה? לפיד, כך נראה, לא הסכים וליאון לא התעקש להכניס את החרדים ורק חודשיים עברו וכבר הוא מבקש את תמיכתם. הזוי, לא?

      לסיום, אסור לתושבי ירושלים לשכוח מה עוללו "הסרוגים" לציבור החרדי בתקופה האחרונה. וכמאמר החרדים: עדיף חילוני בלי כיפה מאשר חילוני עם כיפה.

      ונזכה לביאת גואל צדק במהרה בימינו, אמן.

      יואליש קרויס הוא תושב שכונת מאה שערים ולשעבר קמב"ץ העדה החרדית