הרב קוק, מנדלה וגארי, קרובים ורחוקים

לפני הכל, יש באירוע הזה תעודת כבוד, גם אם עגומה מעט, על ההתבגרות של הציבוריות הישראלית, של הדיון הציבורי והנושאים העומדים על סדר יומו. מי היה מאמין, עשור או שניים קודם, שנושא הצמחונות והטבעונות יעמדו במרכז סדר היום החדשותי? כמעט חזון אחרית הימים.

יש לגנות את הפעולות האלימות וחסרות האיפוק של יורופסקי, הוא מייצר נזק למטרה חומלת, עדינה, כזו המקדשת את האיפוק למען מה שמוסרי ונכון, סולדת מאותה אימפולסיביות ורעשנות הקשורות קשר ישיר לחוסר יכולת לעצב זהות מוסרית מאוזנת ולכן סולדת גם מהתגובה הרעשנית שלו.

הצמחונות והטבעונות, ואני עצמי צמחוני מזה כמעט עשור, הם לטעמי דבר כמעט מובן מאליו. אני מבין את החולקים עלי, מדובר במסע פרטי של אדם לעבר הכרה בטבע העולם, במה שנכון, מוסרית, רוחנית, ציבורית, מסע פרטי, לכן אינני חסיד של מיסיונריות מכל צורה, אגרסיבית או סמויה, אינני מנסה לגרום לאיש להמיר את התפריט שלו, אבל ברור לי שמי שאוכל בשר מצוי במקום מעוכב בהתפתחותו הנפשית והרגשית. נקודה.

אבל, מי שעשה מעשה חמור בהרבה, אלו כלי התקשורת ובראשם התכנית החדשה בהנהגתה של מיקי חיימוביץ'. עד לאן נוכל להידרדר בשם הפרובוקציה ואחוזי הצפייה? המניפולציה שעשו על אראל סג''ל ויורופסקי עצמו, היא תחתית שרשרת המזון של העשייה החדשותית. אבל חיימוביץ' אשמה שנייה, האשמים הראשונים הם אנחנו, כולנו. תרבות הריאלטי, המפגשים המרגשים בין מתמודד להורה שלא ראה שנים, המציצנות לרגעי המשבר והקושי של מי שאנו מכנים " כוכבים" , הירידה העקבית ברגישות. אנחנו חייבים שהכל יהיה מסעיר, קיצוני, צעקני.

אנחנו צריכים לראות את המתגוששים בזירה, צועקים אחד על השני, מקללים, אנחנו מאוהבים באלימות, אז מה הפלא שחיימוביץ' מאכילה אותנו במנה האהובה עלינו? במובן מסוים, אנחנו ביקשנו את העימות הזה, וחיימוביץ' סיפקה אותו. כולם חגגו במסיבה הזאת, מאדון סג''ל הנכבד, דרך מערכת התכנית ועד יורופסקי, שבאמת נהג כבריון ואדם חסר איפוק, מנוגד כל כך לתכנים שהוא מבקש לקדם.

אבל, על כולנו לזכור שהדיון לגופו של אדם (יורופסקי) ולא לגופה של טענה (הצמחונות והטבעונות) מחטיא את העניין לגמרי. כל אלו המתבשמים בנפילתו של יורופסקי עושים זאת בכדי לא להתמודד עם הטענות העומדות מולם, בתוך היהדות, כמו אצל הרב קוק- ב"חזון הצמחונות והשלום" שלו, בזרמים אחרים בדתות העולם כגון הינדואיזם ובודהיזם, בהתפתחות המוסרית והרוחנית של העולם. המצב של תעשיית הבשר והחלב הוא נורא ואיום, העדר מוחלט של חמלה מינימלית צועק לכל עבר. האם כל אלו שחגגו על הסיפור הצהוב של השבוע שאלו את עצמם גם שאלה אחת על צמחונות וטבעונות?

ועוד משפט לסיום- דבר אחד כן עשיתי השבוע, לקחתי את מעלי העור שלי, שלא לבשתי כבר בערך עשור ושכבו בארון וזרקתי אותם, מי בכלל לובש את הדבר הזה אחרי גיל עשרים וחמש?

אם דיברתי בשבוע שעבר על המכנה המשותף הישראלי, הרי שהשבוע נפטר מי שאפשר לכנות כמכנה משותף בינלאומי. נדמה שהרגע המשמעותי ביותר, המעניין ביותר, בחייו של מנדלה הוא רגע המעבר ממאבק מזוין למאבק פוליטי, ויותר מכך- למאבק תודעתי ורוחני אפילו, מעבר שסלל את הדרך למהפך העצום בדרום -אפריקה, לביטול שלטון האפרטהייד , לשחרור ושוויון. במובן זה אין טעם וגם יהיה לא נכון להתעלם מן העובדה כי מנדלה השתתף, או לכל הפחות תמך ועזר לפעולות טרור. הכוח העצום של מנדלה הוא חייו השלמים, לא אפיזודה כזו או אחרת. הכוח שלו מצוי ביכולת להשתנות , ואולי גם הכבוד העצום שהעולם רוכש לו ואותו אפשר לראות בתהודה העולמית של מותו, בשורות המכובדים בטקס האשכבה.

וזהו אולי מה שאנו, במקומנו שלנו, צריכים לאסוף ממורשתו של מנדלה, את היכולת להשתנות. אין שום סיכוי, פשוט שום סיכוי לתהליך השלום להתרחש ללא אמונה בהשתנות ואמונה ביכולת להשתנות. אם נרצה ואם לא, אנחנו תקועים לגמרי בתפיסות העולם שלנו, באותו "צדק" שהוא לעתים המשקולת הכבדה ביותר על רגלינו המבקשות לנוע הלאה, אל ההשתנות.

אין טעם בהתבשמות ריקה מדמותו ומורשתו של מנדלה, יחד עם רגעי חייו הנעימים פחות, כולל היחס לעראפת, אין טעם אם לא ננסה ללמוד משהו מחייו, להבין כי שינוי עצום כמו השינוי שהוא הביא לעמו ולארצו היה אפשרי רק כי ידע להשתנות, כי ידע מתי הרגע של המאבק ומתי הרגע של הפיוס, מתי הרגע להיות במרכז ומתי הרגע לפרוש לבני משפחתו במחוז הולדתו, ויותר חשוב מהכל- מתי הזמן לסלוח. הוא הקים את וועדת האמת והפיוס בהנהגתו של דזמונד טוטו, וועדה שעסקה בהודאה ומחילה על פשעי האפרטהייד. מתי נקים את וועדת הפיוס שלנו?

מומלץ לכל מי שרקד השבוע סביב ביקורו של יורופסקי לקרוא את המאמר הזה של הרב קוק, שנערך על ידי הרב הנזיר, צמחוני בעצמו. הרב מראה שלאדם הראשון לא הותרה אכילת בשר וכי יש באכילת בשר בבחינת הידרדרות מוסרית של האדם והעולם וכי אכילת הבשר מותרת במובן מסוים בדיעבד ולא לכתחילה. זה נכון שהרב כותב שצריך להיזהר עם המגמה הזאת, לא להקדים אותה, ולא להפוך אותה להמונית מדי אבל נדמה לי שאם הקבלה, כמו שכולנו רואים, הופכת למוכרת כל כך, ואם באמת הדור הנוכחי מסוגל להכיל תכנים רוחניים מורכבים, אולי גם הגיע הזמן שבוא אפשר להתקדם אל עבר חיים מוסריים ואידאליים יותר המצויים בהימנעות מאכילת בשר. וללא קשר למי שבחר כך או כך מומלץ לקרוא, ואם זה יהיה פתח לכתביו של הרב קוק, ללא ספק איש הרוח הבולט ביותר שהיה לנו בעת האחרונה, דיינו.