הזמר יצחק מאיר מפתיע במדריך למתארח

תגיד, אתה כותב מילים בעצמך? "רגע, תן לי לנסות. הלכתי בבוקר הציפורים צייצו, פרחים מסביבי אותי הקיפו" אך מיד מפסיק, "עזוב אין לי את זה", הוא אומר, "אך יש הרבה יותר מכך, פסוק אחד בתהילים מכיל בתוכו כל כך הרבה כוונות, אני מרגיש קטן ליד זה".

יצחק מאיר הוא דמות מפתיעה, בחגיגת בר המצווה שלו, הוא לא היה מסוגל לעלות לתורה מרוב בושה, אך לא מזמן עמד על במה מול 3000 איש ושר. עד לפני מספר שנים הוא לא העז להרים את קולו מול שני זרים וכיום אין שבת שהוא לא עובר לפני התיבה, מינימום שתי תפילות ולאחרונה שבר את תקרת הזכוכית כשהתפלל לפני העמוד, בבית הכנסת הגדול בירושלים, מקום השמור ליחידי סגולה.

מאיר ואני יושבים על ספסל באחת השדרות היפות בשכונת רחביה שבירושלים. אנחנו לא מתרחקים מביתו וזאת מפני שהוא עומד לקבל את המשלוח של הדיסקים הטריים שמגיעים עכשיו מבית הדפוס רגע לפני החלוקה לחנויות. אלבומו החדש, אשר לשם שינוי מאלבומיו הקודמים, הולחן כמעט כולו על ידי מאיר, למעט שני שירים, אחד של ר' שלמה קרליבך, "איך אפשר בלי". שיר נוסף הולחן על ידי הלל פלאי חברו הטוב, ובכך מתקדם הזמר לעבר קרירה עצמאית .

"מה עדיין לא שאלו אותך?", התקלתי את מאיר. הוא מחייך ואומר, "את השאלה הזאת עדיין לא שאלו. תמיד שואלים אותי איך הכול התחיל. זה משהו שמלווה אותי כל הזמן ותמיד אני נהנה לדבר על כך". מאיר מספר על תחושה שמלווה אותו כל יום, "יש יד מכוונת מלמעלה, מהצד או לפעמים מלמטה", מוסיף ברצינות. "זה לא משהו שאני עושה, אני מרגיש כמו בובה תלויה על חוט, ואני לא אומר זאת מתוך ענווה", מדגיש ומוסיף, "זה התענוג הגדול ביצירה המתרחשת מאליה".

"בדיסק החדש שראה אור השבוע", מגלה מאיר, "אני מרגיש את ההשגחה ממש", בעיקר בהלחנה של השירים. "לפני שהתחלתי לכתוב מוזיקה בעצמי הערצתי את המלחינים הגדולים, היום כשאני עושה זאת, אני חושב שאני מסוגל לומר להם: תשמעו רבותי אנחנו לא ראויים להערכה, קיבלנו מתנה מהקב"ה, אנחנו בסך הכול שליחים. לשליח פיצה אומרים תודה על שהביא את הפיצה אבל לא על כך שהיא טעימה. זאת התחושה שלי", אומר מאיר.

וכך אנו מגיעים לשמו של האלבום החדש, "המדריך למתארח". באלבום אין שיר הנקרא כך וגם בתוך השירים עצמם, אין צמד מילים שכזה. מאיר מסביר כי שמו של האלבום, נלקח מהתחושה שאנו רק אורחים בעולם ועלינו כאורחים להשאיר חותם. "כסף, פרסום, כבוד, הם שטויות בסופו של דבר, אחד מרוויח כסף מלמכור ביצים, אחר יש לו כבוד, כי הוא ראש ארגון פשע, אבל תחושת החיבור להקב"ה שמוביל אותך, יחד עם התחושה שיש לנו משהו מיוחד, להביא ולהעניק לסביבה מלווה אותי כל הזמן, ולכן זה השם שבחרתי".

מאיר גילה את קולו ואת מקור פרנסתו, בזכות שכן עיקש שהכריח אותו להיות חזן בתפילה. "בגיל 22, באחד מימי חמישי, קיבלתי טלפון מאחד התושבים במושב שבו גדלתי (מושב גמזו; מ.ג): " 'דיברתי עם גבאי בית הכנסת, באיזה תפילה אתה החזן?'. אמרתי לו שום תפילה, מה לי ולזה? אך הוא הודיע בחגיגיות שעלי להחליט מתי אני עולה". מאיר בחר בתפילת שחרית ולא הפסיק לשאול את עצמו מדוע הוא הסכים. "כל הלילה לא עצמתי עין וכל יום שישי התאמנתי לקראת התפילה", נזכר מאיר. "אך לאחר התפילה גיליתי שזה לא מפחיד כפי שחשבתי וכך הכול החל. בגיל 22 נולדתי מחדש", הוא אומר, "מאותה התפילה 'חיידק השירה' דבק בי ובכל מקום אליו אני הולך, אני מוזמן לשיר ולהתפלל".

יצחק מאיר מגלה, שאת שבת העלייה לתורה בגיל בר מצווה חגג הרחק מביתו ומבית הכנסת שבמושב גמזו, כי הוא לא העז לעלות לתורה מרוב בושה. "אבא שלי הוא רב המושב ובשבילו, זו חגיגה גדולה שבנו נכנס לעול מצוות, אך הוא הבין לליבי ואת התפילה עשינו בבית אבות מחוץ למושב עם המשפחה הקרובה". מאיר מספר בחצי חיוך שבבית הכנסת, צעקו עליו שלא שומעים את קריאתו. "כל צעקה גרמה לי לקרוא יותר בשקט".

פרויקט שירי השבת, החל לדבריו בארגון שורשים, "בסופי מפגשים הייתי מלמד את המשתתפים על החוויה של השבת, דרך הניגונים, ראיתי שזה עובד כל כך טוב, עד שבסופו של דבר הגענו למפגשים שלמים על שירי שבת וכך זה התהווה". יצחק מאיר הוציא אלבום ראשון שהתפרסם מאוד והשאר היסטוריה. מאיר מוסיף בכנות כי "לולא האלבומים על שירי שבת שהצליחו מאוד, כנראה לא היה לי את האומץ להוציא אלבום עם שירים שלי. אחי (העיתונאי ידידיה מאיר; מ.ג) עזר לי מאוד להתפרסם ולהגיע למקום, בו אני נמצא כעת".

וכמה ידידיה דומיננטי היום, בעשייה שלך? אני שואל את מאיר, "הוא הכל בעצם, אני קצת עוזר לו" עונה מאיר בחיוך. אך מיד מתקן, "היום, ידידיה עסוק מאוד ואני כבר למדתי מה לעשות, בתחזוק עמוד פייסבוק ושליחת דוא"ל אני כבר טוב, וב"ה חברים נוספים נכנסו לתמונה ועוזרים לי מאוד",

לסיום, אם היו מבקשים ממך להשלים את המשפט: יצחק מאיר הוא? מה היית עונה? "פשוט, יצחק מאיר".