אלות, אבנים ואיומים: הבחירות בציבור הליטאי

לפני שבועיים, הגיעו אלמונים לביתו של הרב דוד מינצר , רב בישיבת חדרה והכו אותו ב"אלימות קשה", לאחר מכן ביקשו שיחתום על מסמך שטוען כי ילדיו תלו שלטי בחירות של "בני תורה". כשסירב לחתום, התקשרו לרעייתו ואיימו עליה כי אם לא תוריד את שלטי הבחירות של המפלגה, הילד שלה "יחזור פצוע מהחיידר". ככל הנראה, התקופים מזוהים עם מחנהו של הרב שטיינמן. מקרה זה אינו בודד, איומים, חרמות, נידויים ואלימות הם חלק קטן מרשימה ארוכה של טרור המופעל לאחרונה נגד אנשי הרב אוירבך.

בדף הפייסבוק של וואלה! יהדות לא מפחדים משאלות

מאז קיץ 2012, עוד בטרם מת הרב יוסף שלום אלישיב, "פוסק הדור" של הציבור החרדי האשכנזי, התפצל המחנה הליטאי לשניים. לראשונה בהיסטוריה הליטאית , קמה קבוצה לא מבוטלת הנקראת "הפלג הירושלמי" בהנהגת הרב שמואל אוירבך שחתרה תחת סמכות היורש הלגיטימי של הרב אלישיב, הרב אהרן לייב שטיינמן. בשיאו של הפיצול, הקימה קבוצה זו ביטאון, "הפלס", ואף את מפלגת "נצח", שבבחירות האחרונות לכנסת הוחלט בסופו של דבר, לא להריצה נגד "יהדות התורה" בשל סיכוייה הנמוכים לעבור את אחוז החסימה.

הפעם, לקראת הבחירות המקומיות, ולאור העובדה כי הם לא זוכים להכרה ברחוב הליטאי, החליטו ראשי המחנה להריץ את מפלגת "בני תורה" בשלוש ערים, בני ברק, ירושלים ומודיעין עילית. המחנה מנהל בערים אלו קמפיין נגד מפלגת האם לשעבר, "דגל התורה" והרצת המפלגה מביא לשיא את הפילוג ברחוב הליטאי.

לפני כמעט חודש, הציג אברהם מנקיס, את ממועמדותו למועצת העיר ירושלים ברשימה של "בני תורה". לאחר זמן קצר, קיבל מנקיס הודעה כי "אין לו עוד מקום בכולל עטרת שלמה". בכולל המזוהה עם המחנה של הרב שטיינמן, למד מנקיס משנת 2007.

"הקשר בין ההתמודדות ובין ההודעה אשר ניתנה למר מנקיס, הוא כמעט מובן מאליו", כתב עורך דינו, אורי הברמן, "השימוש ביחסי מרות ככלי להשפיע על קיומו של הליך דמוקרטי ובעניינו, ניסיון להניע אדם מלהציג מועמדות, או להענישו על שהגיש מעומדות, היא חמורה מאין כמותה". ב"עטרת שלמה" דחו את הטענות ומסרו בתגובה באמצעות עו"ד דב וינרוט כי ההרחקה של מנקיס מהישיבה הייתה מאחר ו"לא תרם, בלשון המעטה, למוסר הלימודים הגובה הנדרש מתלמידי הישיבה".

כאמור, רשימת "בני תורה", מתמודדות בשלוש ערים שונות. גורמים מטעמה מעריכים כי במודיעין עילית, יצליחו לגרוף מספר נציגים גדול בשל ריבוי התומכים הקיימים בעיר, ואולי זו הסיבה שמסבירה איך בתוך חודש אחד חוו אנשיה, פעיליה ותומכיה שורת התנכלויות בלתי פוסקת, "העירייה המזוהה עם ראש העיר של המחנה השני הורידה לנו מודעות, גנבו לנו עיתונים מתיבות הדואר, בחורי ישיבה הגיעו עם אלות ואבנים וניסו להתנפל על אנשי המטה שלנו, מקומונים שהבטיחו לפרסם אותנו, חזרו בהם מחשש להתנכלויות, אישה שמתגוררת בעיר קיבלה סטירת לחי מאחר ופרסמה שלטי בחירות בחלון ביתה ועוד ועוד".

חיים רוחמקין, שנמצא במקום הראשון ברשימת מפלגת "בני תורה" בבני ברק, טוען כי אנשי הרב שטיינמן "בלחץ". לדבריו, "הם מבינים שיש לנו ציבור גדול ואנחנו צפויים להביא תוצאה יפה. לכן כל מי שמעז לעזור לנו, סופג איומים והתנכלויות".

גם הרבנים בציבור הליטאי נגררו בשבועות האחרונים לתוך המאבק. הרב חיים קנייבסקי, המזוהה עם הפלג של הרב שטיינמן התבטא לאחרונה כי מי שמצביע עבור "בני תורה", הוא כ"נותן יד לפושעים" וכי המפלגה החדשה היא של עסקנים צעירים ולא של רבנים". מנגד, הרב שמואל אוירבך, ראש "הפלג הירושלמי" אמר לתלמידיו כי "אין לפחד מקפידות וקללות, להולכים בדרך האמת מובטח שכל הקללות ייהפכו לברכות".

ישעיהו ויין, אחד מעורכי עיתון "הפלס" וממקורביו של הרב אוירבך מסביר כי האיומים והטרור שהם עוברים באים בעקבות המצוקה בה נמצאת הקבוצה השנייה, "כשאדם נמצא במצוקה הוא פועל בשיטות של מאפיה ועולם תחתון. כנראה שהם יודעים דברים שאנחנו לא וזו התוצאה".

לדברי ויין, תחילת הפילוג בציבור הליטאי החל עם פטירת הרב אלישיב, "מאז פטירתו של הרב, ההנהגה בדגל התורה עברה לידיהם של עסקנים, הם קובעים, הם שולטים, ואם כך הדברים, אנחנו לא חלק מזה, מקומנו לא שם". ויין גם לא מתעלם מהעובדה כי המחנה השני בציבור הליטאי, מתעלם מהם לחלוטין, "רבים אומרים שהריצה שלנו בבחירות היא מבחן חיינו, אך האמת שאותנו לא מעניינת התוצאה, במצב הנוכחי אנחנו אפס, כל דבר שיקרה, הוא מצב טוב יותר. אנחנו לא מפחדים להתמודד".

ההשפעה הפוליטית של "בני תורה" מעוררת כעס ברחוב החרדי. ירושלים היא אחת מהערים שהמאבק בה, ניכר יותר מכל עיר אחרת. למרות שסיכוייו להיבחר קלושים מאד, אנשי המחנה ממשיכים להריץ את חיים אפשטיין, מקום ראשון ברשימת "בני תורה" רק כדי להוסיף קולות לראש העיר ניר ברקת ולפעול נגד ההחלטה של "דגל התורה" לבחור במעומד משה ליאון.

קובי רוזנשטיין, ממקורביו של הרב שטיינמן אומר כי עצוב מאד שהיהדות הליטאית נגררת למצב של פוליטיקה מתוך אינטרסים, "היהדות הליטאית הייתה תמיד מאוחדת, אנשיה פעלו על פי דעת תורה, וחבל שבגלל הפילוג הזה יתחילו לפעול מתוך אינטרסים". לטענת רוזנשטיין, אנשי הרב אוירבך הם "חסידות של אנטי. הם לא חסידים של הרב אוירבך, הם רק מאוחדים נגד ההנהגה של הרב שטיינמן". עוד הוא מציין כי "הטרור נשלט בידי כמה נערים שחושבים שבכך הם עוזרים להנהגה של הרב שטיינמן".

מה יתרחש ביום שאחרי הבחירות? בעוד אנשי הרב אוירבך מקווים כי יכירו בהם ברחוב הליטאי, רוזנשטיין עצמו סבור כי לא יקרה דבר, "אני מאד מקווה שזה לא ייגרר הלאה, וההנהגה הפוליטית לא תיקח את זה הלאה".