איך לא תיפלו במלכודת של הזמר המפורסם

אני שומע את כל צקצוקי הלשון האלה על "הזמר המפוקסל" אייל גולן, ולי יש שאלה אחת לשאול: האם יש מישהו מאיתנו שיכול להתחייב שהוא כן היה עומד בפיתוי? לא אכנס לתיאור המדויק, רק הזינו את הדמיון שלכם בפרטים: זמר כה מפורסם, אהוד, נערץ על ידי כל כך הרבה, וכל הרבה שנים. האם יש סיכוי לאדם לגבור על היצר האדיר הזה?

ואז נזכרתי ביוסף. נער צעיר, כמעט ילד. בן 17. יפה במיוחד. הגבר היחיד בתנ"ך שמוזכר עליו שהוא יפה. והוא לבד. עבד. בארץ זרה, בלי אבא, בלי משפחה, בלי שיהיה לו מה להפסיד ובלי שיהיה לו ממי להתבייש. מגיעה אליו ההצעה הכי מפתה: אשת השר. מידי יום הם לבד בבית. יוסף רווק בן 17. הבית ריק והפיתוי מתחדש מידי יום. מידי דקה עגולה. כמה אנרגיות צריך כדי להחזיק מעמד? ואכן יוסף נשבר. צודק. מי יכול לעמוד בפיתוי כזה. ואז, מספרים חז"ל, דמות דיוקנו של אביו נראתה לו. הוא נזכר מי הוא באמת. הוא לא עוד עבד שפל, הוא בנו של יעקב, נכדו של מפיץ האמונה והצדק בעולם. הוא לא עוד עבד שפל באיזה חור נידח, הוא אדם שמייצג ערכים ועקרונות. זה הספיק לו גם מול הדחף האנושי החזק ביותר. הוא פשוט עמד ואמר לעצמו: "יוסף, זה לא מתאים לך, זה לא אתה. אתה הרבה יותר גדול מזה. עזוב את זה!"

זה כמובן מספיק רק לרגע אחד, ברגע הבא חוזר היצר לעבוד. מה עושים? יוסף מוצא פתרון: הוא בורח החוצה. שם, הוא יודע, הבזיונות ימנעו ממנו מלעבור את העבירה. הוא משתמש באמצעי טכני לגמרי, כי הוא כבר לא סומך על עצמו. רק אמצעי חיצוני יוכל לעזור לו לשרוד. מה הסוד?

הגמרא מספרת על רב עמרם, שהגיעה לביתו שבויה משוחררת. היא הייתה בקומה העליונה, הוא היה למטה. רגע אחד היא עברה ליד המדרגות, והבית האיר מרוב יופיה. רב עמרם חשב לרגע שהוא לא עומד בפיתוי, ואז הוא התעשת וצעק מהחלון: "הצילו, שריפה!" מיד הגיעו בריצה כמה אנשים עם דליי מים. כשהם הבינו שאין שריפה, וכל הבלגן הוא בגלל הבחורה שלמעלה ואמרו לו: איך אדם כמוך מבזה כך את עצמו? רב עמרם ענה בלי להתבלבל: עדיף לספוג את הבזיונות כאן, מאשר בעולם הבא...

רב עמרם לימד אותנו פרק בשליטה עצמית: דע לך, יש מקומות בהם אתה לא מסוגל להתמודד. תכיר בזה. זו חולשה אנושית בריאה ואל תתכחש אליה. אם אתה רוצה שלא למעוד, פשוט אל תעמיד את עצמך בסיטואציה שתאפשר לך למעוד. כי אם תהיה שם, אף אחד לא יערוב לך שתחזיק מעמד. כי מי שמאמין – מפחד! הוא יודע שאסור לו לסמוך על עצמו, והוא ימנע מראש את האפשרות למכשול.

אני מניח שלו עוד כמה אנשים במדינה היו נוהגים כך, היו לנו היום כמה שרים, עיתונאים בכירים, מפקדי משטרה ואפילו נשיא שהיו משלימים את כהונתם בכבוד. אם ראש המטות המשולבים של ארה"ב, האיש שיודע יותר בכל אדם אחר מהו נטילת סיכון מחושב ומהם שיקולי עלות-תועלת, מעד, כנראה שאין ערובה לאף אחד. רק כאשר נבנה מראש אסטרטגיה אמיתית, נוכל לסיים בשלום את האתגר.