"שיח רותם" - הפליטים של החברה המערבית

הם באים ממשפחות דתיות וחילוניות, בנו את הבית שלהם בעיקר מפסולת ממוחזרת, והם גרים במדבר כי זה מחייב לפעול בקצב אחר. הכירו את להקת "שיח רותם" שרואים עצמם כשליחי הדור המייסד שמצווה עליהם לשמר את המנגינות והמילים

יניב רבי

מה קורה כאשר אנשים דתיים וחילונים מחליטים להקים יישוב קהילתי-אקולוגי משותף בלב המדבר על בסיס ערכים משותפים? הרבה טוב לאדמה ולסביבה אבל לא רק. גם לעולם המוסיקה העבודה המשותפת מיטיבה. הכירו את אילן אשל, שמוליק למברגר, גיא אשואל, אליצור גולדסמית' ומרדכי אסאו, חברי להקת "שיח רותם" שמתגוררים, עובדים את האדמה, ומנגנים יחד במסגרת הקהילה המשותפת של יח"ד (ישוב חילוני-דתי) "רותם" הממוקם בבקעת-הירדן. כעת הם גם יוצאים עם אלבום בכורה שמבטא את הקשר בין האדם לאדמה ואלוהיו.

למה לגור ביחד חילונים ודתיים? זה לא קצת כאב ראש?

"הערך המרכזי של היישוב שלנו הוא 'ואהבת לרעך כמוך', כמו שרבי עקיבא אמר שזאת כל התורה כולה, ככה גם אנחנו בחרנו ב'רותם', משפחות דתיות וחילוניות בונות חיים משותפים מתוך אותו ''ואהבת'', ובזה אנחנו מתעסקים ומנסים למצוא את המאחד ופחות את המפריד."

למה בקעת הירדן?

"אנחנו רואים את עצמנו כפליטים של החברה המערבית, דווקא האזור המדברי שבמזרח הארץ מחייב לפעול בקצב אחר."

איך התחלתם לנגן ביחד?

"הכל התחיל סביב המדורה, ניגונים בלילות בלי שינה. חמותנו רבקה הייתה מגיעה עם דרבוקה והחפלה הייתה מתחילה."

גיא אשואל. גיטרה בס (צילום: אתר רשמי, פייסבוק של להקת שיח רותם)
אליצור גולדסמית'- גיטרה קלאסית ומנדולינה (צילום: אתר רשמי, פייסבוק של להקת שיח רותם)

רבקה דמתי ז"ל המכונה "חמותנו" היא חמותם של חברי הלהקה - אילן ומרדכי. הם מספרים על אישה תימנייה שמנגנת בסטייל של אהובה עוזרי שהכירה להם את השירים וידעה את כל המילים והמקצבים, פולק ישראלי עממי. שירים כמו "דבקה רפיח", שיר ישן ומוכר עם לחן עממי בדואי, "עץ הרימון", "לאן אלך" הידוע של אהובה עוזרי ועוד.

"באחד הערבים הגיעה בחורה בשם חן שאהבה את מה ששמעה והזמינה אותנו להופעה בנופר שבערבה", מספרים חברי הלהקה, "קיבלנו את ההזמנה והתחלנו לעשות חזרות, לקחנו את העניין מאוד ברצינות. למדנו את היכולות והמגבלות של כל אחד, ובעזרת המפיק שמוליק הצלחנו לעבד את השירים ליצירות שעומדות בזכות עצמן עד שזה הבשיל בסוף לאלבום הבכורה שלנו שיצא בעת האחרונה."

באותה הופעה מסביב למדורה נתבשרו חברי הלהקה כי רבקה – "חמותנו", אותה אחת שבזכותה ההרכב חי ומנגן , נפטרה. בשורה זו גרמה להם ל"תחושת שליחות" כהגדרתם, לשמר את ההוויה שבשירה העממית הארץ -ישראלית, יחד עם השליחות הפיזית שנובעת מתוך חיים ביישוב רותם."
"איך שאנחנו כהרכב רואים את הדברים, סוד הקשר בינינו הוא בעיקר הזמן שהיקום (והנשים היקרות שלנו כמובן) מקציבים לנו לטובת הניגון. אנחנו רואים את עצמנו כשליחים של הדור המייסד שמצווה עלינו לשמר את המנגינות והמילים שבנו פה מייסדי המדינה ולהחיות רוח חלוצית בהקמת בניין חדש ומנגינה חדשה."

כל אחד מהם מגיע מאזור אחר בארץ, מתרבות אחרת, ומן הסתם בעל השפעות מוסיקליות שונות. גיא אשואל הבאסיסט היה תל אביבי בנעוריו, ומביא מהעיר הגדולה את הגרוב והדיסקו. שמוליק למברגר הגיטריסט (אקוסטית, חשמלית) והמפיק של הלהקה, גדל על בריט פופ ובאותה תקופה שההלהקה התחילה לנגן, הוא סיים את לימודיו בבית הספר רימון, והביא איתו את הג'אז והאתני. אילן אשל החלילן (חליל ומלודיקה) הוא יליד בית השיטה, מנגן מוזיקה ישראלית טהורה. מרדכי אסאו האמון על כלי ההקשה, (דרבוקה, קונגס, וטמבורין) עבד במשך מספר שנים בטאוור רקורדס והביא איתו קצת פאנק וקצת אווירה ואליצור גולדסמית מגוש עציון, מנגן על גיטרה קלאסית ומנדולינה, ומעניק את ההרמוניות והבלוז.

"היתרון הגדול שלנו הוא שאנחנו גרים באותו יישוב מרחק הליכה אחד מהשני. והיישוב הוא קהילה אחת גדולה ותומכת", הם מספרים, "במקביל להרכב כל אחד מאתנו בונה את ביתו כל אחד והחומר שמאפיין אותו – בוץ, קש, עץ ובעיקר מפסולת ממוחזרת."

היישוב רותם חרט על דגלו לחיות ברוח הסביבה עם רצון גדול לפגוע כמה שפחות בטבע ולהגביר את המודעות לשמירה עליו. וחלקם משתמשים בשירותים יבשים שממנו מייצרים קומפוסט ביתי (באיכות גבוהה מאוד) לזיבול הגינה."

אילן מפסל באדמה ומלמד בבית ספר שקד אומנות אורגנית, אליצור בונה כלי נגינה משאריות גיזום. גיא הוא פריק של צמח הבמבוק שנחשב לאחד הצמחים הכי מועילים ויעילים בעולם. הוא מגדל אותם בחוות הבמבוק שלו ובונה כל מה שרק אפשר אתו, בדיוק בימים אילו סיים לבנות גן שעשועים מוזיקלי לילדים מבמבוק. שמוליק מגדל מטע זיתים אורגני שממנו הוא מפיק שמן זית איכותי ביותר. ומרדכי מייצר מלא זבל שגם זה בסדר.

אילן אשל- חלילים ומלודיקה (צילום: אתר רשמי, פייסבוק של להקת שיח רותם)
מרדכי אסאו - כלי הקשה, דרבוקה קונגס טמבורין (צילום: אתר רשמי, פייסבוק של להקת שיח רותם)
שמוליק למברגר- גיטרה אקוסטית וחשמלית (צילום: אתר רשמי, פייסבוק של להקת שיח רותם)

לעבור שינוי תודעתי ומוסיקלי מלהקה שמבצעת באופן חופשי מנגינות מסביב למדורה ללהקה שמקליטה באולפן בטח מצריך הרבה עבודה. איך חוויתם את התהליך?

"זה באמת מצריך הרבה השקעה ולכן במהלך תקופת הבוסריות שלנו חיפשנו מנטור שיהיה לו סבלנות לשמוע ולהדריך אותנו. בורא עולם בגדולתו חיבר אותנו עם גיבור ילדותנו אריאל זילבר שגר באחד היישובים הסמוכים. שלחנו לו הקלטה ביתית ובהתחלה הוא הזדעזע מחוסר הניסיון. ואז הוא שאל אם אנחנו מכירים שיפוצניק שישפץ לו את חדר המוזיקה שלו, בגלל שרובנו מתעסקים בשיפוץ, הצענו לו ברטר תמורת הדרכה והלכנו לעשות שיעורי בית. לאחר כמה חודשים נערכנו להופעה משותפת בפסטיבל היישובי 'ואהבת' ומשם נרקמה חברות של ממש עם אריאל זילבר. הוא גם עושה קולות בשיר שפותח את האלבום החדש שלנו, השיר נקרא ''בין נהר פרת לנהר חידקל'', ביאליק כתב ובמקור שרה אותו ברכה צפירה ז"ל, אמא של אריאל."

walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully