מי יכול להתגלח בספירת העומר?

מקור המנהגים השונים לגבי ימי האבלות בספירת העומר, נעוץ בשיטות שונות לגבי הבנת האסון שאירע לתלמידי רבי עקיבא שאיבד 24,000 מתלמידיו אשר מתו בין פסח לשבועות.

שיטה א': תלמידי רבי עקיבא מתו החל מפסח ופסקו מלמות ביום ל"ג ( או ל"ד ) בעומר. לכן מנהגי האבלות הם דוקא עד ל"ג/ל"ד בעומר.

שיטה ב': תלמידי רבי עקיבא מתו החל מפסח , פסקו מלמות בשבועות ומתו בכל הימים שאינם חגים, שבתות וראשי חדשים, סה"כ ל"ג ימים. ע"פ שיטה זו מנהגי האבלות צריכים לנהוג סה"כ ל"ג ימים בתקופת הספירה.

שיטת האר"י הקדוש: איסור הגילוח נוהג כל ימי הספירה עד ערב שבועות ולא משום אבלות אלא משום שאלו ימי דין, וישנם חסידים ואנשי מעשה הנוהגים כשיטה זו ולא מתגלחים כלל אפילו בל"ג בעומר, אמנם רוב העולם לא נהגו להחמיר בכך. בכל מקרה, מנהג האר"י הוא רק בדין גילוח ולא בנישואין.

שיטת עדות המזרח: עדות המזרח נהגו כשיטה הראשונה על פי הוראת השלחן ערוך. מדברי רוב הפוסקים האשכנזים עולה ששיטה ב' היא השיטה העיקרית ולכן לאשכנזים יש ענין לנהוג באבלות סך הכל ל"ג ימים.

ישנם 4 חלוקות אפשריות לשיטה זו מוזכרות במשנה ברורה:
1. מפסח עד ל"ג בעומר.
2. מב' אייר עד ערב שבועות.
3. מל' ניסן עד ג' בסיוון.
4. מכ"ג ניסן עד כ"ט אייר, וללא שני ימי ר"ח אייר ול"ג בעומר .

במקום שאין מנהג קבוע, מותר לנהוג בכל אחד מהמנהגים וכן מותר לשנות משנה לשנה ללא צורך בהתרת נדרים , וכן מותר לנקוט מנהג אחד לשמחות ומנהג אחר לגילוח . לכן במקום שיש צורך, מותר להתיר נישואין ושמחות עד ר"ח אייר ולנהוג באיסור שמחות רק לאחר מכן עד שבועות , אע"פ שנוהגים באיסור גילוח עוד מלפני ר"ח אייר.

היוצא מכל הנ"ל, שהנוהג להתגלח בחג העצמאות ויום ירושלים (וכך ראוי לנהוג), צריך להשלים אותם הימים. בנוסף מי שנוהג להתגלח בחול המועד פסח, בוודאי צריך להשלים ימי מנהגי האבלות ולכן הטוב ביותר לנקוט כשיטה הרביעית ולא להתגלח מאחרי הפסח ועד כ"ט באייר (לא כולל יום העצמאות, יום ירושלים וערביהם), ואמנם ניתן גם לנהוג כשיטה השניה או השלישית .

המוזמן לחתונה בזמן שהוא נוהג מנהגי אבלות, מותר לו להגיע כדי לשמח חתן וכלה והוא הדין לכל שמחת מצווה, ואמנם אם יודע באותה השנה שעתיד להיות בשמחה בזמן שנוהג אבלות, עדיף שינהג בשנה זו לפי מנהג האבלות האחר .

מותר וראוי להתגלח ולהסתפר לכבוד יום העצמאות ויום ירושלים, וכן מותר הגילוח בימים אלו עצמם.

ל"ג בעומר:
לאשכנזים מותר להתגלח רק בבוקר לאחר נץ החמה שמקצת היום ככולו, ויש אחרונים המקילים להתגלח כבר בערב , ובשעת הצורך ניתן לסמוך עליהם.

לספרדים מותר רק מיום ל"ד בעומר לאחר הנץ.

ברית מילה: אבי הבן הסנדק והמוהל מותרים בגילוח.
חתונה: מותר לחתן להתגלח ביום חופתו וכן בכל שבעת ימי המשתה שלאחר החתונה , וכן מותר לאבי החתן להתגלח ביום החופה.

המוזמן לפני שר או אדם חשוב, וכן הנצרך לגילוח לצורך פגישה עסקית חשובה כך שאם לא יתגלח, יעשה רושם שלילי על לקוחותיו ועלול להגיע להפסד ממון – מותר לו להתגלח. עם זאת, יש לקחת בחשבון שרבים מעריכים את העובדה שאדם דבק בערכיו ובמסורתו ואינו מתגלח בימים בהם ההלכה אינה מתירה זאת ואם יש אפשרות, ראוי שלא להתגלח.

יש לעתים ערבוב מושגים בין ימי בין המצרים (בין י"ז בתמוז לתשעה באב) לבין ימי ספירת העומר. ימי האבלות של בין המצרים משופעים בדיני אבלות וחמורים יותר, ואילו בימי הספירה קיימים במקורות הקדומים של ההלכה שני מנהגי אבלות בלבד - איסור תספורת ואיסור נישואין (שולחן ערוך אורח חיים, תצ"ג א'-ב'). המשנה ברורה מוסיף שם במקום : " ואין ראוי להרבות בשמחה. ומכל מקום אם נזדמן לו איזה ענין שצריך לברך עליו שהחיינו יברך". לכאורה משמע מכך שאין ראוי לגרום לברכת שהחיינו לכתחילה, ועל כן ישנם המחמירים שלא ללבוש בגד חדש בספירת העומר . ויש רבים מהפוסקים שנטו להתיר.

על פי האמור לעיל מן הראוי שלא לרכוש בגדים חדשים, והרוצה להקל יש לו/ה על מי לסמוך ובפרט בשעת הצורך.

גם למחמירים שלא ללבוש בגד חדש, ניתן להקל בשבת כיוון שאפילו בשבתות בין המצרים יש פוסקים שמתירים.

המעוניין/ת לקנות בגדים על מנת להשתמש בהם לאחר ימי האבלות ובפרט אם קונה בשביל חתונה העתידה להתקיים בל"ג בעומר, י/תקנה וי/תברך שהחיינו בעת לבישתם.

פרי חדש שלא יימצא לאחר הספירה ואם ימתין עד שבת יירקב – מותר לאכלו ולברך שהחיינו, והוא הדין לחולה ומעוברת הנצרכים לפרי חדש , שמותרים בכך.

המשנה ברורה כתב שנהגו איסור לעשות ריקודים ומחולות בימים אלו. ערוך השולחן הוסיף שנהגו ישראל בכל אתר ואתר שלא לשמוע נגינה מכלי זמר, ואפילו בלא ריקודים ומחולות. אחרוני דורנו אסרו גם שמיעת מוסיקה בבית הבוקעת מCD וכדומה . בכל מקרה, הכלל באיסור הוא שיש עניין להחמיר בדברים המביאים לידי שמחה יתירה.

על פי הנ"ל, אין להחמיר במוסיקת רקע ששומע אדם במהלך נסיעה וכדומה, כיוון שאין מטרת השמיעה להביא לשמחה יתירה אלא לסייע בנהיגה ובכל מקרה יש להקפיד שלא לשמוע ב-Full Volume כיוון שאז כבר לא ניתן להגדיר זאת כמוסיקת רקע.

שירים שקטים, ניתן להקל בשמיעתם כיוון שאינם מביאים לשמחה יתירה, אלא לרגיעה והתרגשות רוחנית ואלו דברים שלא נאסרו כלל.

שירי קודש, מותרים בכל מקרה, כיוון שמעולם לא נאסרו בגזירת האבלות הבסיסית של שמיעת שירים לאחר חורבן הבית, ומטרתם להביא לעילוי רוחני ולא רק לשמחה ובידור.

בכל הנ"ל, יש להחמיר בהופעות חיות וכדומה שיש בהם כלי נגינה ממש ושמחה יתירה.

ניגון למטרה לימודית או לצורך פרנסה – מותר .

בסעודות מצווה : ברית מילה, פדיון הבן, בר מצווה , שבע ברכות, הכנסת ספר תורה ,סיום מסכת – דעת הרבה פוסקים להתיר נגינה ויש שאסרו וניתן לסמוך על דעת המקילים.

צפייה בסרטים (שמותר לראותם כל השנה) מותרת בסרטים שאינם קומדיות או סרטים מוסיקליים, ואין חילוק בין צפייה בבית לצפייה בקולנוע.

מותר להתרחץ בים או בבריכה (נפרדים כמובן).

חובה לספור מעומד ולא להשען על שולחן וכדומה.

בכל לילה, יש להשתדל לספור בתחילת הלילה סמוך ככל הניתן לצאת הכוכבים על מנת לקיים "תמימות תהיינה", כלומר ספירת שבעה שבועות שלמים. אמנם מי שיש לו מנין ערבית קבוע בשעה מאוחרת יותר, עדיף לו לספור במנין משום "ברוב עם הדרת מלך". לפיכך גם מי שמגיע לתפילת ערבית באיחור ומתחיל תפילת עמידה עם כולם, יאמר קודם כל ספירת העומר עם הציבור ורק לאחר מכן ישלים את קריאת שמע וברכותיה.

יש לספור את העומר לאחר צאת הכוכבים, ולכן יש להעדיף מנין אשר מגיע לספירה לאחר זמן צאת הכוכבים. אמנם אם אין מנין אחר, או אם מקבל שבת מוקדם, סופר עמהם בלא ברכה, ואם לא התכוון לצאת, סופר בברכה לאחר צאת הכוכבים. בכל מקרה, עדיף להימנע מלהתפלל מוקדם אפילו בערב שבת (עיין ביאור הלכה תפ"ט ד"ה "ויברך ויספור בלילה" שהוכיח קהילות שנוהגות כן).

אם לא ספר בלילה יספור במשך היום ללא ברכה ובערב ימשיך לספור בברכה עד שבועות. מי שלא הספיק עד שקיעת החמה, יכול בדיעבד לספור עד 13.5 דק' לאחר השקיעה ולאחר מכן להמשיך לספור בברכה.

לא ספר גם ביום המחרת יספור בערב ללא ברכה וימשיך עד שבועות ללא ברכה.

אם מסופק אם ספר בליל אמש, ימשיך לספור בברכה .

קטן שנעשה בר מצוה בימי הספירה, אם לא החסיר עד עתה ולו יום אחד, ימשיך לספור בברכה