למה יותר ויותר חוזרים בשאלה מתאבדים?

אחוז המתאבדים בקרב יוצאים בשאלה גדל. מדובר בצעירים שלא מצאו את דרכם בעולם החילוני. ריבוי המקרים, מאלץ את החברה החרדית, הדתית והחילונית, להתעורר כדי למנוע את המקרה הבא

נערה במצוקה (ShutterStock)
(צילום: ShutterStock)

שלומית לוי (שם בדוי, כל השמות בכתבה בדויים) הייתה רק בת 24 כשהחליטה לשים קץ לחייה ביום שבת, ה-4 בינואר. היא קפצה אל מותה מהקומה ה-11 במלון בתל אביב. שעות קודם לכן, ביום שישי היא חיפשה בייביסיטר לילדה שלה בת ה-3. שלמה כהן, היה רק בן 24 כשהחליט לשים קץ לחייו ביום רביעי שעבר. שעות ספורות קודם לכן הוא פרסם תחת הכותרת "בקשה האחרונה", סטטוס בפייסבוק ובו כתב: "יהי זכרי ברוך". ישראל מלכיאל, היה רק בן 26, כששם קץ לחייו ביום שלישי, ה-2 באוקטובר.

לכאורה, מדובר במקרים של התאבדויות של צעירים חרדים ודתיים שיצאו בשאלה ולא מצאו את דרכם בעולם החילוני. אלא שעוד בטרם התקיימה הלוויתם, התעורר ויכוח סוער סביב הנסיבות שהובילו אל מותם. לכל השותפים בויכוח היה ברור, שריבוי המקרים לאחרונה, מאלץ את החברה החרדית, הדתית והחילונית וגם את המדינה, לעשות מעשה כדי למנוע את המקרה הבא.

חרדים בירושלים (AP)
מאלץ את החברה החרדית, הדתית והחילונית וגם את המדינה, לעשות מעשה כדי למנוע את המקרה הבא (צילום: AP)

הראשון שמנסה לשפוך אור על ריבוי המקרים לאחרונה הוא יאיר הס, מנכ"ל "הלל", עמותה המסייעת ליוצאים בשאלה. הס מציין כי בשנתיים האחרונות חל גידול משמעותי במקרי ההתאבדויות בקרב היוצאים בשאלה, "זו תופעה רחבה יותר ממה שידענו בעבר. רק בשנתיים האחרונות נרשמו 7 מקרים של התאבדויות".

הס טוען כי קיימת תופעה גדולה יותר בקרב היוצאים בשאלה והיא של אלו "הסובלים מנידוי משפחתי או התעללות המוצדקת על ידי הרבנים החרדים". למרות זאת, לדבריו, הם שורדים ועוברים את הקושי, מתקדמים ומשתלבים בחברה הישראלית. כשיש גידול של יוצאים בשאלה, לצערנו יש גם גידול במספר המתאבדים. עם זאת, הוא מציין כי "החברה החרדית עוברת תהליך שינוי מסוים בהתייחסות ליוצאים בשאלה. אם לפני שלוש שנים היו מאשימים אותנו ברצח של יוצא בשאלה שהתאבד, היום יאשימו אותנו בכך שלא עזרנו או סייענו לו מספיק".

את השינוי הזה מנצלים ב"הלל" ככל שניתן, "אנחנו מנצלים את המומנטום כדי לקדם את השיח עם החברה החרדית", אומר הס תוך שהוא מציין שלא רק היוצאים בשאלה הם הקורבנות אלא לעיתים גם הוריהם החרדים, "הם יודעים שהם ינודו מהחברה החרדית במידה ויקבלו באהבה את הילד שלהם שהפך לשונה מהם. לכן, הרבנים החרדים צריכים לעשות כל שביכולתם כדי לעצור את ההתעללות הזו, אחרת הם לא יוכלו לומר 'ידנו לא שפכו את הדם הזה'".

אילוסטרציה (ShutterStock)
(צילום: ShutterStock)

בעוד הס עצמו מפנה אשמה כלפי ההנהגה החרדית, ברחוב החרדי המשיכו אתמול בביקורת שנמשכת שנים נגד עמותת "הלל". בפורומים השונים טענו כי העמותה לא עושה די כדי לסייע נפשית וכלכלית ואף פועלת לעתים בצורה ההפוכה. "היא זו שגורמת למקרים האלו", נכתב על ידי "ניק", בפורום חרדי, "אחרי שהנער או הנערה חזרו בשאלה ויצאו לבדם מהעולם החרדי אל העולם החילוני, הם (עמותת "הלל"; י.א) כבר לא עושים דבר, עובדים על העולם שהם עוזרים ומסייעים להם עלק".

היוצאים בשאלה נמצאים ללא ספק במצב נפשי קשה, כזה שמוביל אותם לרצון להתאבד, "הם לא מוכנים לעולם האחר", מסביר הפרופסור מנחם פרידמן, חוקר היהדות החרדית, "העולם החילוני שאליו הם מעוניינים להיכנס, לא פותח את שעריו, בנוסף גם הקושי הכלכלי מביא לתוצאה של בדידות. היציאה בשאלה חושפת בפניהם עולם אכזר בו הם מרגישים בודדים. כשמדובר בנער או נערה שחוו בעיות חברתיות גם בעבר, הדרך להתאבדות היא קצרה מאד".
פרידמן טוען כי יש הרבה מה לשנות בחברה החרדית והחילונית כדי למנוע את המקרה הבא, "זו לא החלטה שלנו. לתהליכים חברתיים, אין פתרון קל ולפעמים אין פתרון בכלל".

בית שמש, הדרת נשים ברחובות, דצמבר 2011 (עומר מירון)
הם לא מוכנים לעולם האחר (צילום: עומר מירון)

תאיר (שם בדוי), יוצאת בשאלה מירושלים, בשנות ה-20 לחייה, קבעה להיפגש ביום רביעי ה-1 בינואר עם שלמה כהן ז"ל. היא הגיעה לדירתו ושם גילתה את גופתו, לאחר מקרה ההתאבדות שהסעיר את הקהילה היוצאת בשאלה ואת הרשתות החברתיות בכלל: "תעשו לי טובה אישית, אל תתאבדו יותר", היא כתבה בדמעות, "גם ככה אני מנסה לשקם דברים ובום, עוד הנחתה ועוד אחת", בהמשך היא הוסיפה, "במקום לאמץ את ההתאבדות כדרך, בואו בבקשה ניתן עוד צ'אנס אחד אחרון למקום שבאמת יוכל לעזור. בואו, יד ביד נחפש ביחד את הדרך ואז נחשב מסלול מחדש. בואו נעשה עבודות על המידות כי למות תמיד אפשר. אז לפחות נבדוק אופציות לפני שנחרוץ את גורלנו".

אילוסטרציה (ShutterStock)
למות תמיד אפשר (צילום: ShutterStock)

עמותת חדו"ש קראה לממשלה להכיר באחריותה לסייע ליוצאים בשאלה ולא רק לארגוני החזרה בתשובה, שחר אילן, סמנכ"ל העמותה, אומר כי בעוד והמדינה מממנת החזרה בתשובה במאות מיליוני שקלים בשנה, היא כמעט אינה משקיעה דבר ביוצאים לשאלה. לדבריו, אי הסיוע נובע מהעובדה שבמשך שנים "הממשלה מפחדת מהמפלגות החרדיות".
"אלה נותרים לבד", מסביר אילן, "מול קשיי הפרנסה, הבדידות וקשיי הקליטה בעולם החיצון. ההתנכרות של משפחותיהם והעדר המיומנות הדרושות להיקלט בחברה הכללית הם התורמים להחלטה או למחשבה להתאבד". לכן, הוא אומר, "היה מקום שתהיה מערכת סיוע ממוסדת ליוצאים בשאלה, שכוללת גם סיוע נפשי, סיוע דיורי וכל מה שניתן לאדם שהחליט לחזור בתשובה".

אילן טוען כי החברה החרדית אינה מציעה פתרונות ליוצאים בשאלה בעוד בחברה החילונית כבר חלחלה ההבנה שהחיבוק לאדם שחוזר בתשובה הוא עדיף על פני הניתוק ממנו, "האוכלוסייה החרדית אינה מציעה פתרון לשונה ונחושה בדעתה להפוך את חייו של כל מי שפורש ממנה לסיוט. חשוב מאד שהרבנים יעשו חשבון נפש ויעבירו את המסר למשפחות שלא ינתקו עמם קשר. לא יכול להיות מצב שהעונש של מי שבחר לצאת בשאלה, יהיה עונש מוות. החברה החרדית יודעת להכיר ולתמוך באדם שחוזר בתשובה וכך היא צריכה לעשות כשאדם יוצא בשאלה".

שריפת חמץ בבני ברק, 2011 (AP)
להפוך את חייו של כל מי שפורש ממנה לסיוט (צילום: AP)

יצחק (שם בדוי), יוצא בשאלה שניסה להתאבד מספר פעמים בשנה וחצי האחרונים, כתב בקבוצה של יוצאים בשאלה בפייסבוק: "כתבתי צוואה לילדים ועד היום לא אזרתי אומץ למחוק את הקובץ מהמחשב". יצחק סיפר כי הכל התחיל מ"האכזריות של החיים, ממשיך בתחושת חנק, מריחים את הקצה כבר באופק וזו התקווה היחידה". הוא סיפר שם על התקופה הקשה ועל נקודות המשבר, "בדחף בלתי נשלט היד נשלחת לכדורים וממשיך במקרה שהשגתי אקדח מחבר".


את הדברים הוא כתב כדי להסביר ליוצאים בשאלה שניתן לצאת ממצב נפשי כזה, "תאמינו לי, זה אפשרי. אפשר לצאת מהחושך אל האור. זה לא בא בקלות, זה מחייב המון תמיכה, סבלנו ואפילו המון אבל יש סיכוי וחייבים לעצור את זה. באהבה ענקית לכולכם".

ימים ספורים לפני שהתאבד, כתב שלמה כהן לאחד מחבריו: "שלומי טוב. אני מועסק כל היום בעיקר בעבודה. מגיע לארוחת שישי, אך כמעט ואין לי קשר עם זולתי, אם אפשר לקרוא לזה נוח, אז נוח לי עם זה. מצאתי את עצמי בתקופה של מופנמות כזו", הוא ממשיך, "ואל תשכח שתמיד האופי שלי היה שקט כפי שכבר אבחנת מזמן". חברו של כהן שקיבל את ההודעה השיב לו: "לעניות דעתי זה לא מצב אידיאלי אבל איני יכול לכפוך". אם החבר היה מעביר את ההודעה הלאה, ספק אם כהן היה מתאבד.

חיים ולדר (יח"צ , נתן לזרי, יח"צ "קול ברמה")
איש החינוך החרדי חיים ולדר (צילום: נתן לזרי, "קול ברמה")

ליווי, אכפתיות או מעקב אחר היוצאים בשאלה היה אולי יכול למנוע את המקרים האחרונים. חיים ולדר, סופר ואיש חינוך חרדי אומר כי כמות היוצאים בשאלה היא קטנה ואת ריבוי מקרי ההתאבדויות לאחרונה ניתן למנוע באכפתיות ויותר מעורבות בהליך של היוצאים, "המחסומים שנבעו מהפחד של נידוי בחברה החרדית או בעיות כמו שידוכים ירדו, יש יותר לגיטימציה לקבל אותם, להעניק להם חום ואהבה ונפתחו יותר ויותר מסגרות של נוער נושר שלעתים עושה את דרכו לעולם החילוני ודרך מסגרות אלו הם נשארים בעולם החרדי".
הוא גם דוחה את האשמות נגד החברה החרדית ואומר כי כל תהליך של יציאה מחברה, חילונית או חרדית הוא טראומתי, "לא הייתי ממהר להאשים את החרדים במקרי ההתאבדויות ואולי גם הייתי בודק את אחוזי ההתאבדויות בחברה החילונית אל מול האחוזים בחברה החרדית. בכל המקרים ההורים החרדים מקבלים הדרכה לקבל ולקרב את הילדים שיצאו בשאלה אך יש מקרים נדירים שבהם המשפחה אינה יודעת איך להתמודד או שהילד נמצא במרד שאינו מאפשר את הקשר שלו עם משפחתו".