נדמה שאין דבר יותר וותיק, דומיננטי, רגיש ומסקרן באנושות יותר מאהבה. גם ביהדות האהבה תופסת מרכיב מרכזי מאוד וחיובי מאוד. עם זאת, אם נתבונן על החברה החרדית והדתית כיום, נגלה מנעד רחב של צורות אהבה. למן חסידויות מחמירות בהן הפגישה בין החתן המיועד לכלה שבדרך מסתיימות כעבור 30 דקות, ועד "ליל האהבה" המשמש מסווה לפורקן הורמונים בשם המסורת. האם אנחנו צועדים בצילו של ספר הספרים או שנוצרה לנו דת חדשה מתחת לאף?
"החג שאנחנו חוגגים נקרא חג האהבה, אבל כמובן שהמרחק בינו לליל האהבה גדול", מסביר ד"ר חזוניאל טויטו, מרצה לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן ובמכללת תלפיות בחולון.
איך הגענו מסיפורי התנ"ך ל"ליל האהבה" כפי שהוא נחגג היום?
"אנחנו זוכרים ששבט בנימין יצא למלחמת אחים עקובה מדם מול יתר השבטים. כאשר הרקע לאירוע היה סיפורה של הפילגש בגבעה, שהתנ"ך מעיד על החריגות שלו. על כך שמימות קום העם לא נעשה דבר כזה. בני ישראל נשבעו שלא להינשא לשבט בנימין ואף אמרו ש'ארור הנותן' את בתו לשבט בנימין. בסופו של דבר הם מצאו דרך לעקוף את השבועה, וכאשר בנות שילה יצאו לכרמים ארבו להם הבחורים וכך יצא שהבנות הן אלו שלקחו את הבנים. גם חז"ל מונים דברים רבים שקרו ביום הזה, כמו למשל שפסקו מלכרות את עצי המערכה, ושחללי בית"ר במרד בר-כוכבא ניתנו לקבורה. גם לאחר הפירוד עם ממלכת יהודה, כאשר המלך הראשון לממלכת ישראל העמיד שומרים שמנעו את העלייה לרגל, הושע בן אלה ביטל את הצו האוסר זאת. ברוח ערב שנת השמיטה ניתן לציין כי היום האחרון לנטיעה בטרם שנת השמיטה."
אז מה נותר כיום מהחג הזה?
"שאנחנו מעמידים חופות ושמחות, במיוחד לאחר הניסים שקרו כאן. אבל המרחק בין זה לבין ליל האהבה הוא גדול."
אתה רומז על כך שאין אהבה בתנ"ך?
"האהבה מתחילה ממש מראשיתו של התנ"ך. אבל אם תשאל אותי, יש זוגות שיש הרבה מה ללמוד מהם, ויש זוגות שיש הרבה מה לא ללמוד מהם. תראה למשל את הזוג הראשון - אדם וחוה, הם לא מדברים ביניהם ולו פעם אחת בניגוד לזוג השני שדווקא מדבר - יצחק ורבקה. אבל בפרמטרים שלנו נגדיר זוגיות כזו כ"לא מוצלחת". רבקה לא מספרת לבעלה את הכל. הנה שאלה קלאסית, שמופיעה גם בפרשנות המסורתית וגם בזו המדעית: אם רבקה רוצה שיצחק יברך את יעקב, שתלך ותגיד: יצחק יקירי תברך את זה ולא את זה. למה כל הסיפור הזה, למה כל התרמית?"
"גם בסוף הדרך כאשר היא מעוניינת שיעקב ילך לחרן היא מספרת ליצחק: "קצתי בחיי מפני בנות חת". זו לא הסיבה האמיתית, זה לא מה שמעניין אותה. מה שחשוב לה עכשיו זה שעשיו רוצה להרוג את יעקב. איפה הכנות הזוגית? מסתבר שרבקה מדברת ליצחק במטבע שלו. ב'מטעמים אשר אהב'. היא רוצה שהוא זה שיקבע. למרות שהוא חושב אחרת ממנה. ואם היא תגיד לו "אתה טועה" יתכן שהוא לא יקבל את דעתה. אבל כשהיא תספר לו על בנות כנען זה ידבר אליו. כי הוא הרי זוכר את אבא שלו."
דווקא אברהם אבינו החביא את שרה בכניסה למצרים ודרש ממנה לספר שהיא אחותו כדי להציל את עורו?
"אצל אברהם ושרה הזוגיות כמעט מושלמת. יש שם דיונים, יש שם כעסים וזה מרשים ביותר. בגירוש הגר שפחתו, שרה מדברת ומביעה את דעתה. ביציאה ממצרים היא לא אומרת כלום. וזה לא נובע מתמימות. היא הרי לא תמימה. מסתבר, וכך גם מופיע בפרשני המקרא, שהיא שותפה מלאה בסיפור והיא שותקת במתכוון. ולכן לחיקוי."
"גם אצל דוד ובת שבע אנחנו רואים זוגיות מרשימה, שאולי בהתחלה אנחנו לא יודעים לפרשן האם זו אהבה או להט רגעי, אבל בהמשך אנחנו מוצאים את בת-שבע מתנהגת בפקחות עם שלמה ואדוניהו. לכן יש דברים שאפשר לחקות ויש כאלו שעדיף שלא."
אז מה בעצם המודל התנכ"י לאהבה?
"צריך להפריד בין הפרוזה ל'ספרות החוכמה'. בפרוזה האהבה אינה תמיד אמיתית. אנחנו רואים ששמשון אהב את דלילה אולם הסיום אינו מה שהיינו מצפים לראות מסיפור אהבה. ודווקא בספרות הכתובים, בה נאמר מה הצורה האידיאלית לאהבה וחיי זוגיות, יש לא מעט פסוקים שמדברים על זוגיות כדבר המושלם ביותר. בספר משלי אנחנו מוצאים את הפסוק "יהי מקורך ברוך ושמח באשת נעורך" ובהמשך "אשת חיל עטרת בעלה" וכמובן לקראת סיום הספר את פרק "אשת חיל" ובו אנחנו מוצאים שיתוף פעולה מלא."
"אנחנו יכולים לראות גם גברים שכופפו את דעתם ופעלו בניגוד לרצונם לכבד את האישה. כאשר שרה דורשת מאברהם לגרש את הגר השפחה המצרית, הצעד ספג ביקורת קשה בקרב הפרשנים. רד"ק כתב כי אברהם היה מעדיף להשאיר אותה אולם פעל כן על מנת להראות את חיבתו לאשתו, שרה."
שזה בעצם תוצאה של מעמדה של האישה בתנ"ך?
"חשוב להדגיש שמעמד האישה בתנ"ך הוא גבוה מאוד ואכן יש רבים שטועים בזה. התנ"ך מעניק ערך עליון לאישה. באופן הפוך לגמרי מהתפיסה שאנחנו רואים באסלאם ובנצרות. אני אחסוך ממך את הציטוטים המופיעים שם. בתנ"ך אנחנו רואים נשות מופת כמו האישה החכמה מ'תקוע' ומ'אבל בית מערכה'. חנה היא אישה מדהימה שאנחנו לומדים ממנה דברים רבים, כמו תפילה בלחש. נשים רבות מנהלות משא ומתן ומקדמות תהליכים. גם אם זה נעשה מאחורי הקלעים, הן אלו שנותנות את הטון. חשוב לזכור את זה. האישה תמיד מופיעה כמצילת חיים. כמושיעה. לפעמים שוכחים את זה והדברים מיטשטשים. גם בחז"ל מופיע המושג: "האוהב את אשתו כגופו". אישה קודמת לאיש לפדיון שבויים, כאשר יש בידינו לפדות רק אדם אחד, נעדיף שזו תהיה האישה ולא הגבר. וכמובן אסור לאדם לקדש אישה עד שיראנה כדי שלא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו. והיפה ביותר שגם היא צריכה לראות אותו והנישואין נעשים דווקא מדעת שניהם."
היום אנחנו רואים הבדלים בין חוגים מסוימים ששם ה"עד שיראנה" מסתיים כעבור חצי שעה, ואצל אחרים יוצאים יחד חודשים?
"בדיוק לשם כך יש את הגבולות. כמו איסור נגיעה וכדומה. אני לא כול להגיד מה פרק הזמן המומלץ, זו לא מתמטיקה. אבל מה שחשוב הוא הגדר. זה בסיסי ולא ניתן לפרשנויות. ההכרות חשובה והצניעות חשובה לא פחות. כן צריך להתרשם, לשמוח, להתחבר, להתאהב אבל לא להתבלבל."
אז בעצם מדובר בצורת אהבה פרימיטיבית?
"פרימיטיבית במובן של 'ראשוני'. המילה פרמיירוס בצרפתית היא: ראשונית. לא במובן של מיושן או מקולקל. זו הצורה המקורית של האהבה וכאמור יש גם הרבה מה ללמוד ממנה."