פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      התפיסות הסוציאליות של תורת ישראל

      בהלכה אנו מוצאים מערכת חוקים מפורטת ומתקדמת שמגנה על השכירים במשק. חובתנו לדאוג לזכויות העובדים, למנוע את ניצולם, לדאוג להם לתנאי עבודה ראויים ולשלם להם שכר הוגן ובזמן

      אילו היתה הסתדרות עובדים בימי יעקב אבינו שתגן עליו, ואילו היה בית דין לעבודה לפנות אליו, מצבו של יעקב היה שונה. יעקב איש תם היה, בדורותיו, אילו היה בדורנו סביר שהיה נחשב לפראייר. הוא תבע מעצמו מוסר עבודה אופטימאלי.

      יעקב ראוי להתכבד בתואר "העובד הראשון שקופח על ידי מעבידו"

      הרמב"ם לומד ממנו הלכה למעשה, לפיה הפועל "חייב לעבוד בכל כוחו, שהרי יעקב הצדיק אמר: 'ב??כ?ל כ??ח?י ע?ב?ד?ת??י א?ת א?ב?יכ?ן'" (הלכות שכירות יג, ז). גם בשנותיו האחרונות המשיך יעקב אבינו לגלות מוסר עבודה יוצא דופן ולא נתן לשחיקה הטבעית לחלחל. כך מדגיש המדרש על המילים: "ויעבוד עמו עוד שבע שנים אחרות", שהמילה "עוד" באה ללמד שעבד בשנים האחרונות באמונה ובשלימות בדיוק כמו בשנותיו הראשונות (ילקוט שמעוני, ויצא, קכה).

      אולם ליעקב היה עסק עם מעביד שלא העריך את עבודתו, וביקש דרכים לנצל אותו. יעקב ראוי להתכבד בתואר "העובד הראשון שקופח על ידי מעבידו", כדבריו לנשותיו: "ו?א?ת??נ?ה י?ד?ע?ת??ן כ??י ב??כ?ל כ??ח?י ע?ב?ד?ת??י א?ת א?ב?יכ?ן. ו?א?ב?יכ?ן ה?ת?ל ב??י ו?ה?ח?ל?ף א?ת מ?ש??כ??ר?ת??י ע?ש??ר?ת מ?נ?ים..." (בראשית לא, ו-ז).

      התורה קבעה הלכות המעניקות הגנה לעובד השכיר

      על מנת שלא ירבו בישראל עובדים מקופחים ומנוצלים קבעה התורה הלכות המעניקות הגנה לעובד השכיר. כך למשל נאמר בתורה: "ל?א ת?ע?ש??ק ש??כ?יר ע?נ?י ו?א?ב?יו?ן... ב??יו?מו? ת?ת??ן ש??כ?רו?". התורה מלמדת שהלנת שכר השכיר איננה רק עברה על דיני ממונות - אלא גם על דיני נפשות: "כ??י ע?נ?י הו?א ו?א?ל?יו הו?א נ?ש??א א?ת נ?פ?ש?ו?" (דברים כד, יד-טו).

      נראה, שבעולם הקדום, היו השכירים שייכים בדרך כלל למעגל העוני, בעל מעמד כלכלי איתן, היה עצמאי כשברשותו קרקע חקלאית, צאן ובקר או סחורה. השכירים עמדו לא אחת בשורה אחת עם הגר, והעני, היתום והאלמנה, כמי שמרכיבים את האלמנטים החלשים בחברה. בעלי הממון נטו לנצל את שכיריהם, כפי שמלמדים דברי התוכחה של נביאי ישראל דוגמת הנביא מלאכי (ג,ה) שהזהיר: "ו?ק?ר?ב?ת??י א?ל?יכ?ם ל?מ??ש??פ??ט ו?ה?י?ית?י ע?ד מ?מ?ה?ר ב??מ?כ?ש???פ?ים... ו?ב?ע?ש??ק?י ש??כ?ר ש??כ?יר א?ל?מ?נ?ה ו?י?תו?ם ו?מ?ט??י ג?ר..."

      ההלכה דאגה שבשום אופן העבודה לא תהפוך לעבדות

      בהלכה אנו מוצאים מערכת חוקים מפורטת ומתקדמת שנועדה להגן על השכירים בשוק העבודה. כך, לדוגמה, ההלכה מאפשרת לעובד שהתחייב לעבוד יום שלם - לחזור בו באמצע היום ולהודיע על הפסקת עבודתו. אם התחייב לעבוד תקופה מסוימת, חובת המעביד לאפשר לו להתפטר ועליו לשלם את שכרו עבור הזמן שעבד (בבא מציעא, י, א). יחסה של התורה לזכויות העובדים לא נשען רק על עקרונות הצדק והחמלה, אלא הוא מתבסס גם על האמירה: "'כ??י ל?י ב?נ?י י?ש??ר?א?ל ע?ב?ד?ים' (ויקרא כה, נד) - ע?ב?ד?י הם, ולא עבדים לעבדים." (שם, וכן קידושין כב, ב, בבא קמא, קטז, ב). לפיכך דאגה ההלכה שבשום אופן העבודה לא תהפוך לעבדות.

      חובתה של כלל החברה לדאוג לזכויות העובדים

      בזמננו, החשש מפני שעבוד עובדים נראה רחוק ולא רלוונטי, וזכויות השכירים מעוגנות במערכת חוקים אזרחית מסועפת. אולם, תופעות של ניצול העובדים החלשים קיימות בהחלט. כאשר נמנעות זכויות יסוד מעובדי קבלן, כאשר נשים מקופחות בשכרן, כאשר מפטרים עובדים על מנת למנוע מהם קביעות, מאלצים מועסקים לעבוד בימי שבת וחג, או לא מאפשרים תנאי עבודה נאותים הרי שניצול החלשים עדיין קיים.

      יעקב היה מסוגל לעבוד בכל כוחו חרף היותו מנוצל. הוא בטח באלוהיו אליו התפלל : "א?ם י?ה?י?ה א?ל?ה?ים ע?מ??ד?י ו?ש??מ?ר?נ?י ב??ד??ר?ך? ה?ז??ה א?ש??ר א?נ?כ?י הו?ל?ך? ו?נ?ת?ן ל?י ל?ח?ם ל?א?כ?ל ו?ב?ג?ד ל?ל?ב??ש?..." (בראשית פרק כח, כ-כא).

      בחברה שלנו, זוהי חובתה של כלל החברה לדאוג לזכויות העובדים, למנוע את ניצולם, לדאוג להם לתנאי עבודה ראויים ולשלם להם שכר הוגן ובזמן. יו"ר ההסתדרות הנוכחי כנראה מיצה את פעילותו בתחום זה, אבל המשימה לא הושלמה, והיא מוטלת על כל אדם שיכול להשפיע. לא במקרה אנו קוראים ליעקב "יעקב אבינו", ואילו ללבן, שמבחינה גנטית אף הוא אבינו, אנחנו קוראים "לבן הארמי". מבחינת המוסר החברתי אנו משתדלים שלא להיות בניו.

      הרב ד"ר רונן לוביץ, הוא הרב של ניר עציון וחבר הנהלת בית הלל