אתר ההיכרויות למטרת בגידה מפזר נתונים לא הגיוניים. מלבד שקרים לבן הזוג שמתחייבים מניהול רומן, גם ברמה העסקית לא הגיוני שעשרות אלפי אנשים יירשמו במהירות כה גבוהה לאתר היכרויות מכל סוג שהוא.
לפני כשבועיים הושק בישראל אתר הבגידות הבין-לאומי "אשלי מדיסון" אשר מופעל על-ידי היזם נואל בידרמן. בכתבות שפורסמו באתרים כלכליים, נטען על ידי בידרמן כי בזמן של 48 שעות, עמדו מספר הכניסות באתר על כמיליון ישראלים ו-90 אלף איש נרשמו כחברים עד כה. ואני, שכל המטרה של האתר שלי הוא ההיפך הגמור מזה, לא מוכנה לקבל את הנתונים האלה. לא ערכית ומה לעשות, אפילו לא עסקית.
הנתונים המוצגים על-ידי בידרמן מופלאים או מזעזעים, תלוי את מי שואלים. אך הנתונים הללו בעיקר אומרים דרשני. האם העם היהודי כבר לא קדוש כפי שחשבנו? האם מצב מערכות היחסים שלנו רע עד כדי כך? האם יש הצדקה לסיקור הנרחב שאתר שנוי במחלוקת שכזה מקבל מכלי התקשורת בישראל? והאם יש סיכוי שאתר שהמטרה העיקרית שלו היא בגידות יעמוד על נתוני כניסות כאלה?
בניגוד גמור למעשה הנורא שבידרמן מקדם, הישראלים ערכיים הרבה יותר משאנו חושבים. עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה- אל האושר. "נשמות תאומות", "החצי השני" ו"אהבת אמת", הם אלו שבונים בתים נאמנים בישראל. אנחנו מאמינים בקדושת המשפחה, שואפים לכמה שיותר זיווגים נכונים ומדויקים וברוך השם גם מצליחים להשיג את זה, כי אנחנו בעיקר מאמינים בזוגיות מונוגמית, כמו בכתוב בספר.
ומה לגבי המספרים של בידרמן? ובכן, אפשר לנשום לרווחה. הישראלים לא בוגדים כל-כך הרבה כפי שהוא טוען. כדי להבין לעומק את מה שקרה בשבועות האחרונים בגזרת הבגידות בישראל, כדאי פשוט לדבר בנתונים מקצועיים. אני ממליצה להיכנס לפרטים קצת יותר עמוקים ולשים לרגע בצד את הסדרה ההוליוודית שבה כולם בוגדים אחד בשני והדרמה גועשת.
הישראלים מחפשים אהבה. אפילו חתונה. אתרים ישראליים של היכרות למטרת קשר רציני קיימים באינטרנט בכל המגזרים ובכל הצורות והם לרוב מובילים בכניסות מעל אתרים שאינם למטרות חתונה. ניתן לראות כי על-פי נתונים של google trends כמות החיפושים של אתרי הקשר הרציני, גבוהים בהרבה מאלו של "אשלי מדיסון" בישראל. למרות ה"באזז" התקשורתי.
למעשה, למרות שלבטח אחוז הכניסות באתר למטרות בגידות בכניסה מהמייל הרשמי או מאפליקציה/ טלפון היא נמוכה יותר, עדיין כמות החיפושים אחריו בגוגל אפילו בימים בהם התפרסמו הכתובות נמצאות הרחק מאחורי אתרי ההיכרויות למטרת קשר רציני המובילים במדינה. וכן, אפילו ה"בקסטריט בויז" השאירו להם אבק באותם ימים...
אז איך מנתונים כאלה מגיעים למיליון כניסות אמתיות ביומיים? ובכן, מי שמומחה בבגידות, יודע לספר סיפורים...
כאמור, הנתונים מעודדים, אך מה לגבי רמת העניין התקשורתית בסיפור? ובכן, כאן באמת ניתן לראות הליכה עיוורת אחרי העדר וחוסר חשיבה. כי אם אנשי החדשות שסיקרו בהרחבה את השקת אתר הבגידות החדש, באמת חשבו על מה שהם פרסמו, אפשר לומר שתהליך קבלת ההחלטות כאן שגוי בהחלט. חיפוש קצר בגוגל מראה כי אתרי חדשות מהגדולים בישראל סיקרו את ה"חדשות" לגבי אתר הבגידות בישראל ולא רק הם. אתרים רבים, כלליים וכלכליים סיקרו את הנושא והעלו אותו לסדר היום החדשותי בישראל. במקום מוסרי ומתוקן, אין לזה מקום, ובטח לא בצורה מפרגנת. הרמה המוסרית צריכה להיות ברורה. אסור לתקשורת לזלזל בערכים הבסיסיים עליהם כולנו גדלנו, ביניהם חשיבותו של התא המשפחתי ועיקרון שלום הבית והמשפחה.
ישראלים יקרים, אל תאמינו למי שמספר לכם שאתם אנשים רעים, בוגדניים ומכורים לאקשן. אל תאמינו שעשרות אלפי ישראלים כבר צובאים מידי יום על האתר ש"עשה עלייה" ורק מחפשים רומן מזדמן. אתם בטח יודעים, שרובינו לא כאלה. זה לא האופי האמיתי של העם שלנו ואחרי הכל, גם הנתונים בגוגל מוכיחים זאת. לרגל פסטיבל התקשורת של אתר הבגידות שעלה לארץ חשוב לשים תמונת מראה, אמיתית יותר, ערכית יותר ויהודית יותר אשר מבהירה כי הישראלים, אתם, הם, אנחנו, לא ממהרים לבגוד כפי שאחרים רוצים לצייר. הרווקים שבינינו רוצים להקים משפחה באמת ולא בן זוג לבגוד בו ואלה שכבר נישאו נשארים בבית עם אותה האישה ועם אותו הבעל, רובם גולשים בפייסבוק באתרי חדשות וספורט ובכלל לא מחפשים כל היום "מישהו לבגוד איתו".