פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הרב שרלו: ייתכן שהחילוניות היא אפיזודה היסטורית

      מתנגד לכפייה דתית. שואף שהיהודים בארץ ירצו להתנהג לפי התורה וחושב שעידן החילון עומד לחלוף. לרגל צאת הספר "צהר לעסקים", הרב שרלו מדבר על דת, מדינה וגרביים של דתיות

      הרב יובל שרלו (ג'יני , אמיל סלמן)
      (צילום: אמיל סלמן)

      הבעיה שהיהדות תמיד מזוהה עם כשרות וטהרת המשפחה

      מהי הזהות וההלכה היהודית וכיצד ניתן להנגיש אותה לכלל הציבור בישראל? שאלות אלו מעסיקות ישראלים רבים. גורמים שונים חושבים כי מדינת ישראל גורמת לאיבוד הזהות, אך מאידך ישנם כאלה, הבטוחים כי הדת בדרך להשתלט על המדינה וכך הציונות וחזונה תאבד לעד. "הבעיה שהיהדות תמיד מזוהה עם כשרות וטהרת המשפחה", אומר הרב שרלו בראיון מיוחד לוואלה! יהדות לרגל הוצאת הספר "צהר לעסקים", ובו מפורסמים מאמרים של רבני צהר בהם הרב שרלו בעצמו, המחברים את פרשות השבוע למציאות העסקית והמנהיגותית כיום.

      הספר, פרי יוזמתו של איש העסקים ערן רולס, יושב ראש "מרכז הבנייה הישראלי", נולד בעקבות מפגש שהתקיים לפני 11 שנים עם שני רבנים צעירים מארגון צהר - הרב שי פירון, כיום שר החינוך והרב חגי גרוס. "ראיתי הזדמנות יוצאת דופן בספר שיכול להנגיש את היהדות אל הזווית היומיומית של האנשים", מציין הרב שרלו. "כאשר מדובר על היכולת לקשר בין יהדות לעסקים בנושאים שונים ומגוונים, זה עסק טוב לכל הצדדים", הוא מסביר. "בתורה יש הרבה מאוד נושאים שקשורים לעסקים, דיני הונאה, ריבית ועבד עברי. בנוסף, הרעיון השתלב היטב עם האג'נדה של ארגון צהר, משום שהמאמרים, נכתבו מראש עבור אנשים שאינם בהכרח דתיים. החיבור והצימאון שנוצר בקהילה שגדלה משבוע לשבוע היה מאוד מיוחד".

      האם ההנגשה כפי שאתה מתכוון, יותר קלה דרך האיסורים והחיובים בתורה או דווקא מהסיפורים, כדוגמת מערכת היחסים בין יעקב ולבן, אברהם וישמעאל?

      "אני אוהב את המושג שאמר הרב נריה זצ"ל: 'קיין לא ידע היכן הנשמה יוצאת ולכן דקר את אחיו הבל בכל חלקי גופו. אנחנו לא יודעים מאיפה הנשמה נכנסת'. ולכן בכל אדם ישנה הרגישות לקבל את התורה מזווית אחרת ולכל אחד יש מקור שונה, דרכו הוא לומד. לכן גם אנו צריכים ללכת בדרך הזאת ומבחינתי השאלה היא לא מה יותר קל עבורי אלא כיצד אני יכול ללמד כל אדם בדרכו שלו".

      מרוב הקפדה על זכות הציבור לדעת, עוסקים ברמיסת כבודם של אנשים רבים

      הרב שרלו וארגון צהר מנסים לשנות, אם לא את המציאות לפחות את התודעה בהבדלים הקיימים לעיתים בין ההלכה היהודית לבין החוק במדינה. הרב שרלו מביא דוגמה על איסור לשון הרע, "בחוק יש איסור לשון הרע רק כאשר מדובר בשקר" אומר הרב, "אך ההגדרה ההלכתית בתורה, שיש איסור לדבר לשון הרע בכלל, גם דברים של אמת".

      אז מה עושים?

      "אנחנו באים בהצעה למדינת ישראל שאומרת כך: בין זכות הציבור לדעת, חופש הביטוי, לבין כבוד האדם, הלבנת פני חברו ברבים, יש פער שניתן לגשר עליו. כך יוצא שאנחנו מדברים בשפה שהיא בגובה העיניים עם הערכים הישראלים והיהודיים גם יחד, ולכן בצהר קודם כל מנסים להעלות את הנושא לדיון". מציין הרב, "היום נוצר מצב שמרוב הקפדה על זכות הציבור לדעת, עוסקים ברמיסת כבודם והלבנת פניהם של אנשים רבים, לעיתים רבות אף ללא עוול בכפם", אומר הרב שרלו בכאב. "אם בעקבות השיח שניצור, אנשים יחשבו פעמיים האם זה נכון וישקלו זאת פעם נוספת, אני עושה את מדינת ישראל יותר יהודית ובאתי על שכרי".

      לא רוצה "משמרות מהפכה" ובשום פנים, לא רוצה כפיה

      נשיא אירן מחמוד אחמדינג'ד צופה במסדר של משמרות המהפכה לרגל יום השנה ה-25 לפרוץ מלחמת אירן-עירק, טהרן, ספטמבר 2005 (AP , Vahid Salemi)
      (צילום: AP)

      אבל גם בתורה המושג שכר ועונש קיים כי אי אפשר בלעדיו ולכן ללא חוק אמיתי כנראה שלא תצליחו להזיז עניינים.

      "אתה צודק, אם אתה שואל אותי האם מדינת ישראל מתנהלת על פי ההלכה, התשובה היא לא. אבל אם אתה אומר שיש את הכלים לשאוב מהתורה את הדרך הנכונה וההלכתית אז התשובה היא כן, בוודאי".

      מה לגבי מדינת הלכה, אתה בעד?

      "למונח מדינת הלכה יש קונוטציה שלילית, שמזכירה את אירן ופקיסטן" אומר הרב, "ומכיוון שכך, אני לא אוהב להשתמש במינוח הזה, אך הייתי רוצה שההלכה היהודית תתקבל בארץ ישראל על ידי העם שיחליט, כי כך הוא רוצה לבנות את מדינתו, ואני מדגיש שאני רוצה שהתורה תתקבל ולא בכוח, אני לא רוצה 'משמרות המהפכה' או 'משמרות הצניעות' בשום פנים ואני לא רוצה כפיה. ואני לא רוצה שהמדינה תאכוף את הדת, אך שואף", מוסיף הרב ומדגיש, "שאזרחי המדינה יבחרו בהלכה היהודית ובעקרונות היהודים כדי לעצב את חיינו".

      ולדעתך שזה יכול לקרות?

      "כן בוודאי" אומר הרב שרלו באופטימיות, "צריך לזכור שהחילון החל רק לפני 200 שנה וייתכן בהחלט שזאת תהיה בסופו של דבר אפיזודה היסטורית, אנו עדים לכך שהקב"ה חוזר לתמונה ואנשים רבים מחפשים בתקופתנו, סיבה ומשמעות לחייהם, במובן הטוב של המילה. כך שניתן לשאוף לכך שהיהודים בארץ ירצו לחוקק בעצמם ולהתנהג לפי התורה".

      מדוע אתה מתחמק בתשובות שאתה נותן בשאלות השו"ת ואינך עונה תשובות חותכות לכאן או לכאן?

      "אני באמת חושב שהמצב הזה, בו עומד רב ונותן תשובה פסוקה זה פשוט לא נכון, משתי סיבות", אומר הרב ופורט. א'. רב שנותן את אותו פסק לשני אנשים עם אותה שאלה הוא לא רב כי לכל סיפור יש צורך בהתבוננות אחרת. ב'. אנחנו רואים מקרים שרבנים חותכים ועונים תשובה חד משמעית, גם במקומות בהם ההלכה עצמה לא כל כך ברורה. לכן יש בכך בעייתיות גדולה שגורמת לאנשים מסוימים לרצות להוריד מעליהם את הכול וחבל".

      ללכת בלי גרביים? לחרדיות אסור ולדתיות לאומיות מותר

      גרביים עם אצבעות מופרדות ( צילום נגה משל ) (מערכת וואלה! NEWS)
      (צילום: מערכת וואלה)

      לסיום, חשוב לרב שרלו להבהיר, "צריך להבין שההלכה עצמה אינה מתגמשת לעולם, בהלכות שבת או דברים מהסוג הזה תמיד התשובות יהיו ברורות וחד משמעיות. אך במקרים של לשון הרע או עסקים והלכות שאינם מהתורה ניתן להתיר לאדם אחד ולאסור לאדם אחר". לדוגמה מביא הרב שרלו דוגמה משאלה שהופנתה לרב שלמה זלמן אוירבך שהיה מגדולי הפוסקים במאה הקודמת, שנשאל האם לנשים מותר ללכת בלי גרביים. "הרב אוירבך ענה: 'לחרדיות אסור ולדתיות לאומיות מותר'. עכשיו תשאל מה ההלכה? זאת ההלכה", אומר הרב בנחרצות. "כל אחד ומנהג אבותיו מכיוון שאין בתורה פסוק שכתוב "נשים לבשו גרביים", אלא מדובר בדקויות שכל אחד הוסיף ולכן יש מקום לפסוק לכאן או לכאן".