פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בשביל מה אנחנו צריכים את הנשיא?

      אחרי שהמנגנון הכושל שוב הוכיח שמשהו לא עובד, אפשר לשאול: מדוע אנו זקוקים לאזרח מס' 1, לראשון בן שווים, לדמות עבור טקסים? נעם דן חושבת שהגיע הזמן לדון בזה אבל בנחת

      ראובן ריבלין בטקס לזכר חללי אלטלנה, בית העלמין נחלת יצחק (יותם רונן)
      (צילום: יותם רונן)

      במסכת אבות מופיעה המשנה המפורסמת "כ??ל מ?ח?לו?ק?ת ש??ה?יא ל?ש??ם ש??מ?י?ם, סו?פ?ה? ל?ה?ת?ק?י??ם. ו?ש??א?ינ?ה? ל?ש??ם ש??מ?י?ם, א?ין סו?פ?ה? ל?ה?ת?ק?י??ם. א?יזו? ה?יא מ?ח?לו?ק?ת ש??ה?יא ל?ש??ם ש??מ?י?ם, זו? מ?ח?לו?ק?ת ה?ל??ל ו?ש??מ??אי. ו?ש??א?ינ?ה? ל?ש??ם ש??מ?י?ם, זו? מ?ח?לו?ק?ת ק?ר?ח ו?כ?ל ע?ד?תו?" פרק ה' משנה יז

      שנים רבות שלא עצרתי לברר מדוע מחלוקת קורח וכל עדתו איננה נחשבת בעיני בעלי המסכת למחלוקת לשם שמים. מה הופך את שאלותיו של קורח למגונות, ולא ראויות להתייחסות?
      בפרשת השבוע שלנו מופיע הסיפור השלם אבל בעצם הוא חלקי למדי. פרשנים רבים כבר דשו בה ובעצם כמעט ולא אפשרו לי לתהות על קנקנו של קורח בעצמי. ובאמת, מה כל כך מגונה בטענותיו של קורח, בן משפחה של משה ואהרון, ששואל שאלת יסוד ראויה: " ו?י??ק??ה?לו? ע?ל-מ?ש??ה ו?ע?ל-א?ה?ר?ן, ו?י??אמ?רו? א?ל?ה?ם ר?ב-ל?כ?ם--כ??י כ?ל-ה?ע?ד?ה כ??ל??ם ק?ד?ש??ים, ו?ב?תו?כ?ם י?הו?ה; ו?מ?ד?ו?ע? ת??ת?נ?ש???או?, ע?ל-ק?ה?ל י?הו?ה."

      מה הסיפור שלכם, הוא מנסה לברר. הרי כל העדה שלנו קדושה ואלוהים שוכן בתוכנו- בתוך כל אחד ואחד מאיתנו ! אם כן, מדוע תתנשאו? בזכות מה ולשם מה תקחו לכם שרביט וכתר, לישכה ושררה ?!

      אני מקשיבה לטיעונים של קורח, ובשמיעה ראשונה אני לגמרי איתו. קורח שואל שאלה חתרנית שנוגעת למנהיגים רוחניים. לצורך בתיווך. הוא מפקפק לא רק בלגיטימיות של ממשל משה ואהרון, אלא בעצם הנחיצות של המשרה.

      הפרשנים המסורתיים מעולם לא נטו חיבה לקורח. הם הציעו פרשנויות שונות לשאלה הכללית של קורח, אבל לא הצטערו על אחריתו. הם טענו שהוא ניהיליסט דתי המפקפק לא רק בצורך במנהיגות אלא גם בעצם הצורך לקיים מצוות. העובדה שמצוות ציצית חותמת את הפרשה הקודמת, ונחשבת באופן מסורתי לתמצית המצוות [בגימטריא ציצית = תרי"ג] שימשה להם וו יעיל לתלות עליו את הספקולציה המדרשית הזאת, אבל בגוף פרשתו של קורח שלא מוזכר דבר מכל אלה. ובכלל, מה הבעיה עם שאלות מעין אלה?

      בקריאה יחפה דווקא מצאה חן בעיני שאלתו של קורח- למה אני צריך אתכם? האם תיווך הכולל תמיד גם פרשנות- הוא דבר שאני זקוק לו? ובמילים אחרות ומורחבות- מי שמכם להיות הסמכות הפרשנית והשלטונית? והרי בבסיס היהדות המתחדשת של התקופה החדשה- שאני חלק מבית מדרשה- נמצאות שאלות יסוד שכאלה וניסיון עמוק ואמיץ להיות חלק מתנועה רחבה ומפותחת של אחריות על האוצרות המשותפים של הקדושה והחול גם יחד.

      מדוע קורח סבור שאנחנו קדושים? איפה זה בכלל נזכר בכתובים? כנראה שבכל זאת מדובר באיש רציני וקשוב. הרי משה הוא שאמר בספר ויקרא " ב ד??ב??ר א?ל-כ??ל-ע?ד?ת ב??נ?י-י?ש??ר?א?ל, ו?א?מ?ר?ת?? א?ל?ה?ם--ק?ד?ש??ים ת??ה?יו?: כ??י ק?דו?ש?, א?נ?י י?הו?ה א?ל?ה?יכ?ם ". אלא שקורח לא מבין כי הפסוק הזה הוא רק הכנה. רגע לאחר מכן תופיע "רשימת מטלות". חל עלינו ציווי עמוק ואין סופי לעבוד ולהתאמץ.. נוכל להגשים את ההצהרה הזו- לקדושה- רק מתוך עמל של עשייה החותרת לחברת מופת. אין מתנות חינם. אין זכויות יתר.

      קורח לא מבין את זה. לשיטתו הוא נולד ב"צד הנכון" ולכן הוא זוכה בפריבילגיות של השתייכות לעם קדוש שאלוהים בקרבו בצורה אימננטית ולכן הוא מנסה לברר: אם אני קדוש, אם כולנו קדושים, אם אלוהים נמצא בקרבנו במילא- מדוע אני זקוק להנהגה?

      השאלה שלו יכלה להזמין שיחה מהותית, ניסיון לפצל את המעמדות שכבר נוצרו בתוך העם, לערער ולהרהר לגבי תפקיד של מנהיגים ונחיצותם. אבל דווקא בחירת המילים והטיעונים החסרים כל כך בגוף הסיפור- משאירים אותנו עם טעם מר. טעם של מחלוקת לא ראויה.

      חז"ל מספרים כי קורח היה עשיר ולמרות שאין לנו את הצהרת ההון שלו- יש לנו נטייה לסלוד מהדמות שהם התאמצו לשרטט עבורו. עם זאת, שאלת הנחיצות של דמות "יצוגית" היא שאלה שטורדת את מנוחתי בימים אלה של בחירות לנשיאות. מוסד שאני תוהה על קנקנו, על תפקידיו ועל נחיצותו. מדוע אנו זקוקים לאזרח מס' 1, לראשון בן שווים, לדמות עבור טקסים? מה אנחנו אוהבים במחשבה על ממלכתיות?

      הבחירות המביכות לנשיאות חידדו ביתר שאת את הבלבול סביב התפקיד. אין לי רצון ממשי לסקור את רשימת המועמדים והמועמדות בכדי לשרטט מדוע אינם ראויים. הייתי מעדיפה לברר מה אנחנו מבקשות לעצמנו בעצם התפקיד הזה ועל איזה צורך אנושי, קהילתי ולאומי הוא עונה לנו. כרגע נדמה שהוא בסך הכל בית אבות מכובד שנועד להרחיק מהשדה הפוליטי דמויות שמיצו את עצמן בבית המחוקקים. הרעיון שתפקיד בכיר כל כך הוא בעצם מוסד פרישה לגימלאי מפלגות שאין בהם צורך (ולפעמים הם מהווים הפרעה שעדיף להרחיק] הוא רעיון עגום. את הנשיאות שלי, אם בכלל, אני מבקשת מאנשי ספר והגות, אנשי מחקר ומדע. לא עסקנים פוליטיים ולא אנשי שררה וסוגרי דילים. ואולי ראוי לקיים את הדיון הזה עכשיו, אחרי שהמנגנון הכושל שוב הוכיח שמשהו לא עובד. בואו נדון בזה כעת, לא בדחיפות ולא בבהילות ממלכתית. יש לי תחושה שהאדמה לא תבלע אותנו אם נעשה את הבירור הזה ביושר לבב ובעיניים פקוחות לרווחה.

      שבת של שלום.

      נעם דן היא ראשת מכינת בינ"ה ע"ש לובה אליאב

      ארגון בינה העוסק בהעמקת הזהות היהודית בקרב הציבור הישראלי