בימים ההם בזמן הזה: כשיהודים התפללו לשלום השליט הטורקי

בימים בהם רבים בישראל זועמים לשמע שמו של מנהיגה של טורקיה, ראש הממשלה רג'פ טייפ ארדואן, על רקע התבטאויותיו האנטישמיות, דף תפילה מסוף המאה ה-19 שמקורו בירושלים מגלה, פעם נוספת, כי בעבר הלא רחוק יהודי ארץ ישראל נהגו דווקא לשאת תפילות מיוחדות לשלומו של השליט הטורקי דאז, הסולטן עבדול חמיד השני, שארדואן הואשם לא פעם בכך שהוא מנסה להידמות לו.

אך לא היה זה רק השליט הטורקי. מסתבר כי שורה של מנהיגי האימפריות הגדולות של ערב תחילתה של המאה ה-20 היו מושאי תפילותיהם של יהודי ירושלים. על רקע השיאים החדשים במתחים בין ישראל לבין מנהיגי העולם, ערוץ וואלה! יהדות מתכבד להגיש לקוראיו טעימה מתוך 'תפילות לשלום המלכות'. חלקן יעמדו למכירה בעוד כחודש, לא הרחק ממקום הדפסתן הראשון, בבית המכירות הפומביות 'קדם' בירושלים:

בספטמבר של שנת 1898, לפני למעלה ממאה שנה, התקבצו יהודי ירושלים, בראשות הרב שמואל סלנט, רב הקהילה האשכנזית בעיר לאירוע חגיגי. לא הייתה זו חתונה יהודית או אירוע מיוחד בלוח השנה היהודי. סיבת ההתכנסות הבלתי רגילה הייתה חגיגה ועצרת תפילה לציון 22 שנה לעלייתו לכס המלכות של הסולטן הטורקי עבדול חמיד השני (1867- 1909), אשר ירושלים הייתה נתונה אז תחת שלטונו.

דפי התפילה מיוחדים שהודפסו לכבוד המאורע המשמח וחולקו באותו יום בירושלים מעידים על היחס הטוב של הסולטן ליהודים ועל הכרת התודה של היהודים על כך. למרות שירושלים סבלה אז מעוני ומדלות, יהודי העיר לא חסכו בדפי התפילה שלהם לכבוד הסולטן. בכל דף הודפס בגדול שמו של הסולטן באותיות מוזהבות. בנוסח התפילה בקשו היהודים "לברך מלכותו (של הסולטן) לעד... להרים קרן הממלכה הרוממה האדירה והרחמנייה הזאת, ולרומם ולהאדיר ולעלות מעלה מעלה את אדוננו מלכו החסיד והרחמן". בין השאר, כונה השליט הטורקי בדפים: "מלכנו הצדיק החסיד הרחמן המנצח", ואף נישאה תפילה כי "בימיו תיוושע יהודה וישראל ישכון לבטח".

עבדול חמיד השני היה הסולטן האחרון של האימפריה הע?ת'מאנית, ועמו נפגש הרצל בשנת 1901 בנוגע להוצאה אל הפועל של חזונו הציוני. במהלך תקופתו של עבדול חמיד, תועדו התקפות אנטישמיות על בתי מסחר של יהודים, אך עמדתו המסורתית של הממשל הע?ת'מאני הייתה הגנה על היהודים כמיעוט הנאמן לסולטן.

ארבע שנים קודם לכן. הימים ימי העלייה הראשונה. לצד היחס הטוב ליהודי האימפריה העות'מאנית, הסולטן עבדול חמיד השני לא רואה בעין יפה את ההגירה היהודית לארץ ישראל. הוא חושש מהיהודים העולים, נתיניה של רוסיה, אויבתה של האימפריה שהוא עומד בראשה. דף תפילה מיוחד שמודפס בירושלים, לרגל חתונתו של הצאר הרוסי ניקולאי השני, ככל הנראה על ידי העולים עצמם, מדגיש את הקונפליקט הקשה בו הם נתונים.

מחד ירושלים נתונה לשלטון האימפריה העות'מאנית, מנגד זו אינה רוצה בהם ומטילה עליהם, בהוראת הסולטן, מיסים כבדים והגבלות שונות. בצר להם פונים היהודים לנאמנותם הקודמת לצאר הרוסי. פנייה זו אינה ברורה מאליה. ניקולאי השני היה ידוע כרודף יהודים. שלוש שנים קודם לכן הוא מגרש כ-30 אלף יהודים ממוסקבה ומטיל עליהם מגבלות שונות. למרות זאת, במסגרת הנסיבות הוא נתפס על ידי היהודים ככתובת הנכונה. באותה העת בירושלים נוכחות רוסית מרשימה. שנים ספורות קודם לכן הושלמה בעיר בנייתו של 'חצר סרגיי', אכסניה שנבנתה על ידי אביו של הצאר ניקולאי הצעיר, לרווחתם של הצליינים הרוסים הרבים הפוקדים את העיר.

על כן, לרגל נישואיו של הצאר ניקולאי, קובעים היהודים תפילה מיוחדת ליום השבת ומדפיסים עבורה דפי תפילה מיוחדים. בתפילה מבקשים היהודים: "חזקהו ואמצהו (את הצאר), בצל כנפיך תסתירהו, מכל פגע ונזק תצליהו, והייתה מלכותו לברכה בקרב ארצהו, ומברכתו יברכו כל יושביה".

תפילה מעניינת נוספת שנישאה על ידי תושבי ירושלים הינה התפילה לשלומו של קיסר האימפריה האוסטרו-הונגרית, פרנץ יוזף (1848- 1916) שנישאה בכותל המערבי בשנת 1914, 45 שנה לאחר ביקורו המפורסם לירושלים. אל מול התפילות לשלומם של שליטי האימפריות העות'מאנית והרוסית, אשר להן גם רקע ומניע פוליטי, דומה כי התפילה לשלומו של פרנץ יוזף נאמרה בעיקר מתוך הכרת הטוב.

בביקור בירושלים, שהיה הביקור הראשון של שליט נוצרי בירושלים מזה 600 שנה, תרם הקיסר כסף רב להשלמת הבנייה בבית הכנסת 'תפארת ישראל' ברובע היהודי. האגדה מספרת כי כאשר הגיע לבקר בבית הכנסת שהיה בשלבי בנייה, הבחין בגג החסר. מששאל לסיבת הדבר, נענה בתשובה כי "בית הכנסת הסיר את כובעו בפני הוד רוממותו".

לא רק בירושלים, אלא גם באירופה יחסו של פרנץ יוזף ליהודים היה סובלני ואוהד, והם העריצוהו מאוד. עת נבחר לקיסר אוסטריה נפתחה תקופה ביהדות אוסטריה הנחשבת למעין 'תור זהב'. הקיסר העניק ליהודים שוויון זכויות, באומרו כי "הזכויות האזרחיות והמדיניות אינן תלויות בדת". על רקע זה לא ייפלא כי לשון התפילה לשלומו משנת 1914 מפליג מאוד בשבחיו: "הקהילה... בהר הקדש אצל כותל מערבי תשפוך שיחה, לאלוקי יעקב תעתיר ברגש על שלום הקיסר הגדול במלכי ארץ וגבה בשליטי תבל".

תפילות מיוחדות נוספות חוברו במהלך השנים לכבוד שליטים רבים ושונים בעקבות אירועים מיוחדים. בין השאר, חוברה תפילה לכבוד מריה תרזה על ידי רבי יחזקאל לנדא, רבה של פראג.‏ את נאום הזכייה שלו בפרס נובל לספרות סיים ש"י עגנון בתפילה קצרה לשלום המלך גוסטב השישי אדולף, מלך שבדיה.

ב'קדם' מציינים כי "בפרספקטיבה של זמן, תפילות אלו נראות תלושות ומנוגדות לחלוטין למציאות שאנו מכירים כיום. מנגד, הן מלמדות גם כי המציאות הנוכחית היא לא האפשרות היחידה וכי בין הרדיפות הרבות שידעו היהודים מצידם של שליטים שונים היו גם, פה ושם, נקודות של אור".

תמונות ומחקר: בית המכירות הפומביות 'קדם'