זה אמיתי: גם נשים פוסקות הלכה

פורצות דרך בהלכה: "מה שאלתך אסתר ותעש", ספר ההלכה הראשון של נשים המאגד בתוכו שו"ת בנושאים הלכתיים שהכריעו נשים אורתודוקסיות. "אישה יכולה להיות גדולת הדור ופוסקת"

יקי אדמקר
30/06/2014
חרדיות(צילום: AP, Dan Balilty)

מעמד האישה בחברה הוא מן הנושאים החשובים העומדים בראש השיח הציבורי - החילוני, הדתי והחרדי. הנשים במגזר החרדי והדתי ממלאות בדרך כלל תפקיד סביל והן עומדות בצד. בשנים האחרונות, חל שינוי בתפקידן ובהשפעתן, אבל עכשיו יש מי שמנסה להתוות דרך חדשה שתציב אותן במרכז: נשים יוכלו גם לפסוק הלכה, לא רק לנשים, גם לגברים.

הדרך הזו קיבלה לאחרונה חיזוק משמעותי לאחר שיצא הספר "מה שאלתך אסתר ותעש", העוסק בנושאי הלכה, ומאגד בתוכו שאלות ותשובות בענייני כשרות, שבת ומועד, טהרת המשפחה, חופה וקידושין, אבלות ועוד נושאים הלכתיים שהכריעו בהם הרבנית עידית ברטוב וענת נובוסלסקי, נשים אורתודוקסיות, שהוסמכו לפסיקת הלכה, ולדבריהן הספר הוא "סימן דרך בהתפתחות ההיסטורית של כניסת נשים למדניות לשיח ההלכתי".

ברטוב ונובוסלסקי הוסמכו להלכה ב-2001 על ידי הרב שלמה ריסקין, רבה של אפרת, וראש מוסדות אור תורה סטון והרב יהושע רייך, פוסק וראש כולל, זאת לאחר שסיימו תכנית שארכה 5 שנים במכון למנהיגות הלכתית של מדרשת לינדנבאום במוסדות אור תורה סטון. הן עברו מבחנים אקויוולטניים לאלו של הרבנות הראשית בנושאי ההלכה שבהם דנו.

וואלה! יהדות מביא עבורכם קטעים מתוך הספר כדי שתבינו שזה אמיתי. גם נשים הן פוסקות הלכה. כך למשל, הרבנית ברטוב דנה בשאלה של אישה שתיארה מצב שבו אירחה את בני משפחתה בליל שבת, העייפות בעקבות ההכנות לשבת מתגברת וצנעת הפרט של האישה תפגע אם היא תיעדר למקווה בשעה קריטית בזמן שבו היא מארחת. בניגוד לרוב המדריכות מטעם הרבנות הראשית לישראל שמסבירות שרק שעת חירום אמיתית מצדיקה דחייה, בחנה ברטוב את מקור החיוב לקיום יחסי מין לאחר ימי נידות כחובה של הבעל כלפי האישה, ולא הפוך והסבירה מתוך אמפתיה למצב האישה שדחיית ליל הטבילה מוצדקת גם ללא מצב חרום רפואי מובהק.

התשובה הארוכה ביותר בספר עוסקת בנושא שתשובתו עלולה להיות בעתיד נפיצה: אישה כמועמדת לדיינות בבתי הדין הרבניים. התשובה מסיקה שאין כל מניעה הלכתית לאישה שתשמש כדיינות בבית הדין אם עם ישראל והמדינה, תקבל את התופעה כרצויה ואולי אף כחיונית. יש לציין, כי לתשובה זו יש השלכה מעשית בעתיד, לאור כך ששתי כותבות הספר הן הראשונות להמשיך מעבר ללימודי ההסמכה במסלול לדיינות של המכון למנהיגות הלכתית – מסלול שאורכו עשר שנים נוספות להכשרה כדיינות בענייני גיור וגיטין.

עניין הלכתי נוסף שעלה לדיון על שולחנם של ברטוב ונובוסלסקי הוא טבילה של נשים רווקות לשם עלייה להר הבית בטהרה. לטענת ברטוב, היא קיבלה פניות רבות בנושא ופסקה כי עניין טבילה לשם קדושה וטהרה במטרה לעלות להר הבית הוא דבר מותר מאחר והטבילה דומה יותר לטבילה של רווקות לפני יום כיפור – דבר שהיה נהוג אצל נשים רווקות כנשואות במספר קהילות בהיסטוריה של עם ישראל.

יש לציין ששתי המשיבות עונות על שאלות גם עבור גברים השואלים אותן, ומגוון הנושאים הנמצאים בספר גם נוגע בשימוש במים שחוממו בדוד שמש בשבת ובצורך להחמיר יותר, ולאסור עישון ביום טוב, זאת לעומת גישה מקילה יותר באשר למקלחת ביום טוב.

לפי הרב ריסקין והרב רייך שהסמיכו את הנשים, אין כאן סטייה כלשהי מן ההלכה בעצם העובדה שנשים פוסקות בכל התחומים. "לכל אורך ההיסטוריה, החל מתקופת התנ"ך, היו נשים שעסקו בפסיקה ואף חלקו על עמיתיהם הרבנים. אולם, בהחלט ישנו חידוש גדול בכך שנשים מקבלות לראשונה הכשרה פורמלית לכך, ונכנסות לשיח ההלכתי כשותפות בדרמה הגדולה של היענות ההלכה הדינמית למציאות המתפתחת של המאה העשרים ואחת".

הרב ריסקין הוסיף כי "אין שום ספק שהמהפכה הגדולה ביותר של המאה העשרים והעשרים ואחת היא במעמד האישה. לכן, אני מאד גאה במה שנעשה פה במקום הקדוש הזה במדרשת לינדנבאום – נשים טוענות, נשים הלומדות לקראת שירות צבאי, נשים פוסקות הלכה. הנשים כאן נמצאות בעצם בתוך השיח ההלכתי, שהוא השיח המנחה לבני תורת ישראל משך כל הדורות. זו אינה מהפכה בהלכה, אלא ביטוי להלכה כפי שהיא צריכה להיות; אישה יכולה להיות גדולת הדור ופוסקת. דבורה הנביאה הייתה שופטת בישראל, שמשמעות הדבר שהייתה עוסקת בפסיקה ודיינות".

walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully