בית המשפט יכריע: דגל ישראל שווה ערך לספרי קודש?

בית המשפט יכריע האם סמלי המדינה שווי ערך לספרי קודש. ההחלטה היא במסגרת ההכרעה בעניינו של אלחנן אסתרוביץ', המואשם בהשחתת אנדרטאות וריסוס כתובות נאצה באתר "יד ושם"

יקי אדמקר
גדעון צנטנר

בית המשפט יכריע בקרוב האם ערך של סמלי המדינה כדוגמת דגל ישראל, שווה ערך לסמלי דת וספרי קודש. ההחלטה תינתן במסגרת ההכרעה בעניינו של אלחנן אסתרוביץ', חרדי בן 32 תושב ירושלים המואשם בהשחתת אנדרטאות זיכרון וריסוס כתובות נאצה באתר "יד ושם" בירושלים. אסתרוביץ' טען כי שריפת דגל המדינה היא פעולה הזוכה להגנת חופש הביטוי, וכי אין כל פסול בפריצה לאתרי זיכרון, כיוון שלטענתו מדובר בשטח ציבורי.

בתשובה שהגישה לאחרונה המדינה נטען כי יש לערוך השוואה בין ערכים כמו דגל המדינה לבין ערכים אחרים כמו פגיעה בסמלי דת ופגיעה ברגשות דת, "היחס לגבי כל אחת מהעבירות אל מול חופש הביטוי צריך להיות זהה ולהיתקף דרך עיניו של המחוקק שאסר עבירות אלה בדין. למחוקק הישראלי הזכות והסמכות לחוקק חוקים המגנים על דגל המדינה ועל סמלי דת וספרי קודש ואין לבטלם מפאת הערך של חופש הביטוי בדיוק כפי שאין לבטל את החוקים המגנים על סמלים וסימני מסחר במסגרת החוק".

נאשם בהשחתת אתר יד ושם: שריפת דגל - חופש הביטוי

אלחנן אסתרוביץ' מובא לדיון בבית המשפט (צילום: מגד גוזני)

בית המשפט השלום בירושלים יחליט האם לקבל את עמדת המדינה שאף מקבלת חיזוק מפסיקתו של השופט דב פולק שערך בעבר השוואה דומה או להסתפק בכך שהדגל הוא סמל לאומי. בתשובה נכתב גם כי הדגל "הוא הסמל הלאומי, הוא יקר לכל מי שהמדינה יקרה לו".

בהמשך הוסיפה המדינה בתגובתה לטיעונים המקדמיים כי "דגל ישראל הוא אני ואתה ואת, הוא והיא, הם והן, אנחנו וילדנו. וגם מי שהלכו ולא ישובו אלינו. ומי שפוגע בדגל המדינה פוגע בכולנו. וכאשר הפגיעה בדגל נעשית בכוונת מכוון ומתוך מטרה לפגוע בזולת וברגשותיו הפגיעה היא קשה עוד יותר והחברה צריכה להוקיעו ולהעמידו על מקומו".

עו"ד יאיר נהוראי (צילום: באדיבות המצולם)

ביולי 2012 הוגש נגד אסתרוביץ' כתב אישום בגין פגיעה באנדרטאות ב"יד ושם", בגבעת התחמושת וכן באנדרטה צבאית בכביש 90, ואילו במענה לכתב האישום טען סנגורו, עורך דין יאיר נהוראי, כי אסתרוביץ' מבקש למחוק את סעיפי האישום המתייחסים לכניסה לשטח ציבורי בהר הרצל ובגבעת התחמושת בטענה לאפליה, משום שלדבריו מדובר בשטח ציבורי.

"אין חולק כי במעשיו של הנאשם יש פגיעה קשה ברגשות הציבור" נכתב בטיעונים המקדמיים, "עם זאת, מתבקש בית המשפט הנכבד לקבוע כי הפגיעה, קשה ועוצמתית כפי שהיא, אינה מהווה עבירה פלילית. הפגיעה ברגשות הציבור כפי שעולה מעובדות כתב האישום אינה קיצונית וחמורה דיה עד כדי פגיעה בחופש הביטוי".

לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

התרעות פיקוד העורף

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully