שפה עם אמת אלוהית וסימני שאלה

"האתר מקווה לדבר בשפתם של מי שמדברים "חילונית שוטפת" אבל יש להם שפה משלהם עם קודים, והתייחסויות וניואנסים פנימיים, שפה שיש בה מניגון ''אנעים זמירות", ריח הבשמים וטעם החמין אבל גם שאלות ותהיות. שפה שיש בה רבנים ואיסורים והלכות וכיסוי ראש וחגים וצומות ועבודת האל, אבל כן, יש גם כפירה וחילול ולעיתים תחושת מחנק ועצב ואבדן הדרך."

"שפה שיש בה אמת אלוהית מוחלטת ומוכתבת, אבל גם שפה פנימית עם סימני שאלה וניסוי ותהייה ובחירה חופשית. שפה שיש בה געגוע לילדות בצל עבודת האל אבל גם דיבור חדש , בוגר, של עולם העכשיו. שפה שנחצבה במאבקים פנימיים שבין אדם לעצמו, בין אדם לאלוהיו, בין אדם לקהילה". את הדברים הללו אומר עו"ד יאיר נהוראי עורך "דברים", אתר אינטרנטי חדש שיצא לאוויר העולם השבוע ומנסה לתת תשובות למי שאולי מחפש אותם.

ציבור גדול שבאו ממשפחות דתיות. כל אחד והזרם שלו. חשו חנוקים ויצאו מהמסגרת. הדת חשובה להם, אך בדרך שלהם. ובכל זאת, הם מסרבים לקרוא לעצמם דתל"שים ובוודאי שלא חוזרים בשאלה. "דתיים בדרך שלנו" הם אומרים. הם מגיעים מרקעים שונים - מבית חרדי, דתי לאומי, ספרדי ואשכנזי, מסורתי וחב"דניקי אך כולם גדלו באווירה דתית כזו או אחרת, ובכל זאת איזה שהיא תחושת ניקור מרחפת מעל כולם. אם משום הזיכרונות או משום הגעגוע שלאחר ההתרחקות, יש איזה להם רצון לשוב מעט לריח הילדות, לאווירה של הבית בו הם גדלו שמסרב להישכח.

במגזין האינטרנטי החדש, ימצאו עניין אנשים שגדלו בציבור החרדי, בציונות הדתית, כיפות סרוגות וכל מי שחונך במסגרות הדתיות או החרדיות, כל מי שיש לו שיח עם האל, אך לא רואה עצמו חלק ממסגרת ברורה, ובעיקר במה לביטוי, שאלה ומפגש עם אנשים המרגישים בדיוק כמוהו, מי בשם ומי בעילום שם.

המגזין הראשון, מוקדש לימים הנוראים שאחרי החגים. שמונה מחברי קבוצת הפייסבוק – הקבוצה (שם זמני) חזרו לימים הנוראים: תיארו את המפגש עם "אנו מתירין", "תקיעה גדולה", "ליישב בסוכה והפיוט "ונתנה תוקף". הם כתבו על המתח בין העבר להווה, בין זיכרון למציאות, בין אמונה לכפירה, בין קודש לחול. סיפרו על הכאב, האבדן והגעגוע, אבל גם על השמחה, החוויה הדתית והחיפוש אחר האל. העובדה שרבים כל כך מעדיפים שם בדוי, שווה מחשבה.

באתר תוכלו למצוא את: הבמאי יוסף נובל במדור התרבות שמספר על ילד עירום קפוא ובודד שחיפש כפרה, ומדוע בגללו ביים סצנת מקווה בסרטו "שומר הברית". בטורים האישיים ניתן לקרוא את יאיר להמן, תוהה האם העובדה שלתפיסתו אברהם אבינו עישן רוב חייו נרגילה במדבר (בציפייה לאורחים), מקהה מקדושתו?. אחד מהטורים היותר מרתקים הוא הטור של "האנוסה" שמנסה לתמרן בין הבית החרדי לחוץ החילוני, ומוצאת את עצמה "בחלל בין שני עולמות. לא בטוב ולא ברע, ולא באור ולא בחושך, לא דומעת ולא נטולת דמעות".

לדברי עמוס שלין, מנהל האתר והמעצב, רבים מהכותבים ב"דברים", משתייכים לקבוצת הפייסבוק "הקבוצה שם זמני", אנשים שאינם חילוניים ואינם דתיים, המחפשים מסגרת בה יוכלו לקיים את הדת בדרכם שלהם, מבלי להתחייב למסגרות נוקשות, חוקים ואיסורים.