פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הקשר היהודי של בוב מארלי והראסטפארי

      בוב מארלי ז"ל בן 69. יניב רבי החליט לנצל את הזדמנות ולדבר עם גיל בונשטיין מהמומחים הגדולים לתרבות הראסטפארי והרגאיי, על יהדות, הראסטפארי ועל הקשר המרתק ביניהם

      בוב מארלי (AP , Island Records)
      בוב מארלי (צילום: AP. Island Records)

      גיל בונשטיין נחשב לאחד המומחים הגדולים בישראל לתרבות הראסטאפרי. בין השאר תרגם לעברית את הביוגרפיה שכתבה סדלה מארלי בוקר, אמו של בוב, על חיי בנה. עד היום התרגום היחידי שנעשה לספר הוא בעברית בלבד. בונשטיין מספר כי כאשר פגש את סדלה בג'מייקה וסיפר לה כי בכוונתו לתרגם את הספר לעברית , היא הגיבה בשמחה ואמרה שהיא מאוד גאה על כך שהספר יתורגם לשפתנו. לכבוד חגיגות יום ההולדת ה 69 של רוברט ?נסטה? מארלי שהתקיימו שבוע שעבר באברהם הוסטל בר בירושלים ובמסגרת ערב תקלוטים של ה"וייבז הירושלמי" ו"ראסטה ציון", החלטתי שבונשטיין הוא האדם הנכון לדבר איתו על הג'אמייקני הכי מפורסם בעולם שהמוזיקה שלו משפיעה על יוצרים רבים ומגוונים מהארץ והעולם.


      הבנתי שקיימת שמועה על שורשים יהודיים בעץ המשפחתי של מארלי

      גיל: אביו, נורוול מארלי, היה ג'מייקני לבן, קצין ובן למשפחה ממוצא בריטי שכונה בפי כל- ''קפטן מארלי''. יש הטוענים שמשפחתו של נורוול מצד אמו היא משפחה ממוצא יהודי סורי שהגיעה לאנגליה. האגדה מספרת שנורוול מארלי, בן 50 דאז, מתאהב באשתו השחורה לעתיד, סדלה מארלי כאשר ראה אותה עובדת בשדות. סדלה יולדת את נסטה בגיל 16. מכאן השאר רשום בדפי ההסטוריה של המוזיקה המערבית ושל הרגאיי בפרט.

      Bob Marley - Iron Lion Zion

      מאז ומתמיד חלמו ופיללו היהודים לשוב לציון, הם לא היחידים. גם בג?מייקה הרחוקה חלמו על ציון ושרו עליה. אמנם במקרה של הג?מייקנים ציון קצת אחרת, ציון שחורה ואפריקאית, והמוזיקה גם היא שונה מהמוזיקה של היהודים , אך העקרונות זהים: השחרור מעבדות על ידי שלטון זר והחזון לשוב ולחיות על אדמת אבותיך.

      השאלה המתבקשת בשלב הזה היא: כיצד החלום על שיבת ציון היהודית הצליח להגיע לאזור כמו הקאריביים במאה ה-16?

      החזון הציוני מסתבר, מגיע לאדמת האי לראשונה ב1530 עם יהודי פורטוגל, אנוסי ספרד. הם מגיעים בעקבות האינקוויזיציה הנוצרית ורדיפות היהודים באירופה באותה תקופה. השלטון על האי שייך לספרדים אך בשלב מסויים הבריטים כובשים אותו מידם ומעניקים ליהודים זכויות אזרחיות וחופש דת. כתוצאה מכך מגיעים עוד יהודים לג?מייקה ומתיישבים בערים שונות דוגמת פורט רויאל. הנוכחות היהודית באי חזקה, יחד עם היהודים מגיעים על הספינות עבדים שחורים מאפריקה, כאשר הם בניגוד ליהודים שעולים לספינות בכדי לחיות בעולם חדש ויותר טוב - מגיעים לקאריביים בעל כורחם בכפיית האדם הלבן.

      יחד עם היהודים מגיעים על הספינות עבדים שחורים מאפריקה, גם הם מגיעים לקאריביים בעל כורחם. השלטון הקולוניאליסטי הלבן שולט בהם ביד רמה ומחנך אותם לאמונה בנצרות. ג?מייקה נהפכת לארץ מאוד נוצרית. למרות זאת, משהו בתת מודע של הדור הצעיר, באופן לא נורא מפתיע, לא כל כך מסתדר עם ישוע הלבן שהגיע אליהם מאירופה הרחוקה. לצד הרצון להשתחרר מכבלי העבדות של האדם הלבן שלקח אותם מאדמות אפריקה למטרות עבדות ביבשת זרה, קיים בהם גם הרצון להתנער מהדת הנוצרית של השלטון הזר. בכדי ליצור שינוי מחדש בתודעה של העבדים הם צריכים מנהיג.

      BOB MARLEY - JAMMING

      והמנהיג המיוחל מגיע?

      המנהיג המיוחל אכן מגיע, ומגיע בדיוק בזמן הנכון. באותה תקופה קם אדם שמהווה את ההשראה העיקרית לשיבת ציון האפריקנית. איש כריזמטי שממנו קמה ההשראה הראשונית לתנועה הרסטפארים ולבוב מארלי בפרט: מרקוס גרבי, עיתונאי ומנהיג אמריקאי-אפריקאי, יש המכנים אותו ? הרצל השחור?. הוא מייסד תנועה בשם ?החזרה לאפריקה?. גרבי אומר לאפריקאים : אתם צריכים לקבל השראה מהציונות של היהודים, ללמוד ממנה, מעין ?ציונות שחורה?, אם לא פיזית, אז לפחות מנטלית, עליכם להתחיל לדרוש קבלת זכויות כשאר האדם ולהפסיק לחיות תחת עבדות. הרסטפארים מתחברים באופן טבעי לקריאות של גרבי להחזיר את כל השחורים לאפריקה ורואים בו נביא של התנועה. גרבי אומר להם: שאו עיניכם אל אפריקה, שם מלך שחור יוכתר למלוכה והוא יושיע אתכם. ב-1930 עולה לשלטון באתיופיה קיסר חדש בשם טפרי מקונן, (לימים ייקרא ?היילה סלאסי", ו?ראס טפרי? מכאן שם התנועה).

      הרסטפארים רואים בו את התגלמות הנבואה של גרבי , מבחינתם הקיסר האתיופי החדש הוא התגלמות האל, מעין ישוע שחור, שבא להושיע אותם מהדיכוי והעבדות של האדם הלבן ולהשיבם ליבשת אפריקה. בנוסף מאמצים הרסטפארים גם את האמונה האתיופית-נוצרית בדבר היילה סלאסי נצר לשושלת הסולומונית המגיעה עד למלך שלמה ולמלכת שבא כפי שהיא מופיעה ב"כברה נגסט" , הספר המקודש של האתיופים. הם רואים את עצמם משויכים לשבטי ישראל האבודים מאפריקה ומאתיופיה בפרט.

      תרבות הראסטפארי מתחילה להתפתח ולצבור קהל מאמין שקורא בתנ"ך ומתחבר אליו אידיאולוגית ושואב השראה מסיפור יציאת מצרים ומלחמת העברים בשחרור מעבדות מצרים. הרסטפארים מתחילים לענוד מגיני דוד, לתת לילדיהם שמות עבריים וליצור מוסיקת רגאיי. פתאום הרעיון לחזור לשורשים, ליבשת אפריקה, להשתחרר מעולו של האדם הלבן, לא נראה כפנטזיה אלא כחלום בעל פוטנציאל ממשי.


      והם מצליחים לחזור לאפריקה?

      ב 1889 נשיא ארה"ב פותח את סיירה לאונה (מדינה במערב אפריקה) ומקומות נוספים באפריקה בפני השחורים. אך המצב באפריקה לא כל כך מזהיר כך שאפשרות זו יורדת מהפרק. גרבי לא מוותר ובתגובה מייסד את ה''בלאק סטאר ליין'' או בעברית-''הכוכב השחור'', צי ספינות שנועד להחזיר את העבדים לאפריקה, השם מתקבל על ידי גרבי כהשראה מה''רד סטאר ליין'' ספינות של יהודים שנמלטו מאירופה לאמריקה. האמריקאים מנסים למנוע ממנו את התהליך. הם מוצאים בעיות פיננסיות בחברה שלו ושמים אותו בכלא. זה היה סופה של התנועה של גרבי. אם זה לא מספיק גם אלפי שחורים מפנים לו עורף ומסרבים לסייע לו בהפיכה אותה הוא מנסה לעורר בקרבם.

      היילה סלאסי (Creative Commons)
      ?היילה סלאסי" קיסר אתיופיה, המשיח השחור (צילום: Creative Commons)

      נשמע מדבריך שהחלום הראסטפארי על שיבת ציון האפריקאית מגיע לסופו יחד עם קץ הרלוונטיות של מרקוס גרבי?


      הסיפור של התנועה הראסטפארית אמנם מתחיל בגרבי ומסתיים בשלב מסויים, אך הוא זוכה לעדנה מחודשת עם עלייתו של בוב מארלי בסצנה המוסיקלית של ג?מייקה. ההיסטוריה המוזיקלית של בוב מארלי מתחילה אי שם בילדותו אך מקבלת תאוצה והכרה עולמית אי שם בסוף שנות השישים עם תחייתה המחודשת של תנועת הראסטפארי בג'מייקה. בזמן שתנועת ההיפים הרוק'נרול והשיער הארוך במערב הולכת וגדלה, אי שם בג'מייקה הצעירים מורדים בממסד בדרכים זהות. מגדלים ראסטות , מעשנים גאנג'ה, ומאזינים לרגאיי, כל זאת כחלק מההשפעות של תרבות הרסטפארים שאלו חלק ממנהגיה כתנועה רוחנית-פוליטית.

      מארלי מהווה מעין גשר באותה תקופה בין שני התרבויות הצעירות והמהפכניות שמחפשות ללכת נגד הממסד ומביא את בשורת הרגאיי לכל אמריקה ומשם לכל העולם. אחרי שנים של חוסר הכרה, התנועה הרסטפארית מקבלת שחקן חיזוק שמאז ועד היום נחשב בעיני רבים מהראסטות לאחד מהנביאים של התנועה. מארלי מצליח על ידי השירים הקליטים והקצביים שהוא יוצר ברוח הרגאיי, יחד עם הטקסטים המכילים מסרים של שלום ואהבה מצד אחד, וגם לוחמנות ועמידה על עקרונות מצד שני, להעביר את המסרים של שחרור מהמערכת הממוסדת והחונקת - ה''בבילון'' ואת היציאה אל החופש - ''ציון''.

      Bob Marley - I shot the sheriff

      ומעבר לסיפור של מארלי, כיצד הסתיים הרומן של הרסטפארים עם אפריקה?

      הרסטפארים אומנם לא מימשו את החזרה המיוחלת לאדמת אפריקה אך יש כאלה שדווקא כן הגשימו את החזון והתיישבו בעיר ששאמני באתיופיה. מעבר לרצון הלא ממומש של העבדים האפריקאים לחזור ליבשת אבותיהם , בשורת הרגאיי של מארלי הצליחה יחד עם המסר האמיץ והלוחמני שלה והאהבה האוניברסלית הטמונה בה להתנחל בלבבותיהם של בני אדם מסביב לכל כדור הארץ. ומכאן גדולתה.

      אחד מהמשפטים הידועים ביותר של בוב מארלי הוא מתוך השיר : One Love/People get ready:"One Love, One heart.. lets get together and feel alright". יש האומרים כי בוב ציטט במשפט הזה את ספר ירמיהו, שם נכתב:"ו?נ?ת?ת??י ל?ה?ם ל?ב א?ח?ד, ו?ד?ר?ך? א?ח?ד, ל?י?ר?א?ה או?ת?י, כ??ל-ה?י??מ?ים--ל?טו?ב ל?ה?ם, ו?ל?ב?נ?יה?ם א?ח?ר?יה?ם".