פרס ישראל לרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין

הרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין יקבל את תואר חתן פרס ישראל בתחום הספרות התורנית: "יש ביצירתו שילוב מופלא של בקיאות, מחשבה מקורית ויצירתית והתמודדות עם אתגרי הזמן והמקום"

הרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין (Creative Commons)
הרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין (צילום: Creative Commons)

שר החינוך שי פירון הודיע היום (ראשון) על הענקת תואר חתן פרס ישראל בתחום הספרות התורנית לרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין, ראש ישיבת "הר עציון", ממוסדות התורה החשובים של הציבור הדתי-לאומי ומבכירי הרבנים בציונות הדתית.

בנימוקי הוועדה ציינו חבריו את יצירתו התורנית רבת האנפין המתאפיינת בעומקה, בהיקפה, בהגיונה המפותח, בחדות השכל ברגישות ומעוף. יצירתו של הרב ליכטנשטיין מסתמכת על פני כל המרחב התורני, מקרא ומשנה תלמוד והלכה מדרשי הלכה ומדרשי אגדה, ספרי הלכה ופסק ראשונים ואחרונים.

"יש ביצירתו של הרב ליכטנשטיין שילוב מופלא של בקיאות בכל חדרי התורה, העמקה בדרך החשיבה העיונית התלמודית עם מחשבה מקורית ויצירתית תוך התאמתה לציבוריות הישראלית והתמודדות עם אתגרי הזמן והמקום", נימקו חברי ועדת הפרס בראשות פרופסור אליאב שוחטמן, "הרב מרביץ תורה לרבים בארץ ובחו"ל והעמיד דורות של תלמידים ההולכים בדרכו למאות ולאלפים".

הרב חיים סבתו והרב אהרן ליכטנשטיין (יח"צ)
הרב ליכטנשטיין והרב סבתו (צילום: יח"צ)

הרב אהרן ליכטנשטיין נולד בפריז בכ"ח באייר תרצ"ג, 23 במאי 1933, לד"ר יחיאל ובלומא ליכטנשטיין. בשנת 1940, חודשים ספורים לאחר כיבוש צרפת בידי הנאצים, הצליחה משפחתו להימלט לארצות הברית. בגיל התיכון למד ב"ישיבת רבנו חיים ברלין" אצל הרב יצחק הוטנר והרב אהרן סולוביצ'יק, אך עיקר חינוכו התורני היה בישיבת רבנו יצחק אלחנן (ישיבה אוניברסיטה) אצל הרב יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק, שאף הסמיך אותו לרבנות. בנוסף, סיים הרב דוקטורט בספרות אנגלית באוניברסיטת הרווארד בשנת 1957. עבודת הגמר שלו עסקה בהגותו של הנרי מור. לאחר סיום הדוקטורט, חזר הרב לישיבה אוניברסיטה ולימד בה למעלה מעשור. הוא שימש כר"מ בישיבה וכמרצה לספרות אנגלית באוניברסיטה, ואף ייסד את הכולל ועמד בראשו.

בשנת תש"כ (1960) נשא הרב את ד"ר טובה (סולוביצ'יק). לבני הזוג שישה ילדים, נכדים ונינים רבים. הרב ליכטנשטיין גר כיום באלון שבות ולמעלה מארבעים שנה מתמסר הרב בישיבת הר עציון להרבצת תורה בעל פה ובכתב. תכונה מרכזית בשיעוריו ובכתביו היא המודעות המתודית והדגש על הקניית דרך לימוד (שהיא דרך בריסק בפיתוחו האישי, אשר תידון בנימוקים המצורפים). הרב מלמד את תלמידיו לא רק דרך שיעוריו אלא גם דרך הנהגותיו: מסירותו, שקדנותו, נועם הליכותיו וענוותנותו.

במקביל לתפקידו בישיבת הר עציון, שמר הרב ליכטנשטיין על קשריו עם ישיבה אוניברסיטה, ועמד בראש הכולל של ישיבת רבנו יצחק אלחנן ע"ש גרוס בירושלים במשך עשרות שנים, שם העביר שיעורים שבועיים. במשך כל שנות מגוריו בארץ המשיך הרב ליכטנשטיין להשפיע על הציבור הדתי-מודרני בארה"ב באמצעות כתביו באנגלית, הרצאותיו הרבות לרבנים ולמחנכים, והחינוך שהעניק לתלמידי חו"ל הרבים שהגיעו לישיבת הר עציון כדי להסתופף בצלו.

בשנים האחרונות התפרסמה סדרת ספרי "שיעורי הרב אהרן ליכטנשטיין". עד היום ראו אור שמונה ספרי שיעורים על מסכתות שונות ועוד. על סדרת ספרים זו זכה הרב ליכטנשטיין בפרס הרב קוק של עיריית תל-אביב-יפו לספרות מחקר תורנית לשנת תשע"ג. בנימוקי חבר השופטים נכתב שספריו "מושתתים על אדני שיטת הלימוד הבריסקאית הנודעת, שאותה זיכך לכלל שלמות, ובו בזמן יש בהם פריצת דרך של ממש, אולי אפילו מהפכה, בלימוד התלמוד ובהבנת מושגיו".

"דרכו של הרב ליכטנשטיין מתבטאת גם בסובלנותו לאנשים ולדעות החלוקות עליו, ובהדגשת הרעיון שדרכיה של התורה הן דרכי נועם", כתבה הוועדה בנימוקיה, "יחד עם עמיתיו לראשות ישיבת הר עציון, הורה הרב ליכטנשטיין לתלמידיו המשרתים בצה"ל להימנע מכל מעשה של סירוב פקודה".