תגובה למאמר: תרחישי האימה: כשהחרדים יעזבו את הארץ
האמת שמאוד התלבטתי האם לכתוב את אשר על ליבי ואני מקווה שדברי יפלו על אוזניים קשובות. הסיבה שאני פונה אליכם היא בשל כתבתו של דוד פרנקל ?תרחיש האימה?, בה הוא כותב בציניות על היום שבו החרדים יעזבו את הארץ.
שתדעו, אני נצר למשפחה שרובה נרצחה בשואה, עובד לפרנסתי, שירתי שירות צבאי מלא, רוב עתותיי הם התנדבות למען כלל האוכלוסייה במסגרת ארגונים חרדים. כן - אני חרדי. וככזה אני מחנך את ילדי על פי עקרי אמונתי להיות טובים ממני ולהיות בנבחרת ?לומדי התורה?. איני חי על חשבון מאן דהוא, וכמוני רוב מכרי החרדים. נהפוך הוא, אני מוצא את עצמי מקדיש יותר ויותר זמן לאחי החילונים שברובם פרזיטים, אפשר למנות בקלות רבה את כמות המתנדבים למען הקהילה בקרב האוכלוסייה החילונית.
אני יושב עם עצמי ואני חושב בקול. האם אכן נעזוב את המקום בו איננו רצויים? האם נפרק את הארגון הלאומי "מגן דוד אדום", שעל פי נתונים שהוא מציג, רוב מתנדביו, אלפים במספר, הינם חרדים?! האם נפרק את כל ארגוני ההצלה בארץ ש- 99% הינם חרדים?!
האם נפרק את הארגון החרדי "עזרא למרפא" של הרב פירר, שעוזר לפחות חצי מהאוכלוסייה בארץ?! האם נפרק את עמותת "יד שרה" החרדית, המשאירה לכל בית בישראל ללא תמורה, ציוד רפואי?! האם נפרק את עמותת ?עזר מציון? - החרדית אף היא, המחזיקה את מאגר המח עצם היהודי הגדול בעולם?!
האם נפרק את ארגון זק?א, ונשאיר לכם להתמודד עם גוויותיהם של עשרות מתאבדים מידי יום, נחשו מאיזה מגזר?! האם נפרק עוד עשרות עמותת שעוזרות לחולים נכים וקשישים, שהמכנה המשותף לכולם - היותם חרדים?! האם נוותר על עשרות אלפי חרדים שמתנדבים בכל האמור למעלה, מידי יום במשך שעות ארוכות, לא 3 שנים, אלא עשרות שנים?!
האם העובדה שאנחנו רואים בכם אחים, למרות שאתם לא, זאת סיבה מספיק טובה לעזוב?! אני רוצה להמשיך לחשוב, אך הביפר שקיבלתי, קטע לי את חוט החשיבה , יודעים מה כתוב בו? ?חוסר הכרה ברחוב ... בשכונת הדר יוסף בתל אביב". אני רץ לשם בניסיון להציל חיי יהודי, באשר הוא יהודי ועם זה באה לי התשובה - אנו לא נעזוב, אנו נמשיך לראות בכם אחים למרות הכל. אנו נמשיך לתת לכם יד תומכת, למרות האיבה שאנו חשים מכם. לא רוצים? תעזבו אתם.
רוצים לכתוב תגובה? יש לכם סיפור מעניין? שתפו אותנו