נחשף העותק היחיד בעולם של ספרו האבוד של ק.צטניק

במשך שנים רבות הספר "22 שירים מאת יחיאל פיינר"' נחשב כספר שאבד מן העולם, אך לאחרונה, בתוך ערימה של ספרים ישנים, אותר הספר על ידי אספן בחנות לספרים מיד שנייה בצפון הארץ. הספר הובא על ידי האספן לבית המכירות הפומביות "קדם" בירושלים.

באמצע החודש הבא הוא עתיד לעמוד למכירה פומבית כחלק ממכירתם של פרטי "היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית". מחיר הפתיחה של הספר יעמוד על כ-21 אלף ש"ח, אם כי בבית המכירות מעריכים כי ערכו עתיד לעלות משמעותית במכירה. "מדובר באחד הספרים היהודיים הנדירים ביותר בעולם", מסביר מרון ארן מבעלי 'קדם', ומוסיף כי "זהו גם אחד הזיכרונות הנדירים והחשובים ביותר לעולם שהיה ואיננו עוד".

במשך שנים רבות הספר "צווייאונצוואנציק לידער פון יחיאל פיינער", או בתרגום חפשי לעברית: "22 שירים מאת יחיאל פיינר", היה משאת נפשם של מוזיאונים, ספריות, אספנים וחובבי ספרים עתיקים. הספר שחובר לפני השואה על ידי 'ק. צטניק', מסופרי השואה החשובים בעולם, הושמד כמעט לחלוטין על ידי המחבר וזאת כחלק מתהליך ההשמדה של ק.צטניק עצמו שרצה למחוק את עברו ואת חייו שהיו לפני השואה. לאחרונה, אותר הספר בצפון הארץ והוא יועמד למכירה באמצע החודש הבא בבית המכירות הפומביות 'קדם' בירושלים.


תקופת השואה עברה על די-נור במחנה ההשמדה אושוויץ, ובמהלכה הוא איבד את כל משפחתו: אשתו, הוריו, אחיותיו ואחיו, רק אח אחד נשאר בחיים. לאחר השואה, הגיע די-נור הגיע לישראל דרך איטליה והקדיש את חייו לכתיבה על חוויותיו מהמחנה. במהלך כתיבת ספריו הוא חזר אל "הפלנטה של אושוויץ", תוך כדי שהוא מסתגר בחדרו, לבוש בכותונת האסיר שלו, לא מתקלח ואינו ישן או אוכל ימים ארוכים. את ספריו, המתאפיינים בתיאורים קשים במיוחד, כתב תוך שמירה על אנונימיות מוחלטת ושימוש בשם העט "ק. צטניק".

ב1961, במהלך משפטו של אדולף אייכמן, כשעלה להעיד על דוכן העדים, נחשפה זהותו של ק.טצניק בפעם הראשונה כ-15 שנה לאחר פרסום ספרו הראשון ,סלמנדרה". כששאל התובע "מה הסיבה שבגללה חסית בשם הספרותי ק. צטניק?", השיב די-נור: "אין זה שם ספרותי. אינני רואה את עצמי כסופר הכותב דברי ספרות. זו כרוניקה מתוך הפלנטה אושוויץ. הייתי שם בערך שנתיים. אין הזמן שם כפי שהוא כאן, על-פני כדור הארץ. כל שבר רגע הולך שם על גלגל זמן אחר. ולתושבי פלנטה זו לא היו ש?מות. לא היו להם הורים ולא היו להם ילדים. הם לא לבשו כדרך שלובשים כאן. הם לא נולדו שם ולא הולידו... הם לא חיו לפי החוקים של העולם כאן ולא מתו. השם שלהם היה המספר ק. צטניק".

ספר השירים חובר על ידי יחיאל פיינר בשנת 1931, בהיותו בן 22 שנה, ופורסם בעיר וורשה בפולין במספר מוגבל של עותקים. פיינר, אשר שינה את שם משפחתו לאחר השואה לדי-נור, בחר לכלול בספר 22 שירים ביידיש, כמספר שנותיו באותה העת. וכפי שהוא כותב בשיר הפתיחה של הספר, בתרגום מיידיש: ע?ש??ר?ים ו?ש??נ?י?ם ש??יר?ים; ע?ש??ר?ים ו?ש??ת??י?ם ש??נ?ה; ק?ר?ן א?ל ת?ו?ך? ל?או?ת-מ?ח?ש??כ??ים; ב??א?ל?ם פ??ה פ??ע?ר?ה ק?ב?ר?ה?.

לאחר השואה, החליט די-נור להשמיד את כל ספריו שהודפסו בעבר. במכתב לשלמה גולדברג, מנהל מחלקת ההשאלה בספריה הלאומית בירושלים, תיאר די-נור תהליך זה ואף הסביר אותו: "בשנת 1953 הודיעו לי בשהותי בניו-יורק ש'הספר' מאת הסופר שהושמד באושוויץ נמצא בספרייה הלאומית כמוצג נדיר תחת זכוכית. הלכתי לספרייה, הצגתי את תעודת פא"ן [ארגון בינלאומי של סופרים, עורכים ומשוררים] כסופר מישראל הכותב סיפור-חייו של סופר זה שהושמד, קבלתי את הספר לידי, יצאתי מהספרייה, שרפתי את הספר".

את מכתבו לגולדברג מסיים די-נור בבקשה, "ועוד בקשה לי אליך: כאות וע?ד צרפתי כאן ש?א?רים מתוך 'הספר', אנא, שרוף אותם כמו נשרפו כל [ה]יקר לי ועולמי בקרמטוריון של אושוויץ".