איפה הייתה התנועה לאיכות השלטון בקרב בין יעקב לעשיו?

תאומים נולדים ליצחק – יעקב ועשיו. עשיו הבכור הוא צייד, ואילו יעקב "יושב אוהלים" שרוצה את הבכורה מאחיו. האחים מבצעים עסקה שכדאיותה לשני הצדדים מפוקפקת : הבכורה בתמורה לנזיד עדשים. יעקב מנצל את רגע החולשה של אחיו כדי להשיג יתרון משמעותי – ירושת אביו. כבר כאן מתבטאת תמימותו של עשיו, הצייד, איש השדה הפשוט, המוותר בעסקה הזו על "הבכורה", ההובלה, בעלת הערך, "בתמורה לנזיד עדשים" – הנאה רגעית, יצרית ובסיסית : אוכל. ובהמשך, בתחבולה נוספת, מתחפש יעקב לאחיו על מנת לקבל ברכה מאביו העיוור בטרם מותו – ברכה שהועיד יצחק לבכורו, לעשיו.

בוואלה! יהדות לא מפחדים משאלות

ועם כל זאת, מהללת התורה דווקא את יעקב, ובשמו השני – ישראל, שהופך לאחד מאבותינו ועל שמו נקראים אנו "עם ישראל". למעשה, בכל סיפורי בראשית מתקיים מתח תמידי בין הבכורה לברכה. בין המסורת והסדר הטבעי לפיהם הבכור יורש את הנחלה וממשיך את השושלת לבין הצעיר, המתחכם לעתים, הספונטאני, שעולה לגדולה דווקא הוא. ראו ערך יוסף ואחיו או משה ואהרון או יצחק וישמעאל. בכל אלה גובר אח צעיר על אחיו הבכור (או על שניים עשר אחיו הגדולים) וגורף את כל הקופה. למה?.

אני אגלה לכם סוד. אני בכלל תמיד הייתי בעד עשו. כבר בגיל צעיר העדפתי את איש השדה האדמוני על פני יעקב ה"חנון" יושב האוהלים. אולי בגלל זה שאני ג'ינג'י וגם זה שהרבה יותר מגניב להיות צייד מאשר "עקר בית". אבל בסופו של דבר יעקב הוא זה שמנצח בסיפור. מה זה אומר לנו? התורה יוצאת שוב ושוב נגד "הסדר הטבעי" הזה ומציגה סיפור בו לאו דווקא הצודק, לכאורה, הוא המנצח. האם היא מכוונת אותנו לשאול שאלות ולהטיל ספק במובן מאליו?

בשבוע שעבר צפינו במערכה ארצית סוערת בבחירות לראשויות המקומיות. במסגרתה מופיע הסיפור המשפטי של ראשי הערים בת-ים, רמת השרון ונצרת עלית – לחיאני, רוכברגר וגפסו. שעות ספורות לאחר שהשלושה הללו הואשמו בפלילים על ידי בית המשפט – נבחרו בעריהם לכהונה נוספת. התנועה לאיכות השלטון עתרה על כך לבג"צ בדרישה לא לאפשר לנציגי ציבור המואשמים בקבלת שוחד, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה, הפרת אמונים, הלבנת הון ועדות שקר, לשמש כראשי ערים בישראל.

שלומי לחיאני ראש עיריית בת-ים – היוצא, המואשם והנכנס כאחד – זכה ב-58% מהקולות בעירו וטען בשחצנות : "הציבור הכריע, מי הוא רוצה שיוביל את העיר ב-5 השנים הבאות והציבור בחברה דמוקרטית הוא הריבון" ואף הוסיף את המשפט : "לא יעזור בית דין!!" האמנם?!

ומי ינצח במערכה הזו? ואיפה הייתה התנועה לאיכות השלטון בקרב ההיסטורי בין יעקב לעשו? כנראה שהתורה, כמו ציבור הבוחרים – הניחה בצד את הפשע לכאורה ואיפשרה מצב בו הנבחר נושא אתו "כתם" ערכי כל שהוא. השבוע, היושר לא היה זה שהוביל את ההחלטה.

רוצים להגיב לדבריו של ערן ברוך ולשאול שאלות? לחצו כאן: שאלות לערן ברוך על פרשת השבוע. נא להקפיד לכתוב בצורה מכובדת כל מה שתרצו