מח"ט גבעתי מגיב: "מי שתקף אותי לא היה בקרב"

מח"ט גבעתי מגיב על הביקורת שהתעוררה נגדו בעקבות מכתב שכתב לחייליו: "מי שתקף אותי ראה כלי נשק בתמונות. כשהחיילים יודעים שהם עשויים למסור את חייהם, הם מתחברים לאמת שלהם"

מח"ט גבעתי מתכונן לעזה: "נערכים לכל פעולה" (שלומי גבאי)
(צילום: שלומי גבאי)

מפקד חטיבת גבעתי, אלוף-משנה עופר וינטר, מגיב לראשונה על הביקורת שהתעוררה נגדו בקרב רבים בציבור החילוני, בעקבות מכתב שכתב לחייליו, בו ניסה לרומם את רוחם בימי הלחימה הקשים במסגרת מבצע "צוק איתן" על ידי כך שקרא להם להילחם באויב בשם האל והדת היהודית. "מי שתקף אותי בגין המכתב ראה כנראה כלי נשק רק בתמונות, לא היה בחיים שלו בקרב ואינו יודע מהי רוח לחימה", אמר וינטר בראיון לעיתון החרדי "משפחה", "כתבתי לחיילי את מה שהרגשתי בלבי. זו זכותי המלאה".

עוד בוואלה! יהדות

החרדים בצו 8: אין חופש, נשארים בישיבה

לא תאמינו מי הגיע לשיר לחיילים הפצועים

הרב עובדיה בירך ובת 61 ילדה בן בכור

וינטר, בן 43, נשוי ואב לשמונה ילדים, נולד וגדל בקרית אתא. הוא בוגר הפנימייה הצבאית-תורנית באור עציון, שבנשיאותו של הרב חיים דרוקמן וישיבת "בני דוד" שבעלי. הוא מספר על השעות שלפני היציאה לקרב ועל התפילה של חייליו, "אין אחד מהם, ואפילו החילונים ביותר, שאינם אומרים בכוונה עצומה את התפילה לפני יציאה לקרב. במלחמה, כשהחיילים יודעים שהם עשויים למסור את הדבר הכי יקר להם, את חייהם, הם מתחברים לאמת שלהם. כשזה קורה, גם הכופר הכי גדול פוגש את אלוקים. זאת הסיבה שבמלחמה כולם מאמינים, חוץ מזה שרואים כל כך הרבה ניסים, שקשה מאוד לא להאמין"


בפעם הראשונה הוא גם חושף את הקשר שלו עם הרבנים שאותם הוא מעדכן בנעשה, "בראשית המבצע פניתי לראשי ישיבות ולמקובלים ביניהם לרב הצדיק רבי יעקב עדס, וביקשתי מהם להתפלל להצלחת המבצע ולהצלחת חיילינו בקרב. הם הבטיחו לעשות זאת וביקשו ממני לקבל על עצמי משהו - עוד מצווה, עוד הידור. החלטתי לקבל עלי להתפלל שחרית בכוונה יתרה. אנחנו במצב לחימה, של לילות ללא שינה, ולעתים תפילת שחרית היא אחרי לילה בלי שינה. זה קשה מאוד, אבל אני יודע שזה בשביל החיילים, ואני משתדל לשמור את זה, להאריך בתפילה ולהתכוון יותר

כוחות צה"ל בגבול רצועת עזה, יולי 2014 (רויטרס)
(צילום: רויטרס)
איגרת מפקד חטיבת גבעתי עופר וינטר במבצע צוק איתן (מערכת וואלה! NEWS , אמיר בוחבוט)
המכתב ששלח וינטר לחייליו (צילום: אמיר בוחבוט)

אליעזר שולמן ואהרון גרנות, אנשי העיתון שערכו עמו את הראיון ציטטו ממנו את המסר שביקש להעביר. "דווקא בעת של מלחמה, שבה הרצון להצטרף לכוחות הלוחמים הוא עז, צריכים לחזור ולהדגיש שמה שהכי נדרש לעם ישראל זה שבני התורה ישבו וילמדו תורה ביתר עוצמה ועוז. לימוד התורה מגן על עם ישראל יותר מכל דבר אחר. מי שיכול לשבת וללמוד - זאת חובתו".

לדבריו, לראשונה יש הבנה שהמלחה הזאת אינה רק של הפריפריה אלא גם של תל אביב, "זו מלחמת אין ברירה, שבה אנחנו נלחמים על הבית. אין שטח במדינת ישראל החסין מהטילים ומהירי של החמאס".

כך למשל, הוא מספר על התקרית בחירבת חיזעה. "החלטנו לתקוף את המקום עוד לפני עלות השחר, כדי שאיש לא יבחין בנו. כוח החלוץ הגיע למקום בזמן, אבל הלוחמים משום מה איחרו. לא ידענו מה לעשות כי בינתיים החל להאיר השחר, ונצנוצי אור החלו להראות את הלוחמים. מנגד היינו חייבים לתקוף, ואז פתאום הגנו עלינו עננים. ענני כבוד. לפתע כיסה אותנו, את כל הלוחמים, ערפל כבד, שהלך אתנו בכל ההתקפה. איש לא ראה אותנו. רק כאשר פוצצו הבתים שהיו צריכים להתפוצץ וכבר לא נשקפה כל סכנה לחיינו, התפזר לפתע הערפל. ממש 'כי ה' אלוקיכם ההולך עמכם להושיע אתכם'".