14 חברי מקהלת "משפחה אחת" שיופיעו הערב באירוע "שרים וזוכרים" בבריכת הסולטן לא צריכים להיות בעלי קול ערב, כישרון מוזיקלי או אפילו לעבור אודישן כדי להתקבל למקהלה, רק קריטריון אחד בלבד הם צריכים, כל אב שאיבד ילד או ילדה בפיגוע או בצבא מוזמן להצטרף ולבטא את הכאב והתקווה דרך גרונו.
בכל שבוע מגיעים חברי הלהקה לביתה של דינה קיט - מנהלת פרויקטים בעמותת "משפחה אחת" שיזמה את הקמת המקהלה לפני שש שנים ומוצא קצת נחמה ושמחה בתוך ים הכאב שלעולם ינסה להטביעו. האחד, איבד שני בנים האחד בצבא, אב שני, שכל את בנו שנרצח בפיגוע ירי בכביש אלון בבנימין וביתו של חבר מקהלה אחר נרצחה בפיגוע טרור בגוש עציון וכך הלאה. כשהם שרים יחד, עצם העובדה שהם חולקים גורל משותף מביא למילות השירים אותם הם מבצעים, משמעות אחרת.
"לישראל הבן הבכור, התגלתה מחלת הסרטן כשהיה בגיל 13 והוא נלחם על חייו במשך שנתיים וחצי עד שנפטר, וכשאופיר אחיו הצעיר יותר רצה להתגייס הוא התעקש על קרבי, אומרת דינה וקולה נשבר. "אמרתי לאופיר בוא תהיה קרוב, תוכל גם להמשיך לעבוד ולעסוק בספורט אבל הוא אמר לי מה אני אהיה? ג'ובניק? מה פתאום! הוא התגייס לגבעתי, וביום שישי א' סיוון, לפני 13 שנים, אנחנו בהכנות לשבת, הטלפון מצלצל ואופיר על הקו: התקשרתי להגיד לכם שבת שלום ורק שתדעו שאני עכשיו נמצא בבסיס בגוש קטיף מול הים וזה מדהים. אמרתי לו: כל כך חבל שאתה עם שכפ"ץ ולא עם בגד ים ואז הוא אומר אני חייב לנתק קוראים לי". 3 דקות אח"כ מחבל מתאבד פוצץ את עצמו במכונית תופת מטרים ספירים מהמקום שעמדו ולאופיר ולחברו מהפלוגה, אביב איזאק לא היה שום סיכוי.
עבור עומר בעלה של דינה זה היה כבר יותר מידי, "בעלי תמיד ניגן בפסנתר, אבל מאז שאופיר נפל, הפסנתר לא נפתח", מספרת דינה, "ולאחר שהתחלתי להתנדב בעמותה חיפשתי משהו שיעשה לבעלי טוב, יחזיר את הצלילים אל הבית, וכך עלה הרעיון להקים את המקהלה".
דינה מציינת כי נשים קל יותר להוציא, "יש לנו בעמותה חוגי תכשיטנות, יוגה, פילאטיס, קרמיקה ודברים נוספים כדי לרפא במקצת את הכאב אבל גברים לא מתחברים לזה והמקהלה נותנת להם אפשרות לצאת ולפגוש אנשים שיש ביניהם מכנה משותף".
שמואל לנדאו ששכל את בנו בפיגוע ירי בדרכם לבית, סמוך לגבעת זאב מציין כי המקהלה מבחינתו היא הפסיכולוג הטוב ביותר לריפוי, "בני רונן שהיה ילד מצטיין שאהב ללמוד ולשיר נרצח לפני 13 שנה על ידי מחבלים בדרכינו חזרה לבית, והיום, כשאני שר אני מרגיש שזה מהגרון שלו. זה עוזר לי איכשהו להמשיך את החיים עם קצת שפיות".
"מאז הרצח של שולי, השמחה איננה שלמה", מוסיף משה אביו של שולי הר מלך ששכל את בנו בפיגוע ירי לפני 11 שנה סמוך לישוב כוכב השחר בבנימין, "אפילו בדברים הכי פשוטים משהו חסר. אתה מרגיש שאתה אדם לא שלם. העובדה שאנחנו אנשים מאמינים עוזרת לנו כי אנחנו יודעים שהכול בידי הקב"ה, המחבלים כבר שוחררו - דבר מזעזע כשלעצמו אך אנחנו משתדלים לזכור את שולי על כל פעילותו למען התורה וארץ ישראל שכל כך אהב. על מצבתו נכתב 'אהב לאהוב את הבריות', זה מה שיחד אותו. כשאני שר ומנסה להשמיע את קולו, זה מראה שאף אחד לא יכול לנצח אותנו, את המנגינה שלנו אי אפשר להפסיק".
הערב, תבצע החבורה שני שירים, "מה אברך", עם הזמרת רבקה זוהר והשיר "ומחה השם" של הרב שלמה קרליבך עליהם עבדו בתקופה האחרונה יחד עם המעבד המוזיקלי, יותם סגל שמלווה את המקהלה מאז שהוקמה. "בשירה שלהם יש המון עוצמה ותקווה, לראות אבות שכולים על הבמה שרים לאחר שאיבדו את היקר להם - אותי זה מצמרר" מציין יותם.
"התחלנו עם שישה אבות, מוסיפה דינה, "לא היה קל לגייס אנשים שיבואו. רובם אמרו שאין כל סיבה לשיר. אפילו את בעלי לא היה פשוט לשכנע. אמרתי לו 'את הכאב שלנו אנחנו נגיד בשירה. בוא ננציח את הילדים שלנו בשירים, בהתחלה, האנשים שהגיעו לא יכלו לדבר מרוב צער והיו מכונסים בעצמם אך עם הזמן הם נפתחו, והיום הם מגיעים פעם בשבוע לביתי, אוכלים ארוחת ערב חמה, משוחחים, צוחקים, שרים וזהו אי של שפיות בתוך כל הטירוף והאבל".
רגע לפני שמסתיים הראיון יש לדינה מסר שחשוב לה להגיד, "לא תמיד זה אפשרי אבל אני שואפת לכך שהלהקה תשיר בעיקר שירים שמחים וקצביים. אני רוצה שנזכור את הילדים שאיבדנו דרך השירה ולהעביר את המסר בבתי ספר ומול תלמידים שלמרות הכאב אפשר להמשיך הלאה ולשמוח. חייבים שזה יקרה כל השנה ולא רק בתקופת יום הזיכרון".