כשקראתי לראשונה את הידיעה המלינה על שיעורים לזהות יהודית בבתי ספר ממלכתיים לא דתיים, מטעם גוף דתי, הכוללים התייחסות לזוגיות על פי ההלכה, זילזלתי. עוד פעם הנסיונות האלו של "הארץ" לעורר מהומה על לא דבר ולהפיץ שנאה כלפי הדתיים. האם באמת מישהו חושב שיגרם נזק לתלמידים אם הם ישמעו על עקרונות כאלו ואחרים ביהדות? האם באמת לדעת מישהו חינוך חילוני צריך לכלול בורות גם כלפי הדת? אנשים משקיעים זמן וכסף על מנת לאפשר לילדים ידע היסטורי, תרבותי, דתי, רחב ופוסלים אותם בשל כך שהם חובשי כיפה. חוצפה.
אבל אותו "הארץ" שהרגיז אותי החזיר אותי בתשובה. במאמר המערכת שלו על הנושא, שכרגיל הינו מופת לתיעוב כל דבר שריח דת נודף ממנו, התחבאה טענה אחת קטנה ומשמעותית: אצלכם, כלומר אצלנו, בחינוך הממלכתי דתי, זה לא היה קורה. אנחנו נהנים מאוטונומיה. לא מתערבים אצלנו. רק בחינוך החילוני מותרות התערבויות כאלו. והאמת? הפעם "הארץ" צודק.
הצדיקים והצדיקות (ולא, אני לא כותב זאת בציניות) שמשקיעים את נפשם בהעברת תוכניות לימודים עם תכנים דתיים לציבור הממלכתי, החילוני, טועים. הם טועים כי הם שוכחים את ההנהגה שלומדת הגמרא בבבא בתרא (ס', ב') מרבי ינאי: "קשוט עצמך ואחר קשוט אחרים". אנחנו לא יכולים להיות מקור לחינוך, להוראה, להתגאות, ולכעוס על מי שלא רוצה אותנו, כאשר אנחנו לוקים באותה מידה, אם לא יותר.
בחינוך שלנו אנחנו לא מוכנים לשמוע אחרים. אנחנו מכפיפים את עצמנו לגירסאות מעוותות של היהדות שרבנים מסוימים מפיצים, ומשתיקים דעות אחרות. בשם ההכלה אנחנו עושים שמיניות באוויר כדי שלא לשמוע דעות אחרות. לא דעות חילוניות חס וחלילה. לא רק דעות כופרות ואפילו לא דעות דתיות יוצאות דופן.
אנחנו לא מוכנים לשמוע וללמד דעות דתיות, אמוניות, אבל כאלו שאינן מבית מדרשו של זרם מסוים, של רבנים מסוימים הלוקחים בעלות על החינוך של ילדינו. בשם האחדות המזויפת אנחנו מסתגרים בתוך בועה של הפרדה, של בערות. לא נרצה שילדינו יתחנכו עם מי שטיפה שונה מהם. בצבע העור, בעדה, ברמה החברתית, במגזר, בגודל וסוג הכיפה. לא נסכים שמורה ילמד תכנים מעט שונים ממה שהחוברת אומרת לו.
לא נקיים כנסים למנהלי החמ"ד שיופיעו בהם במרכז הבמה רבנים שמתמודדים עם גיוס נשים לצבא. ניצור לעצמנו ספרי לימוד מצונזרים, ונעיף משם את הילדה עם השיער הפזור, ומבית הספר נוציא את הילד לאמא שאינה מכסה את ראשה או שלובשת מכנסיים.
מתי ראיתם לאחרונה מורה חילוני בבתי הספר שלנו, מעביר שיעור כללי על הציונות? על הדמוקרטיה? זה מסוכן. זה אסור. זה הרי חינוך (ממלכתי) דתי!
אנחנו לא רוצים לשמוע אחרים, אנחנו רק רוצים שאחרים ישמעו אותנו, וכך לא נוכל להשיג שום דבר. לא בעבודת ה' הפנימית שלנו, ולא ביכולתנו להפיץ תורה ומוסר. "קשוט עצמך ואחר קשוט אחרים".