פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מדוע דתיים רבים מפחדים מהסכמי השלום?

      כשתהליכי השלום ברקע, ראוי להזכיר את שלמה המלך שנודע כמלך שהשיג שלום עם כל העמים שסביבותיו, מלך שקיים מערך יחסים בין לאומים ענף וקרוב. מעניין שדווקא בזמנו נבנה המקדש

      מדוע דתיים רבים מפחדים מהסכמי השלום?
      צילום: רויטרס, לע"מ; עריכה: יאיר דניאל; קריינות: אביב אברמוביץ'

      בחודש האחרון התגלגלה לאוזני שמועה על קרן עזבונות שעניינה בעיקר הקמת בית המקדש השלישי. הדבר עורר אצלי ההרהורים אודות בית מקדש – מי בכלל צריך אותו ? מה משמעותו בימינו? האם משמעות הדבר – צרות? הרי אינתיפדות התחילו פה בגלל עליות להר הבית.

      והשבוע, פרשת תרומה עוסקת כולה בציווי של אלוהים למשה על בניית המשכן ובהוראות מדויקות לבנייתו. ראשית מצווה ה' על משה לאסוף מבני ישראל תרומות לבניין , בהמשך התורה מצווה על איסוף חומרים רבים, בהם זהב כסף ונחושת, עורות וצבעים שונים, אבנים טובות בשמים ושמן. אחר מובאים בה בזה אחר זה הוראות מדויקות לבנייתם של המשכן וכליו - כסף וזהב ושני וארגמן , מודלים ומידות למנורה, לפרוכת, למזבח ועוד. מעין עושר ציורי הדומה לארמונות בציורי נסיכות או לתמונות אקזוטיות של מקדשים עתיקים. ושוב אני תוהה איך כל אלה מתקשרים להיום? ומה המשמעות של המקדש לימינו?

      השאלה הזאת נשאלה שוב ושוב על ידי דורות רבים של יהודים שחיים בלי בית מקדש. כמובן שיש לא מעטים שמתפללים לבניית בית המקדש השלישי, אולם לעומתם היו כאלה שהמרו את המקדש הפיזי במקדש סמלי, המשמר את הבקשה למרכז רוחני, למקום מפגש בין האל והאדם. הקבלה החלה לפתח את המשמעות של המושג " מקדש אדם" , כפי שכותב לדוגמא אזיכרי, מקובל מן המאה ה16 : "כמה ראוי האדם להיות קדוש ברמ"ח אבריו , ליבו ונפשו שהוא היכל למלך הקדוש שנאמר ושכנתי בתוכם" . האדם במעשיו, בליבו ובנפשו .

      הרב הבית בידנו? (מערכת וואלה! NEWS)
      הר הבית (מערכת וואלה)

      החסידות ממשיכה ומחזקת את הרעיון הזה ויש אף הוגים חסידיים, שטוענים שעיקר הכוונה של אלוהים היתה למקדש אדם. כפי שכותב רבי נחום מצרנוביל בספרו מאור עיניים:"עיקר כוונת הבורא בציווי המשכן והמקדש להשרות שכינתו במקדש הפרטי שהוא האדם" . ואכן, זוהי הפרטה מדהימה של המושג מקדש: לא צריך לאום, או מקום פיזי, או מבנה מסוים- ליבו של האדם הוא מקדשו.

      דוגמא נוספת ויפה של המרה של המושג מקדש מהתחום הפיזי אל הזמן, נעשתה על ידי הרב יהושוע השל, שכתב ספר מרתק על השבת ומשמעותה לאדם המודרני. בספרו הוא מציע לראות את יום השבת כמקדש שבזמן. היהדות בעיניו אינה דת שחוגגת את המקום אלא את הזמן – קידוש הזמן : השבת, החגים, ראשי החודשים הם נקודת המפגש של האדם עם אמו, ואלוהיו ועצמו. להשל שחי בארצות הברית וגם לחסידים שלא היו מחוברים לישראל היה מאוד קל לנתק את המקדש ממשמעותו הפיזית. הר הבית רחוק מן העין ולכן גם רחוק מן הלב.

      אולם עבור הרבה מאוד מהציבור הדתי, והציוני הדתי בפרט, חלק ממשמעות התחייה הציונית היא גם התקווה להקים בירושלים את המרכז הרוחני של העם : קרי בית מקדש

      מתפללים בכותל בתשעה באב, יוני 2013 (AP)
      הכותל (צילום: AP)

      השבוע לדוגמא קורא השר אורי אריאל לעצרת המונית בכותל שתעמוד בסימן ”תפילה וזעקה מול שריד בית מקדשנו“ והיא באה ”על הסכנות המדיניות הגדולות לארץ ישראל". בעצרת ישתתפו רבנים מובילים כמו הרב שמואל אליהו והרב דרוקמן. העצרת היא רק אחת מיני רבים שהתקיימה בכותל מאז שנת 1967 בה מתפללים יהודים לירושלים אחת , מאוחדת, ובמרכזה בית מקדש ליהודים. כמעט בכל נסיון לתהליך שלום רצים אל שרידי בית המקדש הפיזי, נאחזים בו, כתזכורת לכך שאסור לנו לוותר על המקדש הפיזי ולכן גם אנו מתקשים בהחלטה האם אנו באמת רוצים בתהליך שלום.

      לעומת זאת טענה השבוע ציפי לבני בנאום התוכחה שלה לביבי נתניהו ואמרה: "שמעתי בימים האחרונים גורמים שונים בארץ, שאמרו שיהודים לא חלמו במשך 2,000 שנה כדי למסור חלק מארצם. אבל הם גם לא חלמו על מדינה מבודדת ששולטת על אחרים. יש מחיר להגעה להסכם, אבל המחיר של אי הגעה להסכם גבוה בהרבה". ציפי אמנם אינה מדברת על ויתור על ירושלים מאוחדת כפי שאחרים ממנה מבקשים לעשות, אך היא מצביעה על חשיבות הויתור הכואב למען שלום, ויתור פיזי על נחלות ואדמות ויכול להיות שגם ויתור על חלום בניית בית מקדש .

      ההפטרה של הפרשה שלנו מספרת על בניית בית המקדש הראשון והיא מתחילה כך : " וה' נתן חכמה לשלמה כאשר דיבר לו ויהי שלום בין חירם ובין שלמה ויכרתו ברית שניהם ....ויבן בית לה' " שלמה נודע כמלך שמשיג שלום עם כל העמים שסביבותיו, מלך שמקיים מערך יחסים בין לאומים ענף וקרוב. מעניין שדווקא בזמנו נבנה בית המקדש.

      שבת שלום

      ארגון בינה עוסק בהעמקת הזהות היהודית בקרב הציבור הישראלי