מה מביא רב אורתודוכסי ללמד יהדות עם מרצה חילונית?

את הקורס "זהויות יהודיות" במכללה "אוהלו", מעבירים יחד שני מרצים, חילונית ורב אורתודוכסי. למה? כי מחלוקת לשם שמים איננה מפריעה, היא מפרה ומפתחת את לימוד המקורות

  • הרב קוק
הרב ד"ר דוד קליר
מורים ממכלת "אוהלו" לומדים יהדות ביחד (צילום: מערכת וואלה! NEWS, דיפולט)

יש מתחים בעם שאנחנו מקבלים כדבר המובן מאליו ומשאירים אותם בגדר סטטוס -קוו. המתח בין דתיים לחילונים הוא דוגמה טובה לכך. כל מגזר נשאר באזורו ובחינוכו, ולמעט אירועים מעורבים שונים שמארגנת תנועה זו או אחרת – המצב נותר בעינו. אם ישכילו להכשיר מורי חמ"ד ומורים לחינוך הממלכתי יחד, אולי יישבר מעגל המתח.

אחת מגולות הכותרת של הלימוד המשותף במכללה בה אני מלמד היא הקורס "זהויות יהודיות" שניתן בצוותא על ידי שני מרצים, ד"ר רינה חבלין, מרצה בכירה, ועל ידי, רב אורתודוכסי. שנינו מציגים יחד לסטודנטים זהויות יהודיות שונות, ונותנים מקום לדיון ולוויכוח. אנו מציגים בפני הסטודנטים דילמות מוסריות-הלכתיות בנוגע לשאלות יסוד כגון: מיהו יהודי, האם די ברצונו של אדם להצטרף לעם היהודי כדי להיות יהודי, מהם ערכי היסוד של תורת ישראל ועוד. אחד ממשפטי המפתח שעומדים בבסיס הרעיון הוא: "תיתכן אחדות ללא אחידות".

אכן באים אנו ממקומות שונים ומעולמות שונים. אנו בעלי השקפות עולם שונות בכלל ועל תפיסת עולמנו היהודי בפרט. אין אנו מציגים עולם שבו כולם מסכימים עם כולם. מטרת החיבור הזה היא להראות שניתן ללמוד ביחד, להשכיל ולהחכים ולעיתים רבות לא להסכים. אנחנו מנסים להוכיח שרב המאחד על המפריד. הסטודנטים נהנים להיפגש עם עולמות שונים ולעיתים אפילו "עולמות מתנגשים".

בפרשת השבוע שנקרא בשבת הקרובה נלמד על קורח שחלק על מנהיגותו של משה. חז"ל מגדירים מחלוקת זו כמחלוקת שלא לשם שמים. לעומת זאת מחלוקת הלל ושמאי מוגדרת כמחלוקת לשם שמים. מכאן אתה למד שאם מטרתם של שני הצדדים החולקים היא אכן לברר ולהגיע לתובנות מעמיקות, הרי שהדבר רצוי ומבורך.

הרב קוק, בספרו אורות הקודש ( כרך א', עמ' ט"ו) כותב כך:
"כל הניגודים הנמצאים בדעות, וכל אותה האפסיות שלפעמים נראית מחוג אחד על חברו, הניגודים הללו מתגדלים ביותר כל מה שהדעות תופסות מקום יותר גדול ברוח האדם. למסתכל פנימי מתראים הם בתואר ריחוקים מקומיים של שתילים, שהם משמשים לטובת רעננותם ושביעת יניקתם, כדי שכל אחד ואחד יתפתח במילואו, ותהיה הסגולה המיוחדת של כל אחד, מחוטבה בכל פרטיה, מה שהקירוב היה מטשטש ומקלקל הכל והאחדות המתואמה באה רק מתוך זה הריחוק, שרי בפירודא וסיים בחיבורא".

הרב קוק המשיל את המחלוקות והניגודים לריחוקים בין שתילים, ריחוקים המאפשרים לכל אחד מהשתילים לצמוח ולהתפתח. שגשוג ופריחה לא היו מתאפשרים אם היינו מסכימים כל העת. דווקא הפירוד שנמצא בתחילת הדרך (שרי בפרודא) הוא שמאפשר את החיבור והאחווה בסופה (סיים בחיבורא). אין כל צורך להסכים ולהגיע לאחידות. יש צורך לחיות באחדות ובשלום. במקום אחר כתב הרב קוק: "השלום האמתי אי אפשר שיבוא לעולם כי-אם דווקא ע"י הערך של ריבוי השלום. הריבוי של השלום הוא, שיתראו כל הצדדים וכל השיטות, ויתבררו איך כולם יש להם מקום, כל אחד לפי ערכו, מקומו ועניינו.

מניסיוני, לא זו בלבד שמחלוקת לשם שמים איננה מפריעה, אלא שהיא מפרה ומפתחת את לימוד המקורות. היא זו שמאפשרת לימוד מעמיק שמטרתו היכרות קרובה יותר עם מגוון מקורות מעולם הספרים היהודי. אולי תאמרו: אתה בטח מוותר על עקרונותיך כדי לשאת חן בעיני הסטודנטים. אתה אומר להם דברים שערבים לאוזניהם ומוכן אתה לומר דברים שלא היית אומר בפני קהל אחר. ובכן, לא כן הוא הדבר. יחד עם רצוני הכן ללמוד וללמד ביחד, תוך מתן כבוד הדדי לשותפים לי, אני נאמן לעקרונותיי בקורס זה, וכך גם שותפתי להוראה – חוקרת חילונית. אין אנו מוותרים על עקרונותינו. אני מקפיד לומר לסטודנטים: שבעים פנים לתורה-כן, שבעים תורות-לא. הרעיון של פלורליזם מחשבתי במחשבת היהדות הוא אחד מערכי היסוד של לימוד התורה. אנו מקפידים על ניסיון כן ואמיתי לברר את יסודות האמונה שלנו בשיתוף פעולה מלא בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין הסטודנטים.

הרב ד"ר דוד קליר הוא ראש בית המדרש האקדמי במכללה להכשרת מורים, "אוהלו" בגולן

לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

התרעות פיקוד העורף

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully