וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מדוע כשל מערך ההסברה הישראלי?

17.7.2014 / 9:00

במכון "שם עולם" מזהים עליה של עשרות אחוזים בגילויי אנטישמיות ברשתות החברתיות מאז תחילת "צוק איתן". ראש המכון טוען כי לא ניתן למגר את התפרצות האנטישמיות אך אפשר לצמצם

שי מכלוף, גדעון צנטנר, דו"צ, רויטרס, עריכה: מתן חדד, קריינות: לירון בארי

הכשל ההסברתי של ישראל טעון הסבר. איך קורה שמדינה מהמתוחכמות בעולם שממציאה לנו פטנטים ופיתוחים באופן סדיר נפלה בדבר שבנוי על תחכום. גם תגידו מה שתגידו על ראש הממשלה נתניהו, בתקשורת הוא מבין. העלבון צורב הרבה יותר כשמבחינים מול מי כשלנו. אם תשאלו את הרב אברהם קריגר העומד בראש מכון "שם עולם" להנצחת חינוך וחקר השואה, התשובה היא מילה אחת: אנטישמיות.

"מדינת ישראל הזניחה במהלך השנים את המאבק באנטישמיות מתוך רפיסות", מסביר הרב קריגר "קבוצות רדיקליות ניסו להציב את המתקפות נגד מדינת ישראל כמאבק מדיני ולא כאנטישמיות. אולם למעשה זו אותה אנטישמיות שלובשת ופושטת צורה"

"האנטישמיות הישנה הייתה סביב נושאים דתיים. מאוחר יותר זה עבר לפסים כלכליים, היה קל להציג את היהודים כסוחטי הכסף של העולם. האנטישמיות המודרנית דיברה על תורת הגזע, והאנטישמיות האולטרה-מודרנית היא נגד מדינת ישראל. הנקודה בכל השלבים הללו זהה: העולם מזהה נקודת חולשה ודרכה הוא תוקף את ישראל."

"כיום יש במדינת ישראל חלקים שאינם רואים עין בעין את מאבקה של ישראל על חייה. הם משרתים כוחות של שנאה. ישראל נלחמת על ההגנה והקיום הנורמלי שלה כמדינה. על המרחב האווירי שלה ועל חיי אזרחיה. לפעמים אפילו מדביקים עליה תווית של בת יענה בעיתות "רגיעה", כשברור שבצד השני מתחמשים חימוש קטלני יותר ויותר. וכשבת היענה חייבת להגיב, מקום להגיד 'ראו את האיפוק שהיק נקטה עד כה כדי לשמור על חיי אדם' תוקפים אותה."

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
"77% מההרוגים במבצע הם אזרחים". הפינגטון פוסט/מערכת וואלה!, צילום מסך

איך נלחמים באנטישמיות?

"קודם כל, כשנאמר את הדברים שלנו באמירה מוסרית ומוחלטת. המגמות האנטישמיות בעולם הולכות וגוברות כשהם מזהים נקודת תורפה. כשהם מזהים עוצמה הם לוקחים צעד לאחור. בסבב הקודם שמעתי את שר החוץ כורך בצורה ברורה בין אנטישמיות לאנטי-ישראליות. זה צריך להיות המיינסטרים בכל שדרת ההסברה הישראלית. העולם רגיש היום לאנטישמיות כי הוא מכיר את השרשרת ההיסטורית. הבידול בין אנטישמיות למגמות אנטי ישראליות מעניק למתנגדינו מציאות נוחה לתקוף. האנטי ישראליות נתפסת כלגיטימית בעוד שהאנטישמיות אינה מקובלת. כשנכרוך את זה יחד כמושג שלילי יהיה להם קושי."

אתה רואה קשר בין מבצע "צוק איתן" לגילויי אנטישמיות בעולם?

"בוודאי. תראה למשל את האמירות ברשתות החברתיות. ב'שם עולם' יש תת מחלקה העוסקת בהכחשת שואה ואנטישמיות, אנחנו מזהים היום עליה מדאיגה של עשרות אחוזים בגילויי אנטישמיות. פרופ' אריק כהן מאוניברסיטת בר אילן מדבר על מספר בלתי נתפס של יהודים שחוו על בשרם גילויי אנטישמיות. מקריאות גנאי ועד התקפה קטנה או גדולה יותר. זה לא צריך להרתיע אותנו זה צריך ליצור שינוי בשיח הדיפלומטי."

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
הסיקור נדחק לשוליים. וושינגטון פוסט והניו יורק טיימס/מערכת וואלה!, צילום מסך
אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
וושינגטון פוסט והניו יורק טיימס/מערכת וואלה!, צילום מסך

יש סיכוי לנצח את האנטישמיות?

"אני לא מאמין במיגור האנטישמיות. הרי גם במדינות שלא ראו יהודי נחשפו לדעות אנטישמיות. כמו למשל בווייטנאם שלא היו שם יהודים או ישראלים ועדיין היו שם סטריאוטיפים אנטישמיים. זה דבר מוטבע ועמוק. אבל יש בכוחנו לשלוט על רמת ההתפרצות. ושנית לנסות לבודד אותה. זו היכולת שלנו. מרב הגילויים האנטישמיים מגיעים דרך מוסלמים באירופה. זהו דלק הבעירה. הם חוברים לכוחות אחרים באותם מקומות ויוצרים משנה מאוחדת של אנטישמיות אולטרה מודרנית. אם נציג בצורה ברורה שזו בדיוק אותה אנטישמיות כמו פעם הם יאלצו לרדת דרגה. לא תהיה להם לגיטימיות. להילחם נגד מדיניות ישראל זה מרוכך יותר. "

"גם בקהילות היהודיות בעולם ובקמפוסים נמצאים במצב כמעט בלתי אפשרי. הם לא מודעים לניואנסים. צריך להעביר גם להם את המסר. כך ניתן להם תחושת חוסן ויכולת לענות תשובות."

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
עומד בראש מכון "שם עולם" להנצחת חינוך וחקר השואה. הרב אברהם קריגר/מערכת וואלה!, צילום מסך

אחרי כל כך הרבה שנות אנטישמיות, מותר לנו לנסות להבין את המניעים שלה?

"זו שאלה קשה. היסטוריונים במהלך הדורות ניסו להוביל תובנות כאלה ואחרות. כך גם במחשבת ישראל. הרב חרל"פ עסק בהיבט התיאולוגי של הבנת השואה והאנטישמיות. אולם אני, כאדם מאמין, יוצא מנקודת ההבנה של היהודים כעם בעל עבר היסטורי גדול ביותר. עם שלא הואיל להתפנות מעל במת ההיסטוריה ותמיד המשיך לשים מול העולם מראה אל מול תחלואיו. אף אחד לא אוהב לראות את תחלואיו. גם היום חלק גדול מההתקפות הם כדי לעמעם וליצור לעצמם מעין צידוק על ההתנהלות שלהם כלפי העם היהודי. כשהאשמת את הקורבן במשהו, עמעמת את האשמה ממך."

וההתבוללות תועיל להפחית אנטישמיות?

"נקודת המבחן הייתה בשואה. הנאצים כמובן לא הבחינו בזה, הייתה החלטה שרירותית על תערובת של יהודים במשפחה. יתכן שפה ושם היו בודדים שראו בזה הצלה, הם הצליחו לצאת מאותה מציאות אבל היא התנפצה אל מול פניהם והדור הבא או מול הסביבה שלהם. אני יכול לומר לך שבדיוק להפך – ככל ששמרנו יותר על זהותו הגדרתו כאומה יהודית לא הפחית את האנטישמיות אבל ודאי לא העלה אותה. ישנם מכתבים מתוך גטאות פולין שנכנסו אליהם יהודים מאזורי מערב אירופה ומרכזה. יהודים שהמירו את דתם בשנות ה-20 של המאה הקודמת ודווקא בתוך אותה מציאות הם יכלו להיאחז בזהות הנוצרית שתגוונן עליהם. אבל הם חזרו אל זהותם היהודית מתוך הבנה שזה היה צעד אשלייתי. זה המסר שהם ראו בזה."

4
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully