חילונים יקרים, ממש לא בא לי על המדינה שלכם

יש אנשים שכאשר הם רואים אנשים כמוני, נותנים יד לילדם הקטן ונפרדים ממנו בפתח הגן עם נשיקה על המצח, הם מפחדים. מסכנים. יש להם פחד כזה, מכל מיני אנשים שנראים לא בדיוק כמותם. קוראים לזה "חרדופוביה". פחד משחורים. כי הם, כלומר הדוסים, נראים אחרת, מדברים אחרת, ויולדים יותר מידי ילדים. רובם ממש חמודים. אז מה? זה מפחיד! פחדנית אחת כזאת נחשבת למיס טלוויזיה, והיא עונה לשם מיקי חיימוביץ', רק שזה מאוד תלוי מי קורא לה.

למשל כשאני קראתי לה היא בכלל לא ענתה. מסכנה. יש לה פחד משחורים וצריך להבין אותה. זו נטיה מולדת וצריך לדעת איך מתמודדים עם זה. לחיימוביץ', למשל, הייתה דרך נורא פשוטה כיצד להתמודד עם הפחד: להפחיד עוד אנשים. מלא מלא אנשים. בתחקיר מיוחד היא בחרה להראות איך הגוש השחור הולך ומתפשט, משתלט, פולש לשטחים סטריליים שעד היום היו מיועדים לאנשים בלבד. כלומר, לאנשים נורמלים. הם פשוט הולכים ומתרבים, יוצאים מכל המרחבים שאנו, החילונים, הקצנו להם מראש לשם כך. ותיזהרו, אוטוטוטו גם ברחוב שלכם עלול להיות רוב חרדי, רחמנא ליצלן. הם עוד עלולים לפתוח שם נקודה של חלוקת מזון לנזקקים ומי יודע, אם המגמה תמשיך עוד תראו כונן מתנדב של "איחוד הצלה" או של זק"א ממש מתחת לאף.

כדי שחס וחלילה לא יהיה לכם ספק בעצמת הפחד, היא אפילו גייסה את הסגל הבכיר ביותר של "החרדופובים" במדינת ישראל. למשל שחר אילן, שמתפרנס מ"חרדופוביה" ומקבל על עבודתו כמה מאות אלפי שקלים בשנה. או איזה פוליטיקאי מאובק שפעם קנה את עולמו משנאת זרים. היה שם אפילו דוס-דוס, כזה שעושה הון מידי שנה מבניית ערים נפרדות לחרדים בלבד. ועוד כל מיני פעילי זכויות הרוב החילוני הדורסני, שכולם כמובן מוצגים בתמימות כ"תושב ערד" אלא מה. הוא לא גר שם? סתם דייר פשוט. להציג צד שני? לתת לחילוני מהשטח לדבר (כמו התגובות המופיעות בדף הפייסבוק למשל) מה פתאום? כאן עושים טלוויזיה!

אז זה לא שאין לי כבוד לאנשים עם חולשות כמו פחד מחרדים, אלא שפשוט רציתי להרגיע את מיס חיימוביץ' וצוות העורכים המסור, שחלקו התחיל לעבוד בתחילת הדרך עם פעילים חרדים אבל מהר מאוד עזב אותם, כשהבין שהם לא יספקו לו את הסחורה. אני מבין אותם, הם בטוחים שברגע שבו אני, כלומר החרדים, נהיה כאן הרוב, אנחנו ניקח לה את המדינה. והמדינה הרי שייכת לה. אפילו שאלו שבנו את פתח תקוה, טבריה, ראש פינה ורחובות היו חרדים, עד שמיס חיימוביץ' פלשה לשם ושדדה להם את המדינה. בכל זאת, מיקי מחייכת רק כלפי חוץ, אבל בתוך תוכה היא פוחדת.

ולכן רציתי להרגיע אותה. שלוש, שתים, אחת.. אז ככה, מיקי, אל תעלבי, אבל באמת שהמדינה שלך היא לא כזאת מציאה בעיני שבא לי להשתלט עליה. באמת באמת. גם אם אני אהיה כאן הרוב, אני אתן לך את המפתחות, תנהלי כאן איך שנראה לך. באמת שכל מה שאני רוצה זה רק להביא בבוקר את הילד לגן, לתת לו נשיקה ענקית על המצח, ולדעת שטוב לו שם עד הצהרים. מקווה שעזרתי לך בהתמודדות מול הפחדים, ושלא איתגרתי את הפלורליזם שלך יתר על המידה. שלך מכל הלב, ולהתראות בתחקיר על פלישת הסודנים לשכונת התקוה.