בשבוע הבא ייפתח סיבוב ההופעות החדש של ההרכב ניגון ירושלמי. עם אלבום אחד באמתחתם ועוד אחד בדרך הם יוצאים למסע מוסיקלי בזמן אל ימים בהם משוררים, דמויות תנ?כיות ואנשי רוח ישראלים נכספו לעיר הקדושה. על הדרך הם גם רוצים לצרף אתכם למסע ולעורר בכם את החלומות הטמונים בכם שכבר הספקתם לשכוח. לפני כ 3000 שנה תיאר חכם יהודי בשם פילון האלכסנדרוני את המסע לירושלים כהפלגה: '' אלפי אנשים מאלפי ערים, אלה דרך היבשה ואלה דרך הים, ממזרח וממערב, מצפון ומדרום, מגיעים בכל חג אל בית המקדש כאל מקלט משותף, כאל נמל מוגן מפני סערות החיים''. אלפיים שנה אחרי שמשפט זה נאמר, אין בית מקדש פיזי לעלות אליו בימי הרגלים, אך יש כאלו שעדיין מבקשים להתגעגע לירושלים ממש כמו היהודים שהתגעגעו ונכספו אליה בעבר. אותם אנשים עורכים מסע בזמן ומעניקים חיים חדשים לניגונים העתיקים של היהודים שעלו לירושלים בכל הדורות.
כאלו הם חברי האנסמבל ''ניגון ירושלמי'': הלל מאלי (מנחה המופע, חליל צד), משה שלו: סנטור וטאר, יוני שרון: כלי הקשה, אילן קינן: גיטרה ושירה. ההיכרות ביניהם נוצרה מתוך סצנת המוסיקה האתנית שפועלת במרחב הירושלמי. בשלב הבא הם כבר ניגנו למבקרים במערות של עיר דוד במסגרת סיורים מוזיקליים המתקיימים במקום. מתוך אותם הופעות נולד הרעיון למופע הנקרא ''תפילת עלייה'', מופע שהוא בעצם מסע בזמן לפיוטים לסיפורים ולניגונים של עולי הרגל לירושלים. עם המופע שצבר מוניטין חיובי החל ההרכב להופיע ברחבי הארץ בפסטיבלים שונים, ביניהם פסטיבל עולי הרגל בו חלקו את הבמה עם דוד דאור. בשונה מההליך הטבעי המתרחש בדרך כלל אצל להקות, במקרה של ניגון ירושלמי לא האלבום הוליד את המופע, אלא המופע הוליד את האלבום. כעת הם חוזרים במופע חדש בשם ? מחכים לבוקר? בו יבצעו יחד עם שירי האלבום לחנים חדשים לתפילות ושירים של משוררים ואנשי רוח שנכספו לעיר הקודש מכל הדורות. מנחה המופע הוא נגן חליל הצד של ההרכב, הלל מאלי.
ניגון ירושלמי - יעקב
הלל, מה ההיגיון העומד מאחורי מופע שיוצר געגועים לעיר שכבר חזרנו אליה?
זה בדיוק העניין. כל הרעיון שעומד מאחורי המופע הוא ההבנה שהגעגועים הקיימים באדם לא נגמרים לעולם. במשנה ישנה אמרה של רבי יהודה הנשיא: ''הכסף קונה את הזהב והזהב קונה את הכסף''. הגמרא אומרת על כך שר' יהודה הנשיא נהג לומר בצעירותו: "הכסף קונה את הזהב", כלומר, הכיסופים של האדם בצעירותו, ההשתוקקות שלו להגשים חלומות קונים לו בסופו של דבר את הזהב אליו הוא כה משתוקק, זהב לצורך העניין זה הצלחה כלכלית, הגשמה עצמית. כשר' יהודה הנשיא הגיע לבגרותו הוא אמר: "הזהב קונה את הכסף". הכוונה היא שכל העושר שלך, כל ''הזהב'' והעושר שצברת בימי חייך- יקנו לך כיסופים חדשים. אופק חדש להביט אליו.
נשמע כמו מעגל שלא נגמר, מעגל מייסר אפשר לומר?
זה עניין של הסתכלות. אדם תמיד צריך אופק. כיסופים אינם באמת נגמרים, הם פשוט מתחלפים בחדשים. כמו אדם נשוי שרוצה להשתוקק לאשתו בכל פעם מחדש. יש משפט בשיר "מקום של אש" של המשוררת זלדה שמדבר בדיוק על הנושא הזה: ''גם חתן וכלה רחמי שמיים מבקשים, שלא יתפורר האופק''. אני ואתה יושבים כאן במסגרת ראיון, בתוך בית קפה ירושלמי, ירושלים הפכה מזמן לבתי קפה, לרחובות הומים. משהו פה חסר לי, אני רוצה להתגעגע לירושלים, כמו שהתגעגעו אליה בדורות הקודמים. ואת אותם געגועים אנחנו כהרכב רוצים להעיר בקרב האנשים שיבואו להופעה על ידי הניגונים. המוזיקה שאנחנו מנגנים באה להזכיר לאנשים את אותו מסע למחוז חפץ לא ידוע. זהו בעצם לא רק מסע לירושלים, אלא מסע עלייה לרגל אוניברסלי. כל בן אנוש מרגע שנולד מתחיל לחפש מחוז חפץ לא ידוע. ואין כמו העיר ירושלים בכדי לסמל מחוז חפץ אליו אדם נושא את עיניו.
בחרתם להתחיל את המופע עם לחן שלכם למילים של יעקב אבינו מתוך ספר בראשית. מדוע דווקא משם להתחיל את המסע?
יעקב מגיע לירושלים, מגיע אדם פליט, אדם שאח שלו רוצה להרוג אותו, הוא נופל שדוד, מרוסק, ועייף על האדמה. הנרטיב התנ"כי של עלייה לרגל מתחיל באדם שבור הנכסף לבית ולביטחון. בעיניי המשמעות של הסיפור היא שדווקא מתוך השיברון של יעקב נולד החלום שלו, הכיסופים. ולכן בחרנו להתחיל את המופע בסיפור של יעקב, בכדי להתחיל מהשיברון, מהלא שלם, שקיים באדם ושמתוכו נולדים החלומות והגעגועים לירושלים העיר ולירושלים שבלב.
מה מניע את היהודים באותה תקופה לקונן על הבית ולהתגעגע אליו בזמן שהוא עדיין קיים?
העניין באותם טקסטים שהם לאו דווקא באים לשמר זיכרונות, אלא נלחמים על מה שקיים. ישנו הלך רוח שקיים בעולם, מעין אידאה שאומרת שבכדי לבנות אוטופיה צריך להציע חזון על מה שכבר קיים. מה שמחזיר אותנו בעצם לאותו רעיון שעומד במרכז המופע. הזהב קונה את הכיסופים והגעגועים רק מתחדשים. גם במצב של עושר וסיפוק
ניגון ירושלמי - ניגון עליה
במופע אתה אומר שהמוזיקה הזו התחילה בחפירות ארכיאולוגיות שביצעת בעיר דוד, איך מעתיקות הגעת למנגינות?
אמנם, לא מצאנו דיסק בחפירות הארכיאולוגיות עם מוזיקה ירושלמית מקורית. אבל כן, בעבודה שלי הסתובבתי הרבה בחפירות ארכיאולוגיות והתאהבתי ממש באתרים העתיקים של ירושלים. מגיל 15 אני מדריך בעיר ואם יש מקור השראה להרכב זה המנהרות העתיקות והשרידים הירושלמיים. הרגע הזה שבו אתה מזיז מעט אדמה ומגלה עולמות תת-קרקעיים, רגע שבו אתה מוצא את 'עומק השטח' הוא רגע של אמון שמתחת לשכבות הזמן מסתתרות אוצרות גדולים. ובאמת בתהליך ההלחנה אנחנו 'חופרים' בשכבות ארכיאולוגיות של טקסט פוגשים את ר' יהודה הלוי, ממשיכים אל אבן גבירול. ודרך הצלילים מוצאים בזה טעם קיומי מאוד.
מה בעצם קורה במופע?
במופעים שלנו אנחנו מזמינים את המשתתפים לצאת לדרך. ובאופן פרדוכסלי קצת אנחנו מבקשים מהם לחזור הכי אחורה בזמן, אל צלילי היסוד של המוזיקה, אל הכלים העתיקים, אל המנגינות העתיקות, ולא פחות מזה אל טקסטים מעולמות רחוקים מאוד. מצד שני דרך הצלילה בבאר הזיכרונות אנחנו מבקשים להזמין את האנשים לחלום קדימה. לדמיין מחדש את האדמה והעיר שבתוכה הם חיים, יפה יותר טובה יותר. אולי התנועה הזו בין ישן לחדש מאפיינת גם את המוזיקה שבאמת מחפשת מנגינות מאוד יסודיות וגם אנחנו מחפשים בלחן ובעיבודים שלנו למצוא טעם חדש.
אנסמבל "ניגון ירושלמי" יופיע הערב (חמישי) ב"המקום" בתל אביב. פתיחת דלתות ב22:30
הופעה מיוחדת יחד עם שם טוב לוי במרכז מורשת בגין בירושלים ב27.2. ובמועדון "הגולה" בפתח תקווה ב22.3.