בסרטו "Liberal Arts"(מדעי הרוח), אחת הדמויות, גבר בן 35 עומד לפתוח במערכת יחסים רומנטית עם בחורה בת 19. רגע לפני שהוא נופל בקסמיה של הנערה, הוא משרטט טבלה קטנה, עם שתי כותרות. מימין- "כשהיא הייתה בת...", ומשמאל, "כשאני הייתי בן". מתחת לכותרת שלו הוא כותב 35 ומתחת לשלה 19. הוא ממשיך: 16בצד שלו ו-0 בצד שלה. הוא מבין שהוא בבעיה ומחליט לצייר טבלה חדשה. עכשיו הכותרות הן: "כשאני אהיה בן", אל מול "כשהיא תהיה בת". וכעת בצד שלו הוא כותב 50 ובצד שלה הוא כותב 34. עכשיו הדברים נראים לו הגיוניים. הוא ממשיך למתוח את הקו הזה: כשהוא יהיה בן 87, היא תהיה בת 71. והנה, הכל מסתדר ונראה הגיוני לפתע, לא?
בוואלה! יהדות לא מפחדים משאלות
הפרשה הזאת מוציאה מכולם גוונים רעים
בימים אלו יש זמר מפורסם שנחשד ב"בעילת קטינה בהסכמה". התקשורת מופצצת בכתבות על זה. כל פליטת פה שמהווה בפועל הפרת צו איסור הפרסום מפורסמת עוד יותר, כאילו שכל מי שאין לו מחשב עם חיבור לאינטרנט לא יודע במי מדובר. אפילו הזמר החשוד התחיל להתגונן מפני האשמות, על אף הקושי הגלום בהתגוננות בפני פשע שאסור לפרסם שהוא עבר אותו.
הפרשה הזאת מוציאה מכולם גוונים רעים. יש שיתקשו להתייחס לזה ברצינות ויגחיכו את הסיטואציה על מנת לא להתמודד עם המורכבות שלה. יש שיטענו שהתקשורת מלבה את הדיון התקשורתי בשביל רייטינג. יש שיפנו את האש כלפי הזמר הים תיכוני. כולם, לטעמי מפספסים את הנקודה.
בסוף מגיעים לנקודה בה ניצבת נערה מול זמר והוא מנצל את הפרצות בגבולות שלה
על פי הסיפור שמפורסם בתקשורת: "בהתאם-לצו-איסור-הפרסום-שהוצא-על-הפרשה", ישנה נערה בת 15 שהסכימה לשכב עם "הזמר-שאסור-להזכיר-את-שמו". יכול להיות שהיו שם יותר מאותו זמר, ויכול להיות שהיו שם יותר מאותה נערה. מעבר למציצנות הברורה שיש בפרסום הפרשייה, יש כאן בעיה חמורה אחרת. לאף אחד אין בעיה עם זה, חוץ מעניין הגיל. כי גרופית ששוכבת עם הסלב שהיא מעריצה זה בסדר.
בתחום הערכים הקיים אין אפשרות ממשית להתמודד עם התופעה הזאת. אם כל הבעיה במעשים שלו, מסתכמת בכך שהיא הייתה קטינה אז הבעיה מצומצמת, כי גיל 15 או 17 יכול להיות מוגדר כגיל בוגר המבין את השלכות מעשיו. הבעיה עם השורה הקודמת היא שבעודי כותב אותה, אני יודע שהיא מוטעית. אבל בחברה שלנו מגיל קטן מטיפים לילדים ערכים ליברליים אפשר לעשות את כל מה שרוצים, לא צריך לשאול אף אחד, אין גבולות. בסוף מגיעים לנקודה בה ניצבת מול זמר מפורסם בחורה שמשוועת שמישהו יציב לה גבול מסוים והוא ניצל את הפרצות בגבולות שלה.
יש רק דחפים, יצרים ורצונות
בעולם בו הבעיה היחידה בפרשייה הזו היא שהיא לא חצתה את גיל 18, הפרש של 32 שנים בין בני זוג נתפס כנורמה. הכל, נתפס כנורמה. וזה כבר לא משנה אם היו שם סמים, אם היה שם מין, משהו גדול מזה מציק פה. נערות בנות 15 הסתובבו במסיבה כזאת, שבה ניתן לשער שיש סמים ויש מין, ויש אווירה כזאת שבה הכל מותר, והכל הולך, והכל כלול, חוץ ממה שהגיוני. אין הבדל בין נכון ולא נכון, אין טוב ורע, יש רק דחפים, יצרים ורצונות.
מיד לאחר שהאדם וחווה אשתו מגורשים מגן עדן, אחרי שאכלו מפרי עץ הדעת כותב המקרא "והאדם ידע את חווה אשתו", זו הרה והופכת לאם כל חי. כחלק מידיעת הטוב והרע שבאו עם פרי עץ הדעת, באה גם המיניות. הדברים תלויים זה בזה. רק מי שיודע להבחין בין טוב ורע מסוגל לקדם את היצירה צעד אחד קדימה וליצור דור נוסף. כשהטשטוש בין השניים גובר, יצירתו של דור נוסף הופכת לסוגיה שניתן לערער עליה. המין הופך למסע תענוגות, והאחריות שבקיום היחסים נעלמת לחלוטין, מיטשטשת.
מיניות יכולה להיות אחד משניים. היא יכולה להיות רגעית, למען הסיפוק והיא יכולה להצביע על איחוד נפשי גדול. היא יכולה להיות נאלחת כמו זמר בן ארבעים ששוכב עם בת 15 או שהיא יכולה להיות קדושה כמו הדבקות האוהבת בין בעל ואשה. הבחירה בידינו, אם להוקיע את הסוג הראשון, כדי שהצעירים בינינו יגדלו עם המטרה להרוויח את הסוג השני.