חשבתי שלכל ילד יהודי יש סבתא שמדברת עם ישו
אמא שלו נולדה וגדלה כקתולית חרדית. דוד שלה היה העוזר האישי של האפיפיור, אחיה היה כומר, בן דוד שלו מטיף כריזמטי באוקלהומה ובת דודתו נזירה. זאת משפחתו של ד"ר מיכה גודמן, חוקר, פילוסוף ומרצה מבוקש בחברי הארץ העומד כיום בראש המדרשה למנהיגות חברתית "עין פרת". היום יקבל את פרס "ליבהבר" לעידוד סובלנות דתית של מכון שכטר למדעי היהדות. יחד איתו יקבל את הפרס אהוד בנאי.
גודמן מספר כי בשנות ה-60 כשהאמריקאים מרדו בהכול, בין השאר בדת הממוסדת, אמא שלו הייתה חלק מאותו מרד. "היא הייתה אידיאליסטית", מספר גודמן, "במסגרת האידיאליזם הזה היו גם הרבה אידיאליסטים יהודים שמרדו בממסד". אחד מהיהודים האידיאליסטים האלה היה אבא שלו. הוריו של גודמן התנדבו בבוליביה במשך שנתיים במסגרת "צבא השלום" ושם נפגשו. המפגש הוביל לגיור של אמא שלו. וגודמן נולד למשפחה "בין דתית". "בילדותי חשבתי שלכל ילד אורתודוקסי בירושלים יש סבתא שמדברת עם ישו. המצב הלא נורמלי שלי היה נראה לי נורמלי". בתוך הרקע הזה גדל גודמן.
אתה מתאר את הסיפור של אמא שלך ובבסיס הסיפור יש מרד. אתה, בתקופות בחיים לא עברה לך מחשבה על מרד הפוך?
לא היה מרד אבל עדיין יש לי את ההבנה שיכולתי להיות לא יהודי. הידיעה הזו מעסיקה אותי מגיל 16 אם אני יהודי מתאונה או שאולי יש לי כאן תפקיד בסיפור היהודי הזה. הגיור של אמא שלי הופך את היהודיות שלי ליותר מסתורית, ליותר מעניינת, פחות מובנת מאליה.
יש לך קשר לקרובים הנוצרים שלך?
הקרבה מאד אינטימית. לפני שנתיים הייתה לי הרצאה בלוס אנג'לס. זו הייתה הרצאה לצעירים יהודים בלוס אנג'לס. בן דוד שלי שהוא נוצרי הגיע להרצאה והוא הביא להט דתי שרימם את הקהל. אצל יהודים יש משהו מאד רציונאלי ולעיתים יבש. אז אני מדבר ובן דוד שלי מאחורה מגיב בלהט ומחמם את הקהל, ובאיזשהו שלב הקהל התחיל למחוא כפיים כשמי שהביא את כל האנרגיה היהודית לקהל היהודי שישב בקהל היה הבן דוד הנוצרי שלי שישב מאחורה.
מבחינתנו של גודמן אין בכלל שאלה האם יש הבדל בין יהודי ללא יהודי. גודמן טוען כי ההבדלים חדים וברורים. "ההיסטוריה היהודית מאד שונה ומאד פרטיקולארית וכיהודי אני מרגיש שאחד הדברים העמוקים שיהודים בישראל ובעולם מבינים היום שהאמוציה העמוקה ביותר שמבטאת את היהדות של האנשים היא שיותר משהיהדות היא אמונה היא יותר השתייכות."
מה ההבדל בינה לבין הנצרות?
הנצרות עוסקת בלהאמין והיהדות עוסקת יותר בלהשתייך. לעולם הנוצרי יש סדרה של אמונות שמגדירות אותו- אם אתה מאמין בסיפור מסוים, ברעיונות מסוימים ששייכים לנצרות אז את נוצרי. אני חושב שמה שמחבר אנשים ליהדות זה פחות השאלה במה אתה מאמין אלא בתחושה למי אתה משתייך. מה שמחבר הרבה מאד אנשים בעולם היהודי כיום, זו לא האמונה באמונות של היהדות. לא בטוח שיש דבר כזה "אמונות של היהדות."
למה?
מהסיבה הפשוטה שיש כל כך הרבה אמונות של יהדות עד כדי כך שאם הרמב"ם היה שומע על סוג האלוהים שמאמין בו האר"י הקדוש, הוא היה חושב שהוא עובד עבודה זרה. אולי אי אפשר לדבר על ה-אמונה של היהדות אלא לדבר על האמונות של היהודים. מה שמחבר אותי יותר זה ההשתייכות. אתה משתייך לקבוצה אבל היא קבוצה שהיא קבוצה רב דורית. זה הרעיון. שאתה מרגיש שאתה חבר בקהילה שמאכלסת לא רק את הדור שלך אלא דיאלוג גם עם הרמב"ם ורבי עקיבא. זה מייצר סקרנות ולכן נוצרת סקרנות ומחויבות ודיאלוג עמוק עם ההלכה. אני חושב שמה שאני מתאר כאן זו יהדות מאד מסורתית במובן של היהדות הקלאסית. כל מי שיודע משהו על ההיסטוריה של המחשבה היהודית יודע שיש כ"כ הרבה מחשבות על מה זה גאולה כולל העמדה שאין גאולה. הנצרות עשתה ועידה שבה מתכנסים ומחליטים בהצדעה על הדוגמה הרשמית של הנצרות. ליהודים אין אמונה משותפת אלא בעיקר הלכה משותפת.
על פי ההגדרות האלה, אתה יכול למצוא בעצמך משהו לא יהודי?
כל סנטימטר בי יהודי אבל הדברים האלה לא ייחודיים ליהדות. הם אוניברסאליים אבל הם באים לידי ביטוי במדיום היהודי. אני רוצה להיות אדם טוב- השאיפה לטוב נמצאת בנצרות, בבודהיזם, באיסלאם ואצל עמנואל קאנט. אני מבטא את השאיפה הזאת בכלים ובשפה יהודיים.
לדעתך, יכול להיות גיור חילוני?
"אני חושב שא.ב יהושוע הגדיר את זה יפה- היהדות היא גם דת וגם לאום. להצטרף ליהדות זה להצטרף ללאום שיש לו דת. גיור חילוני זה להצטרף למועדון בלי להשתייך לנורמות של המועדון. הקהילה הזאת לאורך דורותיה הייתה דתית ולכן זה יהיה מוזר להצטרף למועדון שאתה לא מתחבר לנורמות שלו. זה לא בלתי אפשרי אבל זה מוזר. גירות זה הצטרפות לקהילה שיש לה כבר עבר ולהפוך את העבר שלה לעבר שלך. מחוייבות לעבר זה אומר שאני אוהב אותו. זה לא אומר שאני צריך לציית לו אלא לתת לו דין וחשבון, שאני לומד את זה ועוסק בזה."
"אחד הדברים החשובים שיכולים לקרות בחברה הישראלית זה שאנחנו יכולים לפתוח מערכת יחסים חדשה בינינו לעבר שלנו. בהרבה פינות בחברה החילונית מערכת היחסים עם העבר לא ממש קיימת. שתיהן לא מנהלות מערכת יחסים. או שאני נבלע בעבר או שאני מתנתק מהעבר. חלק מהמרד החילוני היה התנתקות מהעבר. חלק מהמרד האורתודוקסי היה מרד נגד העתיד וקפיאה בעבר. יש כמות הולכת וגדילה של דתיים פתוחים וחילוניים מחוברים. אנחנו מזמינים את החברה הישראלית למערכת יחסים חדשה עם העבר, שיש בה השראה והשפעה, מערכת יחסים עם קהילה רב דורית, לא בהכרח יחסים של שליטה של העבר עליך. לשיחה יהודית חדשה."