פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מחקר חדש: בנות דתיות לומדות פחות מדעים

      כשאת נקראת להתחתן בגיל צעיר, מה הסיכוי שתבחרי קריירה במקצוע תובעני? הבנות הדתיות מוותרות מראש על המגמות המדעיות והמגמות נסגרות. וכך עולם המדע מאבד מוחות מבריקים

      בדיקות מעבדה עם מבחנה לאיתור בשר סוס. מינכן, גרמניה, פברואר 2013 (רויטרס)
      (צילום: רויטרס)

      מקובל לחשוב, שבעשור האחרון אחת השאלות הבוערות בציבור הדתי לאומי היא האם לאפשר לבנות ללמוד תורה. פולמוסים רבים נכתבים מעל ראשיהם של הנשים, אשר בשקט בשקט, במדרשות ומרכזים ברחבי הארץ, פותחות את הגמרא ולומדות בשקיקה. נשים מעמיקות בסוגיות הלכתיות ופורצות את גדר לימודי הקודש שהיו חסומות בפניהן קודם.

      לעומת זאת, תחום לימודי החול, פתוח בפני נשים בכלל ונשים דתיות בפרט זה עשרות שנים. בשנות החמישים של המאה ה-19, החלה מגמה כללית בעולם המערבי אשר הגדירה "נשים חדשות", שתפסו את החינוך ואת ההשכלה הגבוהה כגורם מרכזי בזהות שלהן. נשים יהודיות דתיות, הצטרפו לאיטן למהפכה תוך קבלת לגיטימציה מלאה לכך במערכת החינוך הממלכתית דתית. בשנת 1996, מצאו החוקרים אילון ויוגב שהבנות הדתיות בחינוך הממלכתי דתי, לומדות לימודי מדע ברמה גבוהה ורחבה יותר מבנות גילן בחינוך הממלכתי חילוני.


      אך כשמעיינים במחקר החדש בנושא לימודי המדעים בחינוך הממלכתי דתי שנכתב ע"י אריאל פינקלשטיין מתנועת "נאמני תורה ועבודה", עולה מציאות אחרת. תוך פחות משני עשורים, בנות החינוך הממלכתי דתי, הדירו עצמן במגמה הולכת ומדאיגה מלהתמודד עם לימודי המדעים המדויקים.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      (צילום: ShutterStock)

      הדירו את עצמן או הודרו? האם הבנות חוסכות מעצמן את "כאב הראש" הכרוך בהתמודדות עם מגמת לימודים מדעית, או שיש מי שהחליט עבורן וכך בבתי הספר והאולפנות הדתיות הולכת ופוחתת האופציה ללמוד במגמות מדעיות? ואולי התשובה היא בשילוב בין השניים.

      בשנים האחרונות, חוזרת המגמה הקוראת לבנות הדתיות להינשא ולהביא לעולם ילדים בגיל צעיר. אמנם הקריאה הזו לא קוראת ברוב המקרים לוותר על לימודים גבוהים, כמו מאמרו של הרב מלמד בו קרא להתחתן בגיל צעיר אך הפליג בשבחי ההשכלה הרחבה גם לבנות. אבל כשאת נקראת להתחיל לגדל את צאצאייך בגיל צעיר, מה הסיכוי שתבחרי קריירה במקצוע תובעני? וכך כשבאות הבנות בגיל התיכון לבחור מגמת לימודים, הן מוותרות מראש על המגמות המדעיות ומגמות אלו נסגרות אחת אחרי השנייה.

      לפני כעשרים שנה, הייתי אני תלמידת תיכון ועמדתי בפני בחירת המגמה הלימודית, שמאוחר יותר תשקף את הלימודים האקדמיים שלי והמקצוע אותו בחרתי לחיים. בשום שלב בדרך לא הרגשתי שמישהו מונע ממני את הלימוד. בשום שלב לא ריפו את ידי או ניסו לשכנע אותי או את חברותי "למה את צריכה את זה?". המגמה לפיסיקה כימיה וביולוגיה היתה מלאה בבנות השכבה שלי, חדורות אמביציה ונחושות. ניתנה לנו הבחירה לפלס את הדרך המקצועית שלנו על פי נטיית ליבנו.

      בת שהרגישה מחוברת לביאליק ושירי ר' יהודה הלוי, בחרה במגמה הספרותית. בת שהמולקולות שבו את ליבה, מצאה עצמה מתמודדת עם חישובי ריכוזים ומאזנת משוואות להנאתה. אני נשבתי בקסמה של הביולוגיה. הגדרתי צמחים, למדתי פרקי רביה של האדם והתאהבתי בתאוריות פורצות הדרך של מנדל שהגדיר את הגנטיקה לראשונה.

      אני לא יכולה לשכוח, את הפעם הראשונה שתוך קריאת מאמר מדעי נפלטו מפי המילים "מה רבו מעשיך ה'" לאחר שהבנתי את מורכבותה של המערכת הביולוגית בה אני עוסקת ואת הקשרים המדהימים הקיימים במערכות מורכבות מאוד בין עולם הצומח לעולם החי.

      מדענים הצליחו ליצור תאי גזע מתאי עור (רויטרס)
      "מה רבו מעשיך ה'" (צילום: רוטירס)

      אבל היום, כשאני משוחחת אם בנות תיכון ואולפנות דתיות, אני שומעת מגמה אחרת לחלוטין. לא מעודדים ציפייה אצל הבנות ומורידים מוטיבציה ללימודים מורכבים באמירות כמו "למה לך? מה את מתכוונת להיות מהנדסת?"

      בתי ספר מערימים קשיים על בנות שמנסות לדבוק ביכולותיהן האישיות וכמו שסיכמה זאת אחת הבנות, תלמידת אולפנה: "מוסדות החינוך מעדיפים שהבנות יהיו יותר ביתיות לא יפתחו קריירה מדעית שתפגע להן בהורות בחיי המשפחה, מעדיפים שתלמד משהו הומני ותעסוק בהומני. ובנות שמנסות ללמוד לימודי מדעים נתפסות כפמיניסטיות , נשות קריירה" נראה שבבתי הספר הדתיים ובאולפנות הדגש על מצוינות מדעית לבנות פחו?ת בהרבה מזה הניתן בחינוך הממלכתי מה שיוצר את הפער ברצון וביכולת של התלמידות הדתיות להגיע למגמות המדעיות.

      נכון, יש יוצאי דופן כמו בכל מקום. אבל המגמה הכללית כפי שהיא נשמעת מהשטח וכפי שהיא מתגלה במספרים שחורים על גבי נייר לבן במחקר של אריאל פינקלשטיין, מעוררת חשש רב ודאגה.

      לא כל אחד יכול להתמודד עם לימודים מורכבים כלימודי המדעים וגם לא כל אחת. אך מי שיש לו ומי שיש לה היכולת הזו, מי שליבו חפץ ומי שמסוגל להגיע להישגים בתחום, חובתו וחובתה לעניות דעתי לשאוף ולעמוד בחזית המדע פורץ הדרך של מדינת ישראל.

      עינב מייזליש גתי היא ד"ר לביולוגיה וחברת הנהלת תנועת "נאמני תורה ועבודה"