פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      "החלטה של מדינות אנטי יהודיות" האברכים מגיבים

      בג"ץ קבע לאסור העברת כספים לצורך תמיכה באברכים שהיו אמורים להתגייס. האברכים כועסים: "זכות הקיום שלנו היא התורה וזה שחילונים לא מכירים בכך, לא אומר שיש להתערב"

      "החלטה של מדינות אנטי יהודיות" האברכים מגיבים
      עריכה: טל רזניק, קריינות: לירון בארי

      בצעד דרמטי קבע אתמול (שלישי) בג"ץ, להוציא צו ביניים שאוסר על העברת כספים לצורך תמיכה במוסדות תורניים לאברכים שהיו אמורים להתגייס מאז חודש אוגוסט, אולם גיוסם נדחה על ידי שר הביטחון, משה יעלון. בעולם הישיבות הגיבו היום בביטול להחלטה.

      בישיבות יש שסוברים כי החלטת בג"ץ נועדה לזרז את החקיקה בכנסת ולא במטרה "לפגוע בתקציבים של הישיבות" ולכן לא ממהרים להתרגש. מיכאל יזדי, אברך בישיבת מיר בירושלים, נתן הבוקר (רביעי) פרשנות משלו להחלטה. "סביר להניח ששופטי בית המשפט העליון ידעו שתקציב החודש הנוכחי כבר הועבר בתחילת השבוע. ולכן במטרה לזרז את הליך החקיקה הוציאו צו שספק אם יהיה רלוונטי בחודש הבא כשכבר החוק ייכנס לתוקפו".

      מאיר כהן, תלמיד ישיבת הרמב"ם בתל אביב היה נשמע תקיף יותר: "זו החלטה שמתאימה למדינות אנטי יהודיות", הוא אמר והוסיף: "הרי זכות הקיום שלנו היא לימוד התורה והעובדה שהחילונים אינם מכירים בכך, אינה אומרת שיש להתערב בתקציבי הישיבות. בדיוק כמו שלא התערבו בתקציבים של מוסדות ערבים, היה הגיוני שלא יתערבו בתקציבי החרדים". על אף הדברים התקיפים סבור כהן כי להחלטה לא תהיה השפעה אמיתית על הישיבות, "אם מחר יעלו את מחירי הכשרות במדינת ישראל, אני אוכל לא כשר?".

      גיוס לנחל החרדי בבקו"ם. אוגוסט 2013 (ניב אהרונסון)
      (צילום: ניב אהרונסון)

      נחשון לוי, תלמיד ישיבת פונביז' בן 17 אמר כי החלטת השופטים היא המשך הרדיפה והפגיעה של הממשלה הנוכחית בעולם התורה, "בג"ץ שיחק להם לידיים. חבל שהשופטים נכנעו ללחץ פוליטי של שונאי דת ותורה שנוקטים מאז הוקמה הממשלה האחרונה בדרך שכוונתה להרוס את הישיבות והכוללים". נחשון תוהה האם "ראשי המדינה חושבים שנתגייס לצה"ל בגלל כמה מיליונים שיישארו בכיסו של יאיר לפיד? או שהם חיים בפלנטה אחרת או שהם פופוליסטיים שאין להם עניין בגיוס חרדים אלא רק בהמחשת שנאתם לתורה".

      כמו רבים בישיבות החרדיות, גם נחשון סבור כי תהיה פגיעה כלכלית בישיבות אך כזו שיהיה אפשר להסתדר איתה גם אם מדובר בצמצום התקציב במיליוני שקלים, "הישיבות תמיד שרדו את החודש, למדו לחיות על תקציבים קטנים ואם תהיה פגיעה נוספת בתקציבים, כזו שתהיה רלוונטית, ראשי הישיבות יתאמצו לגייס תרומות מהעשירים בעולם". לסיום הוא אומר: "רק כשהמדינה והצבא לא יכירו בזכות שלנו ללמוד תורה, לא נתחיל לנהל שיח על הכרה בצבא. גם אם יהיו סנקציות פליליות, מעצרים או כלכליות, נילחם עד טיפת הדם האחרונה על לימוד התורה".

      חרדים הפגינו למען סרבן שנכלא: "לא נתגייס" (שלומי גבאי)
      (צילום: שלומי גבאי)

      גורמים ב"יהדות התורה" התייחסו בביטול להחלטת בג"ץ ואמרו כי לא תהיה לה השפעה כלכלית משמעותית על הישיבות, "מה שמכעיס אותנו", הסבירו, "זו ההתערבות של בית המשפט בניסיון להפעיל לחצים על הדיונים שמתקיימים בוועדת שקד בכנסת. הופכים את הבחורים לבני ערובה בניסיון לשנות סדרי עולם בנושא רגיש גם ככה".

      בעיתונים החרדים המשיכו את זעקות השבר של הפוליטיקאים החרדים שנשמעו אתמול בזה אחר זה בעקבות החלטת בג"ץ. "יתד נאמן", "המודיע", "המבשר", שלושת היומונים החרדים הקדישו את הכותרות הראשיות כדי לתקוף את ההחלטה.

      עיתון "הפלס", המזוהה עם המנהיג החרדי-ליטאי, הרב שמואל אוירבך, הנוקט עמדה קיצונית בנושא הגיוס, יותר מזו המקובלת של הרב אהרון שטיינמן, הגדיר את ההחלטה "כדורסנית, ברוח רעיונותיה של ח"כ שקד, להכות את החרדים בכיסם" והאשים את הח"כים החרדים בכך שלא עשו די עד כה, "היכן הייתם לכל אורך התקופה האחרונה", כתב ישעיהו ויין, מעורכי העיתון, "כאשר גורמים פוליטיים מימין ומשמאל יושבים ודנים בעתידו של עולם התורה ומבקשים לגזור, חלילה, כליה על עתידו של העולם היהודי. האם נושא התקצוב חמור יותר מעצם הכרזת המלחמה על לימוד התורה?