פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      עסקנים חרדים - הפסיקו את ההסתה

      מחלוקות וסכסוכים על שליטה וכבוד, היו ברחוב החרדי תמיד ולצערי גם יהיו. אך הפעם זה שונה, כי מחלוקת זאת קורעת את תוככי הציבור הליטאי ומאיימת על שלום הציבור, פשוטו כמשמעו

      לאחרונה עקב רעידות המשנה המרובות שפקדו את אזורינו, התקשורת החלה לעלות השערה וחשש שמא רעידת אדמה כבדה מתעדת לפקוד אותנו. רבותיי, היא איננה בדרך, היא כאן ובעוצמה שלא הייתה כדוגמתה. הציבור החרדי עומד כולו על בקע שבין טקטונים, שזזים ללא הרף. הפילוג הפנימי בתוככי הציבור הליטאי מאיים להחריב משפחות, ערים ונפשות עוללים.


      בוואלה! יהדות לא מפחדים משאלות

      החיתוך ברחוב החרדי היה חד וכואב, אולם הפילוג היה מושתת על אידיאולוגיה

      רקע מקדים: לפני 25 שנה קם מרן הרב שך זצ"ל ופילג את העולם הליטאי מהעולם החסידי כשהקים את תנועת "דגל התורה". החיתוך ברחוב החרדי היה עז, חד וכואב, אולם הפילוג היה מושתת על אידיאולוגיה צרופה שכל זאטוט היה ביכולתו להבין זאת, האידיאולוגיה הליטאית-שמרנית, המתקוממת לעצמאותה, אל מול עולם החסידות השונה, הרבגוני והמכיל יותר.

      כשצידי המחלוקת ברורים וחדים, ישנה יכולת לפשרה וכך היה. הרב שך בחוכמתו, מיד לאחר שהעמיד את התנועה הליטאית וביסס את מעמדה בצורה שתובן לכל, אידיאולוגית בעיקר, פעל בכל דרך, על מנת לאחדה חזרה עם הפלג החסידי, כשכל צד מכיר ומוקיר את הקווים והנקודות אשר בהן הצד שכנגד רואה כחשובות ביותר.

      הציבור הליטאי הוצב במשך שנים כמיינסטרים המשפיעים ביותר על הלך הרוח המגזרי

      את הפילוג הנוכחי, בנוסף על עצם היותו בתוככי משפחה אידיאולוגית אחת, חיצונית ופנימית, לא ילד קטן לא יצליח להבין, אלא אף בוגר יתקשה לראות את ההבדלים האידיאולוגים שבגינם הקרע, מהן הנקודות השונות בין מחנה למחנה. ה"גיחזים" שבצדדים, מניפים ידיהם מסיתים את ההמון ומלבים את האש, והנוער חדור המוטיבציה שותה בצמא. שניהם ששים אלי קרב ומוסיפים נופך שאין בינו לבין המחלוקות מאומה, זאת רק בכדי להטריף את ההמונים ולהסיתם לצידם.

      מחלוקות, פילוגים וסכסוכים על מקום שליטה וכבוד, היו ברחוב החרדי תמיד ולצערי גם יהיו. אולם נדמה כי הפעם הדבר שונה, הציבור הליטאי הוצב במשך שנים כמיינסטרים המשפיעים ביותר על הלך הרוח המגזרי. מחלוקות שבתוככי חסידויות ויז'ניץ ,סאטמר, גור ואף הציבור הש"סי, לא זלגו החוצה אלא נותרו בעיקר בתוככי המחנה המפולג. אולם מחלוקת זאת הקורעת את תוככי הציבור הליטאי משפיעה לחלוטין על כלל הרחוב ומאיימת על שלום הציבור, פשוטו כמשמעו.

      המלחמה היא פוליטית, לא אידיאולוגית לא ערכית

      משפחתי כמשל, חלקם מחזיקים בחוזקה את הצד האחד. והאחרים לא מרפים מאחיזת הצד האחר. דו השיח בין הצדדים המתנהל ללא הרף, נטול כל אמירה אידיאולוגית וערכית כי אם "מגיע לך" אוזו זכותי" או שלא. כמביט מהצד אני חש, כי המלחמה היא פוליטית גרידא, לא אידיאולוגית ולצערי גם לא ערכית.

      קריאתי היא אל העסקנים, הלבלרים וכותי המשטמות על לוחות המודעות ומאמרי ה"השקופע" (השקפה): הרפו, הפסיקו את הטרפת ההמונים, הפסיקו לשפוך גופרית ואש אל רחובות הערים, כי סופה מי ישורנה. סכסוך פוליטי ניתן לפתרון לו הצדדים ירצו בכך, בניגוד לסכסוך אידיאולוגי-דתי. מקווה שזה לא מאוחר מידי.

      יעקב וידר הוא יו"ר המטה החרדי בליכוד וחבר נשיאות הליכוד