הגיעה השעה שהחרדים והשמאל יאחדו כוחות

לא רבים יודעים זאת, אפילו ברחוב החרדי, אך האידיאולוגיה הפוליטית החרדית, היא בשמאל הליברלי, ולכן השותפות הפוליטית עם השמאל, היא הדבר הטבעי והמתבקש. הדבר בא לידי ביטוי בכתביהם ובדבריהם של גדולי הדור האחרונים. השיתוף עם השמאל אינו כורח פוליטי, או נקמה בימין, כפי התבטאויותיהם של חברי כנסת חרדים הטועים ומטעים – אלא כורח אידיאולוגי עמוק ושורשי.

לכן, הגיע הזמן שהחרדים והשמאל יאחדו כוחות וייקחו את השלטון. הגיע הזמן לפוליטיקה חדשה, לחשיבה במונחים אחרים, לאופקים רחבים יותר. לא איך להתמודד עם השלטון הקיים, אלא איך להחליף אותו. די לתלונות. די לכישלונות. די לאכזבות. הולכים בגדול – להחליף את השלטון. לשם כך, יש לחרוג ממוסכמות נושנות שכשלו, ולחשוב במגמות לא צפויות ולא שגרתיות.

ההצעה היא, להקים חזית פוליטית מאוחדת, בדגם של הליכוד ביתנו, שתכלול את יהדות התורה, ש"ס והעבודה. להניח את הקטנות בצד, ולהתרכז בשני הנושאים החברתיים והמדיניים הקיומיים ביותר – השלום והצדק החברתי. חזית כזו תמנה כארבעים מנדטים או יותר. בכך תהפוך לחזית הגדולה במדינת ישראל. ואז, יחד עם מפלגות מרץ, התנועה, קדימה והערבים, ניתן יהיה להגיע לקואליציה שתימנה בין שישים לשבעים מנדטים ותיקח את השלטון.

המצע המשותף יכלול סטטוס קוו בענייני דת ומדינה, כפי שהיה לפני עלייתה לשלטון של יש עתיד, כולל חזרה למתכונת הגיוס של חוק טל. בתחום המדיני יוסכם על הסכם שלום מיידי עם הפלסטינים, על בסיס אמנת ז'נבה. בתחום החברתי תונהג כלכלה המיוסדת על צדק חברתי וחמלה. הסכם זה יבטיח את עתידה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית ויהודית, בניגוד לחזון של הימין לסיפוח השטחים והפיכתה של המדינה לרב לאומית, או לחילופין, להמשך מדיניות של דיכוי. ההיסטוריה כבר הוכיחה שריבוי אתני במדינה אחת, סופו פירוק המדינה.

הסיבה לכך שעד כה העדיפו החרדים קואליציה ימנית, הייתה ההנחה כי הימין הוא מסורתי בעוד שהשמאל הם המתנכלים לדת. בעניין זה חל מהפך שלא היה כדוגמתו מאז קום המדינה. הימין הפך למתנכל הגדול לדת, בעוד שהשמאל, המכבד את זכויות הפרט והמיעוטים, הוא המתון. מהפך זה מאפשר את חזרתה של החרדיות לכור מחצבתה האידיאולוגי הטבעי – השמאל הליברלי. קיים קושי מסוים בכך, שהציבור החרדי הרחב נמנה לפי תודעתו על הימין. הדבר נובע מהפנטזיה על כוח, למגזר שמעולם לא היה לו כוח. אך השעה כשרה להסברה האידיאולוגית הראויה, בפרט אם תהיה הסכמה של גדולי הדור לתוכנית.

במצב הפוליטי הנתון, אין כל ספק כי החרדים יתמכו בהקמת מדינה פלסטינית בצד מדינת ישראל, או אפילו מדינה המחולקת לקנטונים בשליטה משותפת. כי המדינה והאדמה נתפסים כערכים אינסטרומנטליים, ביחס לחיי אדם וביחס לאפשרות לחיים יהודים מלאים. בעיני החרדיות, תפיסתו של הימין הדתי, הרואה באדמה ובמדינה ערך עליון, היא פשיסטית, מסוכנת וחילול השם.

זו הסיבה שהגיע הזמן לאיחוד כוחות עם כל השמאל הפוליטי, כולל הערבים, כתחילתו של מהלך כולל לתפיסת השלטון. במאבק משותף וטבעי זה, המהפכה הפוליטית ושינוי פני המדינה והחברה הישראלית, נראים קרובים מתמיד.