השבת נקרא את הפרשה החותמת את ספר שמות, פרשת פקודי. הפרשה הזאת חותמת גם מהלך מאוד גדול של בניית המשכן שליווה את כל הפרשות האחרונות של ספר זה , החל מפרשת תרומה עד הפרשה שלנו. השבת הזאת נקראת גם שבת שקלים, והיא חלק מארבע שבתות מיוחדות שבהן כל שנה החל מראש חודש אדר עד ר"ח ניסן קוראים עוד פרשיה מן התורה. בשבת זאת קוראים חלק מפרשת כי תשא העוסק באיסוף מחצית השקל מכל בוגר כדי לבנות את המשכן, דרך המשמשת גם כדי לפקוד את בני ישראל :
"ו?י?ד?ב??ר י?הו?ה, א?ל-מ?ש??ה ל??אמ?ר. יב כ??י ת?ש???א א?ת-ר?אש? ב??נ?י-י?ש??ר?א?ל, ל?פ?ק?ד?יה?ם, ו?נ?ת?נו? א?יש? כ??פ?ר נ?פ?ש?ו? ל?יהו?ה, ב??פ?ק?ד א?ת?ם; ו?ל?א-י?ה?י?ה ב?ה?ם נ?ג?ף, ב??פ?ק?ד א?ת?ם. יג ז?ה י?ת??נו?, כ??ל-ה?ע?ב?ר ע?ל-ה?פ??ק?ד?ים--מ?ח?צ?ית ה?ש???ק?ל, ב??ש??ק?ל ה?ק??ד?ש?: ע?ש??ר?ים ג??ר?ה, ה?ש???ק?ל--מ?ח?צ?ית ה?ש???ק?ל, ת??רו?מ?ה ל?יהו?ה. יד כ??ל, ה?ע?ב?ר ע?ל-ה?פ??ק?ד?ים, מ?ב??ן ע?ש??ר?ים ש??נ?ה, ו?מ?ע?ל?ה--י?ת??ן, ת??רו?מ?ת י?הו?ה. טו ה?ע?ש??יר ל?א-י?ר?ב??ה, ו?ה?ד??ל ל?א י?מ?ע?יט, מ?מ??ח?צ?ית, ה?ש???ק?ל--ל?ת?ת א?ת-ת??רו?מ?ת י?הו?ה, ל?כ?פ??ר ע?ל-נ?פ?ש??ת?יכ?ם. "
בפרשת כי תשא מספרים לנו על תהליך נוסף שקורה סביב בניית המשכן, נערך מפקד אוכלוסין. והדרך לערוך את המפקד היא מאוד מעניינת כל בן עשרים ומעלה נותן בדיוק מחצית השקל. הדל לא ימעיט והעשיר לא ירבה, כדי שאפשר יהיה לחשב, דרך מחציות השקל, כמה בגירים יש במחנה.
כבת לסטטיסטיקאי תמיד התעניינתי במפקדי אוכלוסין. מפקד אוכלוסין אינו דבר של מה בכך, הוא תמיד מלווה בשאלות - לשם מה סופרים? את מי סופרים? את מי לא סופרים? הוא בעצם מגדיר את גבולות הגזרה של החברה שבה אנו חיים. מי שייך ומי לא- מי נספר ומי לא, ודרכם גם נשאלות שאלות החובות והזכויות, מי נושא בנטל ומי זכאי לזכויות הנלוות לכך. במילים אחרות, מפקדי אוכלוסין אינה ספירה גרידה אלא ספירה עם משמעות פוליטית.
במקרא אנו מוצאים שבני ישראל מצווים כמה פעמים לערוך מפקד אוכלוסין בפרשת כי תשא אותה הזכרנו הם מצווים לערוך מפקד על ידי נתינת מחצית השקל שהינו תרומה ליסוד המשכן . ספר במדבר נפתח במפקד אוכלוסין למען מטרות צבאיות : " שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחותם לבית אבותם במספר כל זכר לגולגותם . מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל תפקדו אותם לצבאתם" ובפרשת פנחס פוקדים לשם מטרת חלוקת הנחלה " איש לפי פקודיו יתן נחלתו" .
בני ישראל נפקדים תמיד על פי השבטים אבל אנחנו יודעים שעם בני ישראל יצאו ממצרים גם ערב רב, שהתערבב עם בני ישראל, והנה אנחנו רואים עוד אופציות לספירה : מי שנותן מחצית השקל, מי שיוצא לצבא משתייך גם הוא.
במידה רבה שאלת הספירה היא גם שאלת האזרחות ומה מגדיר אותה עצם הנוכחות במרחב הפיזי המשותף, או הנשיאה המשותפת בנטל וההנאה מפרות העבודה. המתפקדים במקרא הם לפי הנשיאה בנטל , נתינת כסף למשכן , התפקדות לצבא, ואח"כ גם קבלת נחלה. שאלת הספירה, שאלת האזרחות ושאלת הנשיאה בנטל, ואיך מגדירים אותה, היא שאלה בוערת ביותר בחברה הישראלית.
בשבועות האחרונים מתחוללת סערה בחברה הישראלית סביב שאלת הנשיאה בנטל והתפקדות לצבא - הסיסמא "שוויון בנטל" יצאה מפי השר יאיר לפיד וחבריו אבל ביטאה שאיפה של אזרחים רבים. מולה, טוענים החרדים, אנו נלחמים את מלחמת התורה - צבא ה'... אנחנו נושאים בנטל הזה.
אך גם מול האמירה הזאת היום קמים קולות נגדיים ולא רק מהציונות הדתית אלא גם מהישיבות החילוניות, שמבקשות להתקרב בדרכן שלהן לתורה ללא להזניח את המחויבות לצבא ולחברה. ההתפקדות הנה נוכחות מתוך נכונות. היא רוצה לומר - הנני לחברה בה אני חי, אני כאן כדי להיות שייך, מחויב וזכאי.