קובי אפללו, שולי רנד, מאיר בנאי, אריק סיני, אלי יצפאן, גילי שושן, עדי רן וזו רק רשימה חלקית של אנשי תרבות ואמנים שיגיעו מחר בערב לתל אביב להופעת ענק. ובניגוד למה שאנו מצפים מאירוע בסדר גודל כזה, להופעה מחר תהיה אמירה שונה, "ערב של שירים והחלטות טובות". האמנים ו-900 המאושרים שיזכו להיכנס לאירוע יקבלו על עצמם קבלות טובות. את האירוע מפיק יובל ברנס (43) בעברו איש אופנה וכיום מנהל את "ממעל ממש", בית חב"ד גדול במרכז ההוויה התל אביבית. ערב הפקת הענק הצלחנו לתפוס את יובל לראיון לוואלה! יהדות.
יובל, מה זאת אומרת ערב של שירים והחלטות טובות?
"לא החלטות טובות, אלא 'החלטות טובות 2'. בשנה שעברה עשינו את הערב הזה לרפואת רינת, אשתי ז"ל, והרב מוטי גל ז"ל שליח הרבי לרמת-גן. ביקשנו אז מאנשים שיגיעו לכנס ויקבלו החלטות טובות בכדי שהזכויות יעמדו לרפואתם. הם אמנם לא נשארו איתנו, המחלה נצחה אותם. אבל הם עלו לשמים עם החלטות טובות של אנשים שקיבלו על עצמם. ובגלל שזה היה אז ערב כל כך עוצמתי, הוחלט לעשות זאת עכשיו שוב לזכרה. היום אנחנו שוב מבקשים מאנשים לקבל החלטות טובות, כל החלטה טובה שהיא, כדי להוסיף זכויות. כל החלטה טובה שאדם מקבל, בין אם זה בין אדם לאלוהים ובין אם זה בין אדם לחברו. כשבסוף הערב תיערך הגרלה על כרטיס טיסה בין אלו שקיבלו על עצמם החלטה טובה."
מה המסר של הערב הזה?
"בערב שלנו יש חידוש יוצא דופן. קודם כל יש בו שילוב של אמנים שיש להם מכנה משותף לכל הקהלים בישראל, דבר שני הם גורמים לכולם להיות שותפים להחלטות טובות."
ואיך זה קורה?
"נותנים לאדם לחשוב על איזושהי החלטה טובה, אחרי שהוא מחליט הוא שולח מהטלפון הנייד שלו מסרון כמו 'יובל בן ליזטה, ההחלטה הטובה שלי היא להיות בקשר עם אמא שלי לפחות פעמים בשבוע' וזה מופיע על מסך ענק שכל האולם רואה את זה. ובסוף הערב יש גם את ההגרלה."
מלבד השירים וההחלטות הטובות, הערב הוא לזכרה של רינת. היא הקימה מדרשה ברמת אביב במסירות נפש לא רק בגופה אלא גם בממונה וזמנה. היום מדובר במדרשה גדולה ורצינית, עם מאות חוזרים בתשובה ומאה כלות שינציחו את שמה על המדרשה.
"רינת היתה אשת שיווק חזקה", מספר יובל, "היא הקימה חברה שעסקה בעיצוב נקודות מכירה. היא לקחה שותף שהיה מעצב בחסד אחרי שזיהתה את הכישרון שלו והציעה לו שותפות. מהרגע הראשון רינת זכתה להצלחה מטאורית ושלטה על נפח שוק רחב מאוד מול קוקה קולה, טמפו ועלית. עם הרווחים היא הקימה את המדרשה. בשלב מסוים היא הבינה שלא יהיה נכון עבורה מבחנה חסידית לעבוד עם שותף ומשם העסק התדרדר. אמנם היה לה תיק עבודות מרשים מאוד אבל היא לא מצאה מעצבים שהיה להם את המג'יק שלו. הפלא העצום היה שהיא נתנה המון צדקה. גם בימים הקשים. היא הייתה כותבת לרבי ב"אגרות קודש" (שאלה שחסידי הרבי מפנים לעברו בפתק המוטמן בין דפי ספריו, כשלאחר זמן מוציאים את המכתב ומוצאים תשובה לשאלתם מתוך כתבי הרבי. א.ק) והרבי היה עונה לה להעביר עוד למדרשה. במסירות נפש של ממש. בסופו של דבר העסק קרס לחלוטין ואותו הזמן גם פרצה אצלה המחלה. הרופאים אז לא נתנו לה יותר משנה שנתיים, אבל היא החזיקה שש שנים. ואני זוקף את זה לצדקה שהיא נתנה בשופי. ובזכות זה הספיקה עוד 6 שנים להיות אמא לחמשת ילדינו."
סיפור חייהם של הזוג ברנס התחיל עוד בשנת 2000, אז שניהם היו בראשית דרכם בעולם התשובה. הם ריכזו סביבם חבורה של צעירים שהתכנסו להאזין לשיעור בחסידות, בזוגיות ואפילו בקבלה. השיעור אמנם התקיים ביום קבוע, אבל העיתוי היה תמיד חסוי עד הרגע האחרון: "רק שעתים לפני השיעור, אנשים קיבלו סמס לסלולרי עם המקום שבו יתקיים השיעור" מספר ברנס, "זה היה מעין קונטרה למסיבות אסיד וכאלה. עשינו שיעורים במקומות מטריפים. ביפו בטיילת, בזולה ליד הים, באיזה בית קולנוע, על הגג של עזריאלי."
לפני כשמונה שנים הוחלט שיש צורך במקום שימסד את הפעילות. לצורך כך הם בחרו בחנות מרכזית של אביזרי אופנה "עם אווירה מטורפת, אי אפשר להאמין שזה במרכז תל אביב עשרים מטר מהבלגן" המקום בבעלותם של טל ומיקי. האחד מעצב תפאורות בערוץ 2 והשני מלביש. צריך פשוט לדרוך שם כדי להאמין שבאמצע תל אביב יש 200 מטר של כפר. "יש שם אווירה של וינטג', אתה יכול לחשוב שאתה נמצא באיזה צימר בטוסקנה". לא תוכלו להישאר אדישים למקום, למן המרקם ממנו בנויים הקירות ועד לאוסף השעונים העתיק. זה לא נראה כמו מקום שמתפללים או לומדים בו.
אנשים מאזינים לשיעורי החסידות והקבלה ונשארים חילונים?
"לאו דווקא. יש כאלה שמניחים תפילין, ויש שמגיעים לעיתים קרובות. תסריטאי אחד מקורב מאוד אלינו מניח תפילין פעמים בשבוע ושומר שבת בלי כיפה. יש לו את החיבור שלו. יש אדם אחר שהוא 'דתי ששה ימים בשבוע' ואשתו ממש לא דתיה. הוא עם כיפה, מגיע אלינו ולומד אבל הבאסטה נסגרת ביום שבת. הוא מבין שהוא לא יחריב את הבית בגלל זה. יש מלא רמות. יש דוגמן שהוא רק בא ומניח תפילין, הוא מקושר לייט. יש את הדבקים בדרך הארוכה, ויש אחד שהוא יעוף ויהיה חסיד".
"אספר לך משהו מדהים, לפני שנה פלוס הגיע בחור עם כלב. לא ידענו מיהו ומהו. הוא היה קושר את הכלב, נכנס, מבקש שיניחו לו תפילין ויוצא זריז. לא מדבר איתך מילה. ככה יום יום. יום אחד גילנו שהוא מכיר מישהו מהמרכז. התברר שזה אריק רוטנשטין התסריטאי האגדי של "הפוך" "פלורנטין" "שבתות וחגים". לפני חודש הוא הגיע ואמר שיש לו בשורה משמחת: 'זכיתי בקרן' (הקרן לקולנוע וטלוויזיה א.ק), במשך 12 שנה הוא הגיש כל שנה סרט לקרן וכל פעם זה היה נופל על איזה שטות. כתסריטאי במעמדו הוא היה מאוד מאוכזב. ידידה שלו שלמדה איתו קולנוע יעצה לו להניח תפילין. היום, שנה אחרי שהוא התחיל להניח, הוא זכה. את ההצלחה הוא זוקף חד משמעית לתפילין".
אז אתה בעצם מכון להחזרה בתשובה?
" 'החזרה בתשובה' זו מילה גסה בשבילי. בכלל חב"ד זה לא מקום שיוכיחו לך שיש אלוקים וזה. אם אתה רוצה תבוא, תלמד, תשכיל. זה בהחלט מקום לקירוב. מגיעים לכאן כולם. אנשים שהיו שמונה שנים בבית סוהר, וגם אנשים עם 50 מיליון דולר. כעת ישן לידי מישו מנטויז'ן שחלם להיות ד"ר בפסיכולוגיה. הוא צבר לו הון מספיק והחליט שהוא מפסיק את עבודתו בהיי טק והולך ללמוד פסיכולוגיה. ואז איכשהו הוא נמשך לשיעור והייתה לו התעוררות מאוד גדולה. הוא הגיע לעוד שיעור וכך יצא שבמקום דוקטור בפסיכולוגיה הוא הלך לעשות דוקטורט בחסידות וקבלה."
יובל ממשיך היום את הפעילות עם שותפתו החדשה לחיים. היא הגיעה ללוויה של רינת. בסופה היא לא מצאה את המפתחות של האוטו ונשארה שם עוד שלוש שעות. "זה משהו שמימי" מרגיש היום יובל, "רינת כאילו השאירה אותה ואמרה לה 'את צריכה להמשיך את התפקיד הזה הלאה' ".
הכרתם תוך כדי ההלוויה?
"חס וחלילה! שלושה חודשים מאוחר יותר התקשרה אלי אחת, שאני עצמי שידכתי לה מישהו, ואמרה לי על הבחורה הזאת, שהיום היא אשתי. אמרתי לה שזה מוקדם מידי והיא אמרה לי שזו בחורה מיוחדת. שאלתי את הרב שלי והוא אמר לי :'תלך ותיפגש'. הלכתי כמו שחסידים נפגשים. כמה פגישות. אבל מיד בפגישה הראשונה הבנתי."
ואיך הילדים קיבלו את זה?
"הילדים בסך הכל, ברוך השם בסדר. גם לה יש ילד וזו משימה לא פשוטה. אני עוסק בזה המון ומשקיע בזה המון. אנחנו עדין בתחילת הדרך ואני מאוד מקווה שנצליח."