השר לפיד, אולי תלמד כלכלה מיוסף הצדיק?

חלום פרעה עומד במרכז פרשת "מקץ". הפרשה ממשיכה לתאר את סיפור יוסף ואחיו והיא נפתחת כאשר יוסף מצוי בבור בית הסוהר במצרים. פרעה חולם שני חלומות מטרידים: בראשון עולות מן היאור שבע פרות שמנות ולאחריהן שבע פרות רזות. הפרות הרזות אוכלות את הפרות השמנות ונותרות רזות כשהיו. בשני עולות שבע שיבולים בריאות וטובות בקנה אחד ולאחריהן שבע שיבולים דקות ושדופות, ושוב השיבולים הדקות אוכלות את השיבולים הבריאות. פרעה מבקש מיועציו לפתור את חלומו, אך הם אינם מצליחים בכך.

ברגע זה מקבל יוסף הזדמנות מפתיעה לצאת מהמאסר ולעלות מתחתית הבור אל ראש הפרמידה... הוא מובא מן הכלא, מתייצב לפני פרעה שאומר לו: " שמעתי עליך לאמר - תשמע חלום לפתר אותו". אמירה זו של פרעה הינה רבת משמעות ופתרון החלום מצריך תהליך של שמיעה, הבנה, פרוש ומדרש.

יוסף קופץ על ההזדמנות ומפרש מייד את החלום: על ארץ מצרים עתידות לבוא שבע שנות שובע ושפע, ומיד אחריהן שבע שנות רעב. הוא בונה מהלך התרחשות עתידי, ומייד גוזר ממנו תוכנית פעולה מתבקשת. פרעה מקשיב, רואה את ההיגיון ברצף הדברים של יוסף, מקבל את תוכנית הפעולה המוצעת וממנה את יוסף למשנה למלך על מנת שיוציא אותה לפועל.
מערכת הקשרים בין המושגים חלום- חזון- תחזית ובין המושגים תכנית – מעשה – פעולה. מתממש כאן במעין מודל, שיפרנס מאוחר יותר תפיסות עולם שלמות של חזון, תכנון, השקעה, חסכון והצלחה. יוסף הוא אבי כל היועצים הארגוניים לזניהם השונים...

וראו זה פלא, גם בישראל של היום לא הרבה השתנה, מלבד המקום, הזמן וצורת המשטר. פקידי האוצר עסוקים כל הזמן בתחזיות. הם עורכים סקרים, אוספים נתונים, בונים מודלים והערכות. ואני תוהה - מי יודע לומר מה ריאלי ומה פיסקאלי, מה משאלת לב ומה חלום בלהות. הטווחים הם קצרים יותר, רבעון, שליש, התמונה מורכבת מאד ודינאמית. אבל גם כאן היושב בראש צריך לקבל החלטות.

השבוע התבשרנו מרואי החשבון וסוקרי האוצר כי השנה הנוכחית מסתמנת כפחות גרועה ממה שהם אמרו לנו, רק ששה חודשים מוקדם יותר. מייד רץ לו אץ הממונה על האוצר, השר הנכבד, לאחר שהתייעץ לו עד השעות הקטנות של הלילה, עם חבר סוקריו ומקבל החלטה להוריד מיסים! פרה שמנה עלתה מן היאור בואו נחלק את השלל לציבור מהר, כאן ועכשיו.

ההבדל הקטן בין כאן ועכשיו לבין ימי יוסף ופרעה גלוי וצף לו לעין. זאת, מעבר להבדל במקום ובזמן. יוסף לקח את האחריות לידיו. הוא גבה את המס וחסך ודאג. הוא ידאג לרזרבה עכשיו בזמן השפע. ימלא מחסני האוצר, ויכין עצמו היטב לקראת המשבר, הפיחות והמיתון: "ויהי רעב בכל הארצות ובארץ מצריים היה לחם". התכנון הקפדני שלו יבוא לידי ביטוי בזמן משבר - הקופה מלאה ואפשר לקחת ולחלק את העודף לכלל הציבור לפי הצורך, הקושי והכאב.
"ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף"

כלכלה היא באמת עניין מסובך ומורכב. ואין כאן משל ונמשל של אחד לאחד. אבל לקח טוב שווה ללמוד מיוסף הצדיק הרואה למרחוק. ושובר שבר לקרוב, וגם לאחיו הבא מרחוק.
ברור שהכלכלה של ימי יוסף ופרעה מצריים של לפני 3000 שנה היתה פשוטה הרבה יותר מכלכלת ימינו אנו. יוסף ופרעה לא נאלצו להתמודד עם הבורסה לניירות ערך, עם פנסיה ומס הכנסה. אך יחד עם זאת, אולי ראוי לנו ללמוד לקח מתכנון לטווח ארוך כמדיניותו של יוסף . לקחת ממנו את הראייה של לקיחת אחריות על כלכלת העם, ולהיזהר מנקיטת צעדים פופולאריים שאין בהם ראיית עומק של לקיחת אחריות חברתית. שבת שלום