אישה ומשגיחה

הפולמוס הציבורי סביב נושא העסקתן של נשים כמשגיחות כשרות, עורר תהיות לא מעטות אצל גדולי הרבנים. נראה כי אין כל איסור, וודאי שלא הלכתי, להעניק לאישה סמכות להיות משגיחה. במטבח היהודי, ידוע זה מכבר, כי האחראית בעלת הידע והשליטה בהלכות, זו האישה שלומדת ביתר דקדוק מהגבר. מה אם כן כל כך מפריע לקהילות מסוימות להעניק את הסמכות הזו?

טענות של עבודה מול גברים, אסרטיביות הכרחית שאינה הולמת אישה וכן צניעות, הן מקצת הטענות הבאות לפסול את תעסוקתן של המשגיחות. טענות אלו נדחות על הסף אצל עליזה הוכשטד, תושבת אפרת, דור חמישי למשגיחות כשרות.
הוכשטד, שהפכה למשגיחה בגיל 16, מספרת כי אמה, משגיחה כאמור בעצמה, נזקקה לעתים לסיוע בביקורים ליליים במאפיות והנערה הצעירה ומלאת האנרגיות, התנדבה להיות לה לעזר. וכך, בעוד אל הרבנות הראשית מגיעות פניות רבות להכיר בקורסי נשים, ביישוב אפרת מנהלת את העניינים משגיחת כשרות כבר שמונה שנים, עם ותק של 50 שנה במקצוע, בשקט, ללא סערות מיוחדות.

זו דעתה של עליזה הוכשטד על פולמוס הכשרות. "אני מבינה את הארגונים שהקימו מערכים שלמים לקידום האישה ומחפשים להכיר בזכויותיה ללא עוררין. השאלה כיצד מטפלים בנושא. בתור אישה שעוסקת במקצוע עשרות שנים, נתקלתי מעט מאוד פעמים בשאלות עוינות מצד אנשים שנדהמו לראות אותי יוצאת, כאשר חיפשו את המשגיח בבית הארחה למשל. אני חושבת שאם היו מנהלים את הנושא הזה בשקט, הוא לא היה הופך למוזר. העובדה שמתנהלים דיונים ופלפולים, הופך אותו לחריג, מעורר שאלות מיותרות והדי תקשורת עוינים".

בוב לנג, ראש המועצה הדתית באפרת, חושב כי "למעשה כל עניין השגחת הכשרות על ידי נשים, לא היה צריך לעלות לדיון כלל" כשלנג שנכנס לתפקידו לפני כשבע שנים, כבר שימשה הוכשטד כמשגיחה. "היא אינה נופלת כהוא זה מכל משגיח אחר שהכרתי." אומר לנג.

בניגוד למועצות דתיות אחרות, באפרת מכהנות נשים כחברות מועצה. כל שירותי הדת הקשורים למקוואות נשים מנוהלות על ידי נשים. "מדוע בנושא כה נשי, צריך רב להיות מעורב ברמה הכי אינטימית? הרי אין באפשרותו להיות נוכח במקום ולהבין את כל הבעיות שנוצרות שם." אומר לנג ומוסיף, "לכן, יש לנו את הנוכחות הנשית, המוכשרת כפי הנדרש והיא זו שתתן מענה לצרכי הנשים. לתפקיד הזה מתאימה אישה והיא תעשה זאת. אם גבר היה יותר טוב בו, הוא היה עושה אותו.

הוכשטד אינה מבינה מדוע אישה יכולה לנהל משרד, להיות מזכירה, לתת שירות לקוחות, אבל משגיחת כשרות לא, "אין כאן עבודה בסביבה שונה מאשר בכל מקום עבודה אחר" אומרת הוכשטד , "במטבחים רבים מבשלות נשים וזה רק הגיוני שאישה תשגיח עליהן. וגם אם לא, תפקידה לשמור שפסיקות הרב תתמלאנה. היא אינה פוסקת, בדיוק כפי שמשגיחי כשרות גבר אינו פוסק.

"העובדה שאנו מעניקים חשיבות לטפל ולא לעיקר, היא כמו לתקוע לעצמנו מקל בגלגל", היא מסכמת את דבריה. מצד שני היא אינה חושבת שצריך להילחם בקהלים המתנגדים לשינויים בתחום. "כל קהילה יודעת מה מתאים לה ומה פחות. יש כאלו החפצים לשמור על המתכונת הקיימת מבלי להיכנס לשינויים מורכבים וזו זכותם. אם יש מספיק גברים שיעשו את העבודה, מה הבעיה"?

הרב ברוך אפרתי, אומר כי "הרבנות הראשית הנה הגוף היחיד בארץ המוסמך להכריע בעניין. אם הרבנות אישרה העסקת משגיחות כשרות, מסתמא הדבר מותר הלכתית"., עוד מוסיף הרב כי "מבחינה פרקטית מעשית לא ראינו כמעט משגיחות כשרות, בעיקר משום שעד היום הרבנות לא הובילה קו מאשר".

הרב אליהו מימון, רבה הספרדי של קרית אתא, אינו מבין את המתנגדים להעסקת נשים כמשגיחות. אלא אם מדובר במונופול שמירת כסאות, "בפנמה יש מערך כשרות שלם המנוהל על ידי נשים. זה יכול לעבוד גם בארץ. בהלכות שחיטה כתוב כי כולם יכולים לשחוט, גם נשים. אלא מה? פוחדים שאישה תתעלף ולכן היא לא שוחטת. אך כל עוד מדובר בהשגחה בענייני מטבח ועוד, אין כל פסול בנשים. הן חכמות, יודעות את ההלכה ואת העבודה, מסורות. הייתי מפטר מחצית מהעובדים שלי ומכניס במקומן נשים".