פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המלחמה במדיין והמלחמה בחמאס

      המדיינים הפתיעו אותנו כמו החמאס. יש להודות ל-ה' על מיעוט הנפגעים ולהתפלל שייתן את התבונה למנהיגים, העוצמה לחיילים והכוח הנפשי לאזרחים, כדי שנמשיך להתייצב כצוק איתן במערכה

      המלחמה במדיין והמלחמה בחמאס
      צילום: רויטרס; עריכה: יאיר דניאל; קריינות: אביב אברמוביץ'

      הצו האלוהי המפורש שעם ישראל קיבל בפרשתנו: "נ?ק?ם נ?ק?מ?ת ב??נ?י י?ש??ר?א?ל מ?א?ת ה?מ??ד?י?נ?ים" (במדבר לא, א), הביא רבים לצדד במלחמת נקם טוטאלית נגד תושבי רצועת עזה. יש גם מי שהסיקו שיש להם היתר לבצע פעולות נקם אישיות כלפי כל אזרח ששייך לעם האויב. חישבתי ומצאתי שאפשר לסייע לקישור בין מלחמת מדיין והמלחמה בחמאס באמצעות הכלי העתיק והמפוקפק שנקרא גימטריה: מדיין בגימטריה = החמאס (114). ברם, למרות הפיתוי הפיקנטי סבורני שאין מקום לללמוד ממלחמת מדיין על הלגיטימציה למעשי נקם במציאות שלנו, וזאת מכמה סיבות:

      א. עם ישראל יצא להילחם נגד מדיין רק אחרי שמשה קיבל ציווי מפורש מפי הגבורה. אילו מלחמת נקם היתה דבר לגיטימי היה צריך משה ליזום אותה, ולא לחכות לציווי האלוהי.

      ב. המקרה של מלחמת מדיין הינו חריג בתורה. אילו עם ישראל היה צריך להיות מונחה על-ידי הרצון לנקום, היה הקב"ה מצווה לצאת לנקמה גם נגד עמים אחרים שעשו צרות לישראל דוגמת אדום ומואב.

      ג. חז"ל למדו ממלחמת מדיין את הכלל הידוע: "הבא להרגך השכם להורגו" (תנחומא ג). לפיכך ברור שלפי הבנתם מלחמה זו נועדה למגר איום עתידי מוחשי, ולא נועדה לשם נקמה גרידא.

      ד. כבר עמדו חז"ל על ההבדל בין דברי ה' למשה: "נ?ק?ם נ?ק?מ?ת ב??נ?י י?ש??ר?א?ל", ובין דברי מ?ש??ה א?ל ה?ע?ם: "ל?ת?ת נ?ק?מ?ת ה' ב??מ?ד?י?ן". על-פי הפשט במלחמת מדיין היתה נקמת ה', כיוון שהמדיינים גרמו לעם ישראל לחטוא בעריות ולעבוד עבודה זרה. נקמת ה' היתה אפוא ייחודית לעימות המיוחד עם מדיין שהביא לחטאים החמורים ביותר כנגד ה'.

      ה. אמנם אצל הקב"ה יש מושג של נקמה, כדברי הפסוק: "אל נקמות ה'" (תהילים צד, א), אולם בני אדם לא אמורים לעסוק בנקמנות. כאשר חז"ל מסבירים את המצווה ללכת בדרכי ה', הם אומרים שעלינו ללכת בדרכי החסד של הבורא, אך אין הם מזכירים כלל שעל האדם להיות איש נקמות כדרך שא-לוהים נוקם. חז"ל אמרו: "מה הוא חנון ורחום - אף אתה היה חנון ורחום" (שבת קלג, ב), וכן לימדו שעלינו להלביש ערומים, לבקר חולים, לנחם אבלים וכדומה כפי שעשה הקב"ה ... (סוטה יד, א). חז"ל לא אמרו: "מה הוא נוקם, אף אתה היה נוקם", שכן הנקמה מסורה לקב"ה בלבד. אנו אמורים לחקות את בורא עולם במעשים של הטבה לזולת ולא במעשים של פגיעה בזולת.

      חיילים מארגנים פגזים ליד תותח בגבול רצועת עזה במבצע צוק איתן – יולי 2014 (GettyImages)
      חיילי התותחנים ליד גבול רצועת עזה (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)
      עשן מעל עזה לאחר תקיפת צה"ל, מבצע צוק איתן, יולי 2014 (AP)
      ירי לעזה (צילום: AP)

      אכן יש מקרים בהם בני אדם אמורים לקחת נקם, כגון: "וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו – נקם ינקם" (שמות כא, כ), אולם בכל המקרים הללו מדובר על עשיית דין ברוצחים, ולא על ענישה קולקטיבית לאנשי חברתו של הפושע, ובכל המקירים הללו הענישה מבוצעת על ידי בית הדין בלבד.

      יש במקורותינו גם אמירות רבות המבטאות משאלה לראות בביצוע נקמה באויב. נקמה היא רגש טבעי שחש כל מי שנפגע בלא הצדקה פגיעה קשה ואכזרית. רגש זה מוצא את ביטויו בפסוקי תפילה רבים, בהם אנו מוזכרת נקמת ה', כגון: "הרנינו גויים עמו כי דם עבדיו יקום" (דברים לב, מג). באמירת פסוקים אלה אנו מתעלים את רגשות הזעם והכאב שמקננים בליבנו בעקבות פגיעה באזרחינו והריגת אחינו, לכיוון של תפילה ל-ה'.

      זכותינו ואף חובתנו להגן על עצמינו, ולשם כך מותר לבצע פעולות התקפיות נחוצות, אולם אלה צריכות להיות ממוקדות בהסרת האיום, בענישת האשמים וביצירת הרתעה. אין מקום לתקוף בכוונה תחילה מי שאינם שייכים לארגוני הטרור המאיימים עלינו. פעולות אלה יכולות להיעשות אך ורק על ידי הרשויות המוסמכות, ובשום אופן אין כל היתר לאדם כלשהו להחליט על מבצע נקמה פרטי.

      תושבי באר שבע מתפנים למרחב מוגן בעת אזעקה, מבצע צוק איתן, יולי 2014 (AP)
      תופסים מחסה בבאר שבע (צילום: AP)
      חיילים בזירת נפילת רקטה באשדוד, מבצע צוק איתן, יולי 2014 (רויטרס)
      נפילת רקטה באשדוד (צילום: רויטרס)

      עם זאת היו במלחמת מדיין כמה מרכיבים שנכונים גם במלחמתנו, ואולי הם יכולים להצדיק את הגימטריה דלעיל. למלחמת מדיין יצאו "אלף למטה לכל מטות ישראל", וזאת כדי ליצור איחוד לאומי של כל השבטים מול האויב. גם בזמננו אנו זקוקים לאיחוד שכזה של כל המפלגות, ולקוות שישכילו לצמצם את חילוקי הדעות. במלחמת מדיין יצא פינחס הכהן למערכה "ו?כ?ל?י ה?ק??ד?ש? ו?ח?צ?צ?רו?ת ה?ת??רו?ע?ה ב??י?דו?". נראה שבמלחמה זו היה צורך מיוחד לחזק את העם ולרומם את רוחו, ולכן נדרש ה נאום חוצב להבות וחודר לבבות של פנחס, וחצוצרות שילהיבו את העם להילחם ולא להטיל ספק בצדקת הדרך.

      גם בזמננו יש לחזק את המורל ושמירת רוח העם, שהם מרכיבים נחוצים לעמידה במערכה. במלחמה במדיין האויב השתמש כנראה בטירות מבוצרות, והצליח להפתיע מן האוויר באמצעות כשפים (רש"י לא,ו) גם אויבינו כיום מפתיעים מהאוויר ומבוצרים בטירותיהם. עלינו להודות ל-ה' על מיעוט הנפגעים עד כה, ולהתפלל שייתן את התבונה למדינאינו, העוצמה לחיילינו והכוח הנפשי לאזרחינו, כדי שנמשיך להתייצב כצוק איתן במערכה על קיומנו.

      הרב ד"ר רונן לוביץ, הוא הרב של ניר עציון וחבר הנהלת בית הלל