מיליון חרדים חיללו אתמול את ה'. דעה

הפגנת "המיליון" הייתה נגד רצון ה'. הנחת החרדים שרצוי שכל אחד מישראל ימית עצמו באוהלה של תורה - מסולפת. הנחמה שאתמול חזינו בגסיסת היהדות החרדית ולכן היא הפגנת הכיליון

עצרת המיליון נגד חוק הגיוס, חרדים בבנייני האומה ירושלים. מרץ 2014 (עומר מירון)
(צילום: עומר מירון)

הדבר הראשון שאני עושה בכל בוקר הוא לומר "מודה אני". האחרון - לקרוא קריאת שמע של המיטה. ביניהם, אני משתדל לקדש את שם ה' בעולם ולקיים תורה ומצוות הלכה למעשה כפי שהורו לי רבותי וכפי שאני מבין בעצמי על פי הכלים המקובלים שבהם התורה נלמדת ונדרשת.

עם זאת, לדעת רבותי, ואף לעניות דעתי, הפגנת "החרדים" אתמול בירושלים נגד חוק הגיוס החדש הייתה נגד רצון ה', קלקול מוסרי, מפגן של דעת שקרית, טעם רע והפך התורה. לפחות, ברוך ה', ועל כך נחמתי, ההפגנה הייתה אתמול פרפורי גסיסתה האחרונים של היהדות החרדית הקלאסית, ולכן קראתיה בשם - הפגנת הכיליון.

הכוונה לכיליון הזרם בתורת ישראל שהיה מצוין, מתאים ונכון בגלותנו הארוכה והנוראה, אך הוא הרסני ומקולקל לארץ ישראל, לתחיית ישראל בארצו, ובמיוחד ל"תורת ארץ ישראל" שיש לנהוג לפיה כעת.

חשוב לי במאוד מאוד להדגיש ולציין שאין בדברי ובליבי שנאה, ולו קטנה, לאף אדם מישראל, ואדרבה - אני אוהב כל אחד ואחד מישראל כנפשי ומאודי, וכל זה אינו מונע ממני לבקר ציבור כזה או אחר מקרב אחי, בכבוד, באהבה ובנועם. ועוד אציין, שאינני מדבר על החרדים כפרטים, אלא כציבור כללי עם ערכים ותפיסות עולם ידועות ומפורסמות.

עצרת המיליון נגד חוק הגיוס, חרדים בבנייני האומה ירושלים. מרץ 2014 (יואב דודקביץ')
(צילום:יואב דודקביץ’ )

א. רצון ה' הפשוט והבסיסי הוא, וכך עולה מכל שעל ופינה בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה, שההדרכה הכללית לעם ישראל היא ש"יצא האדם לפועלו ולעבודתו עדי ערב" (תהילים, קד', כג'). הנה שתי טעימות הכתובים בנושא: אנשים אוהבים לזכור ולזעוק את סוף הפסוק בשמות פרק כ': "ויום השביעי שבת לה' אלוהיך", אך אותם אנשים אוהבים לשכוח ולהחריש את הפסוק עם הציווי החשוב שלפניו: "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך".

ועוד דבר - ידועה המחלוקת בין ר' שמעון בר יוחאי שטען שצריך רק ללמוד תורה, לבין ר' ישמעאל שסבר שצריך לצאת לעבוד ובנוסף ללמוד תורה, ובסוף הוכח שרבים הלכו כר' שמעון ולא עלתה בידם, ורבים הלכו כר' ישמעאל ועלתה בידם, משמע שדרך זו היא המתאימה והנכונה בעולמנו.

מהדברים האלו עולה, שנקודת ההנחה של החרדים, שרצוי שכל אחד מישראל ימית עצמו באוהלה של תורה היא שגויה ומסולפת, וממילא ההתנגדות לכך שמרבית הבחורים החרדים יתגייסו, גם היא כזו. לא מצינו בעם ישראל, לדורותיו אגב, מציאות כזו שבה אדם קם בבוקר ועד הלילה לומד תורה, חוץ ממעטים כמובן, קרי הרבנים בכל עיר וכרך, שאגב - בפועל גם הם היו עובדים במשרה מלאה, בבוקר שוחטים או מלים, בצהרים עונים לשאלותיהם של עמך בית ישראל, ובלילה מחתנים או מלמדים ומזכים את הרבים.

חובה לציין, שיש רק שני מקרים שבהם יצאו ישראל מן הכלל הגורף הטוב והקדוש הזה - ביהדות המזרח לאחר ובעקבות הקמתה הנוראה של התנועה הפוליטית ש"ס ב-1982, וביהדות אשכנז כניסיון להתמודד עם תנועת ההשכלה בסוף המאה ה-18. ומשום כך, כמובן שעליהם, ורק עליהם, הקושיה.

עצרת המיליון נגד חוק הגיוס, חרדים בבנייני האומה ירושלים. מרץ 2014 (יואב דודקביץ')
(צילום: יואב דודקביץ')

ב. התורה מלמדת אותנו, על ידי מאות פסוקים מובהקים, שללימוד התורה בפרט, ולקיום מצוותיה בכלל, מוכרח להיות בסיס מוסרי ראוי וצודק. התורה היא לא מתמטיקה או פיזיקה. פרופסור לכימיה יכול גם להיות אפילו רשע ושפל, וזה לא יפגע כהוא זה מגדלותו בידיעת הכימיה. גדול בתורה, ואפילו אדם המגדיר עצמו כשומר מצוות מן המניין, לא יכול להיות כזה, ואף לא קרוב לזה.

ועל מנת לסבר את האוזן: בשורש האמת, אין דבר כזה רב שמכה את אשתו, כי אז הוא לא רב, אלא יותר "חילוני" ו"כופר" בתורת ישראל מאדם שיאכל לחם בליל הסדר. אין מציאות כזאת של צדיק וגדול בתורה, או אפילו "שומר מצוות" רגיל, שגונב, משפיל או נואף. למי שמתקשה להבין, שינסה לחשוב על זה שברור גם לו, שלא יכול להיות רב וגדול בתורה שמעשן בשבת ואוכל חזיר ביום כיפור, כי אז, פשוט שהוא לא רב צדיק.

ואם כך, קל וחומר שאדם לא יכול להיקרא שומר תורה ומצוות אם הוא רגיל לעבור עבירות שבין אדם לחברו, שהן החמורות יותר. התורה היא כמו בניין, וקומותיה הראשונות והבסיסיות הן המצוות שבין אדם לחברו, והמשניות הן המצוות שבין אדם למקום, ובלי הקומות הראשונות - כל בניין מתרסק.

משום כך, יש פגם גדול בלימוד התורה של החברה החרדית בכללותה, ועל כן קשה בכלל להעריך את טיבו ואיכותו, אם יש בכלל מאלה, מכיוון שהחברה החרדית נגועה בחוליים קשים ורבים, שמטילים בספק עצום את תרומת לימוד תורתם להצלחתו הכללית של עם ישראל, ולגרימת נחת רוח לבורא עולם.

זה מתחיל בסירובם השיטתי והמנומק כביכול, להתפלל לה' שיצליח את מדינת ישראל, מדינת היהודים היחידה, שהיא גם מדינתם שהם נשענים עליה ללא הרף, וחמור ונבזי מכך - על כך שישמור ויגן על חיילי צה"ל שמגנים עליהם בגופם! הנה עוד טענה שקרית - תמיד הם טוענים שהם ושאר עם ישראל שותפים - הם מגנים על עם ישראל על ידי לימוד התורה, והחיילים עושים את ההשתדלות הגשמית. אז איך, למען השם (תרתי משמע!), מעולם לא קם בקרב החרדים האשכנזיים אפילו רב אחד לפליטה, שאמר - חברים איבדנו את הכיוון, עלינו להכניס לסדרי תפילותינו את נוסח התפילה לשלום חיילי צה"ל? איך?

זה ממשיך בפגם החמור באהבת ישראל בקרבם שמתרחש על ידי האפליה הנוראה שהם מנהיגים בין מזרחיים לאשכנזים, ובהזנחתם הפושעת את עולם החומר, וחמור מכך - בשוכחם את מטרת האדם בעולמו, והיא לקדש שם שמיים, על ידי קידוש החומר הגשמי, ולבנות לה' יתברך דירה בתחתונים.

"לתקן עולם במלכות שדי", שהוא הציווי החשוב ביותר לעם ישראל, ומטרת חיינו, אי אפשר לעשות בכולל, אלא רק מחוצה לו. והקלקול המוסרי נמשך בזה בזלזול חמור בתלמידי חכמים עצומים שלא משתייכים הרמטית להשקפתם, ובאחוזים הגבוהים של תקיפות מיניות בקרבם, ובתחושת המיאוס והגועל שקיימת בקרב קהלים נרחבים בישראל כלפי תורת ישראל ו "שומריה" הנגרמת, בין היתר, ממעשיהם המתוארים לעיל, ו (לא) כלה בדברים רבים אחרים שאני לא מפרט מכיוון שאין להרבות בקטרוג על ישראל. אך יש חילול ה' גדול ונורא ממעשיהם הרעים שצוינו לעיל?

אבנר שאקי בהפגנת החרדים (מערכת וואלה! NEWS , אבנר שאקי)
אבנר שאקי בהפגנת החרדים (סלפי)

ג. מסופקני, אם ישב אדם כל חייו ויעסוק בתורה, וימצא בה מצווה חשובה ועילאית כהגנת ישראל מיד צר, על פי דעת והדרכת רוב חכמינו. לעניות דעתי במקום למחות על הגיוס, דעת תורת אמת נותנת, שכל אדם שהתורה חשובה ויקרה לו, צריך להתחנן לפני קונו כל חייו שיזכה אותו להתהדר במצווה נשגבה זו, ולו לרגעים מועטים בלבד.

ד. ראיתי אתמול בהפגנה, וגם לא מעט בחודשים האחרונים, את "גדולי החרדים" בוכים. לעניות דעתי, בכיים היה מר ואמיתי. אך לעניות דעתי לא על השתכחות התורה הם מקוננים, אלא על עצמם הם בוכים. על כוחם העצום שיעלם. על שלטונם האבסולוטי בצאן מרעיתם, שהולך להתמוגג בקרוב, גם כתוצאה מהחוק החדש.

ולכן זו הייתה הפגנת הכיליון, כי הסדר הישן בעולם החרדי קרוב להתמוטט, ושחר של יום חדש יפציע. כשרבבות חרדים יצאו לעבודה ופרנסה שפויה ואמיתית, ולשרת את עם ישראל בצבא, יחל בקרבם תהליך התפכחות, שבסופו יבינו שה' ציווה את האדם לפעול ולקדש את שמו בעולם הזה, לא לזנוח את החומר, להשקיע את מירב המאמצים במצוות של בין אדם לחברו, ושמצוות לימוד התורה לא אמורה להיות מרבית יומו של האיש הישראלי הממוצע, וגם שרק מה' יש לפחד, ולא מאף אחד אחר.

אגב, "גדולי החרדים" הם לא הראשונים שנלחמים בתופעה זו של פתיחות לעולם. קדמו להם פטרוני דת אחרים, שחששו מההשכלה והעבודה, ומעולם זה לא הצליח להם, וגם הפעם זה לא יצליח. ועוד - תמיד הוכח שדרך זו התבררה כנכונה וכמקדמת את העולם, ולבסוף אף כמקדשת שם שמיים ברבים.

עצרת המיליון נגד חוק הגיוס, חרדים בבנייני האומה ירושלים. מרץ 2014 (עומר מירון)
(צילום: עומר מירון)

ה. דמעותיהם של החרדים הן דמעות תנין. חוק הגיוס המוצע כעת הוא חלומם הרטוב. גם אם מיטב מוחותיהם (ויש לא מעט כאלה, ברוך ה') היו מנסים לנסח חוק אידיאלי עבורם, הם לא היו מצליחים להגות חוק שכל כך מקל עמם, ושיקבל הסכמה מנציגיהם של שאר הקהלים הישראליים בכנסת.

בחדרי חרדים הם מודים בזה, ואף מודים לאלוהים על זה, אך לא בחדרי חרדים. שם, וביתר במותיהם, מוצג החוק כאסון כל הדורות, וכגזירת מוות מוחלט לתורת ישראל. אך למעשה כל בר דעת מבין ויודע, שהרבה מים יכולים לעבור בנהר עד 2017וגם כשתגיע השעה, הם יצליחו למלות את המכסות הנדרשות מהם ללא כל מאמץ, ושכבר היום הם קרובים למספרים הללו, ולכל השאר יהיה פטור גורף. גם עניין זה, השקר שהם מציגים כעת, הוא חילול ה' גדול מאין כמוהו.

ולסיום, ידוע הדרוש המפורסם, שבגימטריה, אחת מדרכי הסוד של התורה, "אלהים" = "הטבע", ומזה אנו למדים שהקב"ה למעשה מתגלה בעולמנו דרך הטבע. חדי העין ודאי הבחינו בכך שאתמול בבוקר השמיים עוד היו בהירים ונהירים, אך כשעה קלה לפני ההפגנה לפתע נתקדרו הם, נהיה אובך לא רגיל ומסך עבה וסמיך נמתח בין שמיים וארץ. כאילו השמש כבתה בצהריים. המחזה כולו נדמה עלי כאילו הקב"ה העמיד באותה שעה קיר אטום בינו לבין האדמה.

אינני נביא, ולא בן נביא, ובכל זאת ראיתי בכך את פשט הפסוקים הנפלאים מתחילת ישעיהו מתקיים ומתגלה דרך השחרת העבים, ודימיתי בנפשי את הקב"ה חוזר ואומרם אתמול לאותם "חרדים": "כי תבואו לראות פני, מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי? לא תוסיפו הביא מנחת שווא, קטורת תועבה היא לי. חודשיכם ומועדיכם שנאה נפשי, היו עליי לטורח. נלאיתי נשוא. ובפרשכם כפיכם, אעלים עיני מכם! גם כי תרבו תפילה - אינני שומע! רחצו, הזכו, הסירו רוע מעלליכם מנגד עיני. חדלו, הרע. למדו היטב, דרשו משפט". שנזכה, כולנו, לשוב בתשובה שלמה במהרה בימינו אמן.