ליבי במערב ואנוכי גם שם

זוכרים את שיעורי הספרות בבית הספר שגרמו לרובנו להתקדם בשיעורי הבית של מקצוע אחר? שהמילה "שיממון" היא מחמאה לשיעורים אלה? זוכרים את השיעורים על שירה יהודית של ימי הביניים? שבה "למדנו" על משוררים, סופרים ומקומות עליהם הם כתבו, בעיקר תוך כדי ישיבה בכיתה ובהייה במורה שקורא מתוך ספר.

זו לא הפעם הראשונה בה נכתב בערוץ היהדות על ליב"ה לחילונים, אין ספק שבבית ספר ממלכתי חילוני מצוי לא מקדישים מספיק זמן לתרבות יהודית, מעבר ללימוד מרוחק ודל בכיתות. אבל יש בית ספר אחד שמצא דרך יצירתית ואחרת לחבר את התלמידים לשירת ימי הביניים, ולתור הזהב של יהודי ספרד.

בוואלה! יהדות לא מפחדים משאלות

כדי ללמוד על אבן גבירול ועל שמואל הנגיד, המריאו תלמידי בית החינוך המשותף בחוף השרון למסע ברחבי ספרד. את הכיתה והמורה החליפו טיולים בטולדו, ירושלים אשר הייתה בספרד. בין הגנים המרהיבים של העיר האלהמברה למדו את יצירותיו של שמואל הנגיד, בקורדובה ביקרו בפסל הרמב"ם, ובסיביליה למדו על סיפוריהם על היהודים האנוסים.

בית הספר קיבל את אישור המפקח על הוראת הספרות במשרד החינוך להוספת יחידת לימוד שלישית בנושא שירת ימי הביניים. מנהל בית הספר, אשל קליינהאוז, מגדיר את התוכנית כלא מפחות ממהפכנית. "המשלחת מספקת לילדים חוויה שתשאיר את חותמה הרבה מעבר לכל ספר שיקראו בנושא" הסביר, "אנחנו רוצים לחנך לחשיבה מחוץ לקופסא, לאתגר ולסקרן את התלמידים, ועל מנת שזה יתאפשר גם צורת הלימוד צריכה להיות יצירתית".

"לילדים שקוראים ולומדים על שירת ימי הביניים זה ממש נשמע כמו האדם הקדמון. עכשיו הם נתקלים לראשונה בקיום יהודי מחוץ לגבולות ארץ ישראל, ומגלים בתרבות ובשירה הרבה מאוד קסם", ממשיך קליינהאוז, "עכשיו יהודה הלוי ואבן גבירול זה לא כבר רק רחוב בעיר".

הילדים שיצאו למשלחת מקבלים הזדמנות נדירה בנוף השגרתי של מערכת החינוך ללמוד על נושא באופן רב תחומי. לפני המשלחת קיבלו הכנה מקיפה וכיסו את התחום ההיסטורי, בשילוב לימוד על הספרות, השירה והאומנות של יהודי ספרד בתקופת תור הזהב. כשהם חוזרים מהמשלחת, הם מתבקשים לעשות עבודה שתקיף כמה תחומים שרק יבחרו תוך שהם מקשרים בין שירת יהודי ספרד לתרבות היהודית או הספרדית, כפי שפגשו אותה במשלחת.

מור כרמלי, תלמידת כיתה י"א בבית החינוך חוף השרון, חזרה מהמשלחת מאושרת. היא עדיין לא חושבת שצריך להכניס את המשלחת כחובה בכל בתי הספר אבל בהחלט מרגישה חיבור לחומר שלמדה. " היה מדהים. זה היה שווה כל רגע. אף אחד לא מצטער למרות העבודה הקשה", סיפרה, "כל אחד לקח את החוויה למקום אחר ואת העבודה למקום האישי שלו. זו הייתה חוויה מגבשת ומיוחדת".