פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      זה ממש חשוב להיות מוקף באנשים שאתה לבד בארץ

      לצד החיילים הבודדים שעולים לארץ כדי להתגייס לצה"ל , מגיעות גם בנות שעולות לישראל להתנדב ולתרום לחברה. בחודשים האחרונים הן הוכרו על ידי אגף הקליטה כ"מתנדבים בודדים"

      "זו הייתה ההחלטה הקלה ביותר שעשיתי בחיי. לקח לי זמן להתרגל, אבל מעולם לא חשבתי לחזור. הגעתי לכאן בגיל תיכון, הייתי שנתיים בתיכון בקריית מוצקין ועוד שנה באולפנה בכפר סבא, השירות הלאומי היה המשך טבעי וכך הגעתי לגרעין בקצרין. אנחנו שש בנות, שמתגוררות יחד בדירה בקצרין והן כמו המשפחה שלי, הן מארחות אותי בשבתות ועוזרות לי עם העברית."

      "זה ממש חשוב להיות מוקף באנשים שאתה לבד בארץ. בבוקר אני משרתת בגן לחינוך מיוחד ואחה"צ אני עושה פעילויות קהילתיות עם הגרעין, בגלל שאני עולה חדשה , אני עוזרת למשפחה אמריקאית שעשתה עלייה, עוזרת לילדים בשיעורי הבית ולהורים עם קצת תמיכה בעברית ובבירוקרטיות שונות." כך מספרת חויה שרייבר שעלתה לפני שלוש שנים לארץ מניו-יורק, במסגרת תכנית נעל"ה (נוער עולה ללא הורים) והיום מתנדבת לשירות לאומי במסגרת האגודה להתנדבות.

      עולות לישראל להתנדב ולתרום לחברה הישראלית

      לצד החיילים הבודדים משלל מדינות העולם שעולים לישראל בכדי להתגייס לצה"ל , מגיעות גם בנות שירות לאומי, שעולות לישראל להתנדב ולתרום לחברה הישראלית. פעילות זו נמשכת כבר עשרות שנים, אך רק בחודשים האחרונים אותן מתנדבות הוכרו ע"י אגף הקליטה והעלייה במשרד החינוך כ"מתנדבים בודדים" אשר זוכים להטבות כדומה לחיילים בודדים.

      "מתנדבים בודדים" הם כל אלו שהוריהם בחו"ל, בין אם הם עשו עלייה עכשיו או לפני מספר שנים. והם פועלים כמתנדבי שירות לאומי לכל דבר, אך מקבלים הטבות מסוימות כגון תוספת לדמי הכיס וכן גם מספר ימי חופשות גדול יותר על מנת שיוכלו לטוס ולבקר את המשפחות בחו"ל.

      כל המשפחה שלי באוסטרליה

      "אני חושבת שאסע לבקר את המשפחה" מספרת שרה דסאור, שעלתה לפני חודשיים ממלבורן אוסטרליה, "אני מדברת איתם כל יום בסקייפ והם אמורים להגיע לכאן גם בפסח. להיות רחוקה זה קשה, אבל המשפחה שלי תומכת בי ועוזרת לי". שרה משרתת מטעם "האגודה להתנדבות" בגן אדי-שור, גן חינוך מיוחד בירושלים. "שנה שעברה הייתי בתכנית בני עקיבא במדרשת הרובע והחלטתי לעשות עלייה ולהתנדב לשירות לאומי. יש לי אחות בארץ, שעלתה לפני שנתיים, קצת בני דודים, אבל חוץ מהם כל המשפחה שלי באוסטרליה. למדתי עברית באוסטרליה, אז אני מסתדרת, אבל זה עדיין קשה לפעמים. למזלי אני משרתת עם בנות מקסימות שגם גרות איתי באותה הדירה בירושלים והם עוזרות לי מאוד."

      אני רוצה להיות רופאה

      יש מתנדבות בודדות שרואות את השירות הלאומי והעלייה לארץ גם כמקפצה לעתידן המקצועי "אני רוצה להיות רופאה" מספרת קטיה אניצ'ה, מתנדבת בודדה שעלתה ביולי האחרון מאוקראינה, " עשיתי עלייה ועכשיו אני מתנדבת ב"האגודה להתנדבות" במד"א בירושלים. אני רוצה לעשות פסיכומטרי ולהתחיל ללמוד לאחר מכן".

      "יש לי כאן אחות שעשתה עלייה שנה לפני ויכול להיות שגם אחותי הצעירה תעשה עלייה, ההורים כרגע נשארים באוקראינה. יש הרבה אנשים שעוזרים לי, מזמינים אותי לשבתות, דואגים לשלומי, אני ממש מרוצה מהבחירה שלי ואני רואה את העתיד שלי כאן בישראל".