המילה האחרונה

לא נעים לאכזב את הוגי ההומאניות, אבל זו ממש לא הפעם הראשונה שמערערים אחר ברית המילה הישראלית. ממש בשם אותם ערכים בשינוי אדרת מינורי, אסרו גם היוונים את הברית, כן אלה מהחנוכייה של היום בערב. והנה עוד, קבלו משפט: "ולא מה שנראה בגוף מהווה מילה. יהודי הוא זה שבפנימיותו הוא יהודי ומילה היא זו שבלב, לפי הרוח ולא לפי אות כתובה", אם אתם חושבים שאת המשפט הבא כתב איזה ליברל מהעת החדשה, אז צר לאכזב כי הוא נכתב לפני מעל אלפיים שנים על ידי השליח הבחיר של ישו – פאולוס.

ויש רשימה ארוכה של תרבויות ומיני-גזרות רשמיות ופחות רשמיות (מהעת האחרונה והפחות מדוברת היא הפסקתם הזמנית של יהודי ברית המועצות מלבצע את המילה בגלל היחס העוין שהיה לשלטון הקומוניסטי). אז מתנגדי מילה יקרים וטועים, לפחות אל תתיימרו להוסיף בנימוק שלכם נאורות חדשה, כי הנאורות הזו מוכרת לנו היטב, ושורשה, במחילה מכבודכם דווקא נטוע ביצרים מאוד קדמוניים ולא מפותחים של יצר האדם.

למה אני עושה לילדיי ברית מילה? כל מי שמספר לכם שזה בריא יותר, קצת משקר את עצמו ואתכם, כי הנצרכות הרפואית של הסרת המילה לא הוכחה באופן חד משמעי ויש מי (גם אם מדובר במיעוט בעולם הרפואה) שטוען שזה בכלל הפוך. אני עושה ברית מילה לילדים שלי, תחזיקו חזק, כי זו מצווה מאת ה'. הנה גם הפסוקים המכוננים מספר בראשית: ו?ב?ן-ש??מ?נ?ת י?מ?ים, י?מ?ו?ל ל?כ?ם כ??ל-ז?כ?ר ל?ד?ר?ת?יכ?ם ... ו?ה?י?ת?ה ב?ר?ית?י ב??ב?ש??ר?כ?ם, ל?ב?ר?ית עו?ל?ם. ו?ע?ר?ל ז?כ?ר, א?ש??ר ל?א-י?מ?ו?ל א?ת-ב??ש??ר ע?ר?ל?תו? – ו?נ?כ?ר?ת?ה ה?נ??פ?ש? ה?ה?וא, מ?ע?מ??יה?.

יש למצווה הזו, כמו ליתר המצוות הרבה רבדים הקשורים בעיקר לעולם הקבלי-סודי, אבל באופן פשוט נאמר שהמציאות שבה הקב"ה מביא להורים ילד שלם כשעליו ערלה שהם מצווים להסיר, היא זו שהחדירה בנו את המשימה המאוד לא ניתנת לעיכול, שיש לנו כאן כישראלים מאז ומתמיד: להסיר קליפות מיותרות בעולם ולגלות מתחתן קודש – מוסריות, איזון, אמונה, מעשה מתוקן, שימוש נכון ומושכל ביצרים ועוד הרבה מאוד ערכים חשובים לכלל האנושות.

עם ישראל ידע תמיד שגם אם לא ממש הולך לו בשלב זה או אחר בהיסטוריה להביא לידי ביטוי את לאומיותו ותרבותו הייחודית, הוא לא מוותר בשום אופן על השמירה על ה"יסוד" (כך מכונה בעולם הקבלה שמירה על הברית) והוא נלחם בחירוף נפש דווקא על המצווה הזו, גם בלי כיפות על הראשים וגם בלי ללמוד הרבה תורה.

בכל הנוגע למוסריות, תפיסת העולם הישראלית המסורתית עובדת אחרת ממה שמנסה האנושות לייצר לאורך כל תולדותיה. יש בעם ישראל "טוב מוחלט" בניגוד לתפיסה הפרה-מודרנית, המודרנית והפוסט-מודרנית. הטוב והמוסרי נקבע ע"י שני גורמים – ההיגיון האנושי והרצון האלוקי, עם אבל גדול – במקרה והרצון האלוקי מתנגש עם ההיגיון האנושי, הרי שהמכריע הוא רצון ה'.

נקודת ההכרעה הזו שהקב"ה הוא במרכז ולא האדם היא הנימה הדקה שיצרה עם מוסרי ורחום וחזק ושורד מול תפיסות עולם שהבטיחו הרבה מוסר אנושי, כמו שההגיון של פאולוס הבטיח אך בפועל הפך למסעות הרג נוראיים, או סוציאליזם סטאליניסטי מבטיח (תשאלו את סבא וסבתא מי היה 'שמש העמים' וכמה תקוות תלו בו) שהפך לרודנות ולמכונת רצח, וכמובן החילוני שהצליח להפנט את אירופה עם תרבות שמבחינתו ומבחינת אין סוף תומכיו הייתה התגלמות המוסריות האנושית – היטלר ימח שמו, שמאוד מאוד לא אהב את בשורת ישראל.

אנחנו יכולים לבחור להיתקע בהיסטוריה שכל הזמן הייתה בטוחה בנאורותה ובערכיה ובשם כך נלחמה בברית המילה, או להמשיך בישראליות הנצחית של סבלנות אמיתית שמחפשת לאט, בחכמה אנושית מופלאה אך מתוך התבטלות לאלוקים, את הטוב הגדול שה' זימן לאדם כאן בעולם. אני לא אוהב דם ביום יום, אבל מודה שהתרגשות גדולה ואהבה עמוקה לה' התעוררו בי בכל אחת מהבריתות שזכיתי לערוך לבניי.