פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      יוצרות בחרדה: נשים חרדיות עושות קולנוע

      בשקט בשקט, מתחוללת מהפכה בקולנוע הישראלי. יותר ויותר נשים חרדיות שהיצירה היא בנשמתן, מחליטות לעשות קולנוע. משה גלנץ דיבר עם היוצרות ושמע מהן איך משלבים אמנות ואמונה

      נשים חרדיות עושות קולנוע (מערכת וואלה! NEWS)
      אילוסטרציה

      "במשך שמונה חודשים ישבנו נשים חרדיות שלחלקן אין אפילו אינטרנט בבית יחד עם החונכות החילוניות. ההתייחסות וההבנה משני הצדדים הייתה מיוחדת. אני חושבת שזה ממש מפעל מדהים. כשאני מדברת עליו, זה נראה לא אמיתי מרוב שהוא יפה".

      את הדברים האלה אומרת הסופרת והתסריטאית החרדית לאה פרידמן שסיימה במקום הראשון, את פרויקט החממה "פתיחת מסך" לפיתוח תסריטים לנשים חרדיות, יוצרות בתחום הקולנוע, אותו יזמה "קרן גשר" לקולנוע בהשתתפות מפעל הפיס, משרד התרבות והספורט והרשות השנייה לרדיו וטלוויזיה.

      מאז זכייתה, עברה שנה ובאירוע השקה בבית "אבי-חי" בירושלים בשלישי האחרון, נפתחה בפעם השנייה החממה, סדנת עבודה שנתית שבמהלכה יפותחו תסריטים לסרטים המיועדים הן לקהל החרדי והן לקהל הרחב, הפרויקו נועד לאפשר לאלו מהציבור החרדי, שבחרו לעסוק ביצירה קולנועית, ומתברר שישנם לא מעט כאלה, להשתלב בתעשיית הקולנוע הישראלית.

      "אנחנו כאן כדי להרחיב ולהעשיר את תחומי הידע המקצועי שלהן, להנגיש אותן למקבלי החלטות בתעשייה ואף לזכות לתמיכה מהתקציב הציבורי העומד לרשות הקולנוע בישראל כאשר בסיומו מוכרזים התסריטים עליהן עמלו הנשים שאף יקבלו סכום כסף משמעותי מקרן גשר", אומרת מנכ"לית הקרן, זיו נווה.

      נשים חרדיות בקולנוע (מערכת וואלה! NEWS , יפעת פרסטלניק)
      (צילום: יפעת פרסטלניק)

      רחל אליצור, (27) חרדית מהישוב אלעד, בוגרת קולנוע וטלוויזיה מבית ספר "מעלה" שתשתתף השנה בחממה, סיפרה כי למרות שסרטה אותו תפתח במהלך החודשים הבאים, מיועד מראש לציבור החרדי או יותר נכון, לנשים חרדיות, היא שמחה שהיא חלק מהפרויקט ולדבריה הייתה בהלם מכמות הנשים בעולם החרדי שיוצרות קולנוע.

      "יש משהו מיוחד שאני יושבת עם נשים כישרוניות שמביאות את האומנות שלהן ומבינה שבעצם יש כל כך הרבה יוצרות חרדיות שמתעסקות בקולנוע. לא ידעתי שיש דבר כזה", אומרת רחל בחיוך , "זה נותן טפיחה על השכם החרדי".

      קולנוע של נשים חרדיות (יח"צ , שרה ליכט)
      רחל אליצור (צילום: שרה ליכט)

      סיפור העלילה של סרטה נלקח לדבריה מאדפטציה (עיבוד קולנועי) של סיפורן של רחל ולאה - נשות יעקב. "החלטתי להדיר את הגברים מהסרט והם מופיעים רק דרך תמונות, למרות שהכול נע סביבם".

      הסרט מגולל את סיפורן של שתי תאומות זהות שהתייתמו מאביהן ומוצע לקטנה שבהן שידוך, אך בחסידות האינטימית היא אינה יכולה להתחתן לפני הבכורה, ונוצר סיפור סביב המשפחה. האם האחות הקטנה תוותר לגדולה על השידוך? "במקום לראות את הבחור שמתאהב בבחורה רואים את אימו, הכול נסוב סביב השידוך אבל בלי הבחור עצמו", מסבירה רחל אך חשוב לה להבהיר כי למרות שאין גברים בסרט, הוא מובנה בצורה כזאת שלא ממש שמים לב לכך.

      צוות החונכות שנבחר ללוות את הנשים בפרויקט כולל יוצרות קולנוע מן השורה הראשונה אשר מכירות את העולם החרדי וביניהן הבמאית והתסריטאית רמה בורשטין, ("למלא את החלל"), התסריטאית תמר מרום, ("מקימי"), הבמאית והתסריטאית וידי בילו, ("קרוב לבית", "פלסטלינה") והיוצרת הדוקומנטרית לימור פנחסוב ("מכיוון היער", "אימא חוזרת הביתה", "צולם ע"י יצחק").

      לאחר שבחממה הקודמת, כל המשתתפות (12) פיתחו תסריטים לסרטים עלילתיים, הפעם, פונות המשתתפות לתחומים מגוונים הכוללים סרטים עלילתיים, סרטים דוקומנטריים וסרטי אנימציה. "המגוון הזה הוא סמן להתפתחות והתמקצעות היצירה הקולנועית בקרב הציבור החרדי", מציינת מנכ"לית קרן גשר, זיו נווה שאחראית על הפרויקט. "החונכות ילוו אותן 8 חודשים במהלכם יעבדו הנשים בסיוען ובהדרכתן על הפיתוח הסרט, משלב הסינופסיס ועד לתסריט מלא. כאשר בנוסף ייערכו מספר מפגשי העשרה משותפים לכל היוצרות".

      קולנוע של נשים חרדיות (באדיבות המצולמים)
      מנכ"לית קרן גשר זיו נווה (צילום: באדיבות המצולם)

      רחל מציינת כי העובדה שהצמידו לה חונכת שאינה מגיעה מתוך העולם החרדי תורם לה בחשיבה שונה ומקורית בתסריט. "אני מאוד אוהבת את ההומור של רמה בורשטיין אבל בסופו של דבר הבנתי שאם הקב"ה זימן לי את ויקי בילו כנראה שזה הכי טוב לי ואני באמת מרגישה את זה היום".

      מה את מצפה מהפרויקט?

      "קודם כל לקבל את כל הכלים ולכתוב תסריט כמו שצריך", אומרת רחל ומוסיפה, "מה שכיף עם חונכת שהיא מאוד ממקדת אותי, בסרטים המיועדים לציבור החרדי אין כר פורה עליו ניתן להשתולל ולכן ויקי מאוד מכוונת עם המון מקצועיות וסבלנות. אני מצפה לכך שגם אם לא אזכה בסופו של דבר בפרס יתייחסו לזה אחרת בהמשך, כשאגיש את זה לקרנות נוספות, בגלל שהסרט עבר את החממה".

      מדוע פנית מראש עם סרט לציבור החרדי ולא הלכת על סרט לציבור הכללי?

      "יש כמה במאיות חרדיות שמוציאות כל שנה סרט, זה דבר מדהים בעיני, אני חושבת שציבור הנשים שהולכות להקרנות במתנ"סים בעיקר בתקופת החגים, משלמות סכום גבוה מאוד על כרטיס לסרט שמצולם במקומות אקזוטיים אך ברוב המקרים ללא עלילה של ממש. לדעתי מגיע להן יותר".

      קולנוע של נשים חרדיות (יח"צ , סימי אלברן)
      אסתי שושן (צילום: סימי אלברן)

      גם אסתי שושן, חרדית, בת 36, שהכירה רק לפני כשנתיים את עולם הקולנוע, דרך "הסדנה של נתנאלה", שנותנת טעימה מתסריטאות, לומדת כיום קולנוע ב"חשיפה", והוזמנה להשתתף בפרויקט עם סרטה "איוב".

      הסרט אותו כתבה (זהירות!! ספויילר) מגולל את סיפורם של בני זוג חרדים, החווים טרגדיה עם מות בנם לאחר שהאב שכח אותו ברכבם ושניהם מתמודדים באופן שונה עם השכול - בעוד הוא מקבל על עצמו עוד מצוות ומתחזק באמונתו, היא מנסה לגלות את עצמה ומוצפת סימני שאלה לגבי חייה, ואסתי בשונה מרחל, מכוונת את סרטה לציבור הרחב.

      אך זה אינו סרטה הראשון של שושן. לפרויקט הסיום בבית הספר הפיקה את "עקרה" שעוסק בנושא הילודה בציבור החרדי והתמודדותה של הבת הבכורה הנאלצת ברוב המקרים לוותר על ילדותה ולעזור בגידול אחיה הקטנים. בראיון, אסתי מגלה כי זהו בעצם סיפור חייה.

      "גדלתי כבת בכורה במשפחה ברוכת ילדים ולמרות שאי אפשר לומר שגיבורת הסרט היא בדיוק אני, אין ספק שחלק מילדותי נמצאת שם על המסך". שושן מבהירה כי ישנם נושאים שצריכים לדבר עליהם גם בתוך בציבור ממנו היא באה.

      "כשעושים את זה בדרך אומנותית זה נכון וראוי. אני יודעת שהיום רבנים נוטים יותר להתיר להשתמש באמצעי מניעה והשינוי מתרחש גם ככה. אולם היה לי חשוב להציף סוגיה שמסיבה לא ברורה הייתה "טאבו" ואני חושבת שמתחת לכל טאבו חברתי מתחבאים להן המון עוולות חברתיות", מציינת שושן ומוסיפה כי היא בדעה שקודם כל מדברים על הקשיים והדילמות.

      "אחרי שפורסים את כל המידע זאת החלטה של האדם מה לעשות. אם אנו מכירים באפשרויות השונות ואחר כך בוחרים אותן במודע, אז סגנון החיים אותו אנו בוחרים בסופו של דבר נכון יותר. בן אדם שלא שואל את עצמו שאלות נוהג כבעלי חיים".

      הסרט ריפה אצלך את החוויה?

      "יכול להיות", אומרת אסתי ומהרהרת, "יש היום מגמה של ריפוי דרך הקולנוע, עצם העיסוק עוזר למרות שקשה לי לנתח מה הייתי קודם ומה אני עכשיו".

      הטריילר של הסרט "עקרה"

      לאה פרידמן, שזכתה בשנה שעברה במקום הראשון ויצאה עם סכום של מאה ועשרים אלף שקלים לפיתוח הסרט, היא סופרת חרדית ועיתונאית עם רזומה מכובד.

      פרידמן בעלת תואר ראשון בתקשורת ותואר שני במחשבת ישראל והיסטוריה, כתבה ארבעה רומנים ועוד שלושה ספרי ילדים עד שגם היא נכנסה לתחום הקולנוע. עלילת הסרט שזיכתה אותה בפרס הגדול, עוסקת ביחסי שתי אחיות שהקטנה מבניהן היא "לוזרית" שלא מצליחה לעשות שתי צעדים בלי להפיל משהו.

      אולם כאשר אימא נופלת למשכב, היא נאלצת להחליפה בביקורה השבועי אצל סבתה ניצולת השואה ומתפתחת מערכת יחסים מרתקת בו הנערה מגלה כי סבתה עברה ילדות דומה לשלה, אך בזמן מלחמת העולם השנייה היא זאת שהצילה את משפחתה ממוות וגילתה את עצמה מחדש, מן סיפור סנדרלה חרדי.

      "נכנסתי לעולם אחר לגמרי, זה אתגר לא פשוט להוציא פרויקט בצורה כה ראויה ובקרן נתנו לנו את המפתח האמיתי והוא הידע המקצועי. לולא העזרה זה היה על סף הבלתי אפשרי". מציינת פרידמן אך עם זאת מוסיפה כי הייתה שמחה לו הקרן הייתה נותנת מעט יותר עזרה במימון תעשיית הסרטים החרדיים.

      אולם זיו נווה מבהירה, כי מטרת הפרויקט הוא להביא את היוצרות החרדיות למצב מאוזן כפי שיוצרת שאיננה מהמגזר הייתה מטופלת. "השאיפה שלי כמנכ"לית הקרן הוא לכוון ולסייע ליוצרים שאינם מגיעים מהמיינסטרים להרגיש כשווים בין שווים, וכך אנו ננהג גם בפרויקטים הבאים. זהו עולם מרתק שלעת עתה ראינו ממנו רק על קצה המזלג".

      צפו בספיישל סרטי נשים יפות וחזקות בוואלה!VOD