פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      גיוס החרדים: האם המבצע יוביל לשינוי?

      הנתונים העידו על ירידה דרמטית במספר המתגייסים החרדים, אבל אז הגיע "צוק איתן". האם מה שיאיר לפיד לא הצליח לעשות בעזרת חוק, יקרה באמצעות שותפות גורל מדהימה ומפעימה?

      123 (AP)
      (צילום: AP)

      מבצע "צוק איתן" שנמשך יותר מ-27 ימים, התנהל כשבעורף קיימת תודעה עמוקה של גורם משותף וייעוד אחד לעם כולו. בעצרות תפילה, ביוזמות "חיזוק" כמו גם בסיוע רב לחיילים שבחזית ראינו שיתוף פעולה הדוק בין כל חלקי העם, והציבור החרדי בכללו. התודעה שהופגנה בשבועות האחרונים, מאז חטיפת שלושת הנערים ורציחתם, היא תודעת אחדות כלל- יהודית.

      על אף הפולמוס הנוקב שהתנהל בשנה האחרונה סביב סוגיית גיוס בחורי הישיבות לצה"ל, ויכוח שבאופן טבעי מגביה את החומה הבצורה בין החברה החרדית לחברה הכללית, היה מי שאמר כי החרדים מתקרבים לצה"ל ושהם שותפים להווייה הישראלית. האומנם?

      האחדות המופלאה שכולנו עדים לה, אינה עומדת בסתירה לעמדה החרדית העקרונית, אלא רק מדגישה את היותנו עם אחד ואם מישהו חשב שהמבצע הזה ישנה משהו בעמדה שלוותה כאן לאחרונה בכותרות ובמאבקים – טועה. החרדים לא מתכוונים להפתיע בעמידה בתורים ארוכים בכניסה ללשכות הגיוס, הם גם לא יוותרו על זכותם העקרונית להמשיך וללמוד תורה בישיבות ובכוללים. זה פשוט לא יקרה.

      תפילה המונית בכותל במהלך מבצע צוק איתן (רויטרס)
      עצרת תפילה בכותל להצלחת החיילים (צילום: רויטרס)

      מספיק לחפור קצת באירועי הימים האחרונים כדי להבין עד כמה אין שינוי בעמדה הזו. קחו למשל את פסק ההלכה של הרבנים הראשיים לישראל, דוד לאו ויצחק יוסף, שפטרו את הלוחמים במבצע לצום בתשעה באב. בנוסח ההחלטה הם התייחסו לחיילי צה"ל "הלוחמים ומוסרים את נפשם למען עם ישראל וארץ ישראל". היה כבר מי שטען כי כוונת הדברים הייתה להוציא את מדינת ישראל, כיעד למסירת הנפש המצדיק פטור מן הצום. ואולי הוא צדק.

      גם קריאתם של הרבנים החרדים הבכירים, בהם, הרב אהרון לייב שטיינמן, הרב חיים קנייבסקי, ובכירי האדמו"רים לבטל או לכל הפחות לדחות את חופשת הקיץ בישיבות, עקב הלחימה בעזה והמצב הביטחוני בישראל, התעלמה לגמרי מחיילי צה"ל והסתפקה ב"נוכח המצב בארץ ובדרום".

      החרדים לא מערבבים בין שני המישורים. מצד אחד, הם מנהלים דיון נוקב על צביונה ואופייה של המדינה היהודית, ועל זכותם וחובתם של לומדי התורה להשקיע עצמם בהיכלי הישיבות והכוללים, תוך קבלת פטור מחובת הגיוס לאלו שתורתם אמנותם. מאידך, ככל תושבי ישראל, הערכה והכרת הטוב לגיבורים שבעם שמסרו את נפשם בהגנה עלינו.

      שני הרבנים הראשיים: הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו, אוגסט 2013 (יואב דודקביץ')
      פטרו את הלוחמים במבצע לצום בתשעה באב. הרבנים הראשיים (צילום: יואב דודקביץ')

      אלא שהשאלה שצריכה להישאל היא אחרת לגמרי: האם "צוק איתן" יוביל לשינוי בתחושת העוינות שחשה לאחרונה החברה החרדית כלפי הצבא? מאז אושר חוק הגיוס, ובפרט בתקופה האחרונה, חל שינוי דרמטי ביחס החרדים לצה"ל. באדיבות "יש עתיד" וגורמים נוספים נוצרה אצל החרדים תחושה קשה כלפי הצבא שבשיאה אף כינו את החרדים ששיתפו פעולה עם צה"ל "בוגדים" ו"אויבים".

      הנתונים העידו על ירידה דרמטית במספר המתגייסים החרדים, המיינסטרים החרדי כמעט ועשה יד אחת עם הקיצוניים במגזר בסוגיות כמו ההתייצבות בלשכות הגיוס ועוד. הכל בניסיון להגביה את החומה הבצורה בין החרדים לבין החילונים.

      האם המלחמה האחרונה תוביל לשינוי בתחושה הזו? האם המבצע הזה יחזיר אותנו למצב שהציבור החרדי ומנהיגיו יסכימו שמי שלא לומד – צריך להתגייס? וגם מי שלומד יבין שחשוב לקחת חלק במאמץ ההגנה על עם ישראל? האם מה שיאיר לפיד לא הצליח לעשות בעזרת חוק, יקרה באמצעות שותפות גורל מדהימה ומפעימה? על כך רק החרדים יוכלו לענות, והם, אם תהיתם, לא יענו על כך בקול.