בשנת 1802 נוסדה בעיירה הבלארוסית וולוז'ין הישיבה הליטאית הראשונה. "אם הישיבות". היא שרדה 90 שנה בדיוק. ב-1892 נסגרה הישיבה. לא מחוסר תקציב ולא מחוסר בחורים. היא הייתה אז בשיא פריחתה. בסיבה לסגירתה נעוצה דרישת הממשלה להטמיע במערכת הלימוד את השפה הרוסית. זה הכל. דרך אגב, הממשלה לא התערבה ללא הלשנתם של אנשי תנועת ההשכלה. למה למשכילים היה אכפת שתלמידי הישיבה ירכשו את השפה הרוסית עוד יותר מאשר לגויים? אשאיר לכם לענות על זה לבד.
אולם השאלה הגדולה היא האם שווה לסגור את הישיבה הגדולה בעולם, את המודל והאב-טיפוס הישיבתי רק בגלל לימודי רוסית? אם זה לא מספיק, אולי ניזכר ברמב"ם שכתב כי "החוכמות החיצוניות" תשמשנה כ"רקחות וטבחות" כלומר כאמצעי עזר להבין את התורה.
אז קודם כל חשוב לדעת מה לא: יש כאלו הסבורים שהחרדים פשוט רוצים לשלוט על צאן מרעיתם. טיפה אקדמיה, כך הם יגידו, תערער את "שלטון הרבנים". היא פשוט תגלה לנערים הפוחזים שיש עולם גדול מחוץ להגמוניה הרבנית, והנערים פשוט יעופו להם מבין הידיים. ולכן הם מעדיפים להשאיר אותם בורים וסתומים. "הם פשוט מסכנים, הם 'חרדים' מכל שינוי" יסבירו אותם מומחי-חרדים למיניהם "הדוסים האומללים פשוט סובלים מפוביה כזאת שצריך לטפל בה בדרכים המתאימות." עד כאן הפילוסופיה הפרשנית העגומה והעקומה של אותם פרשנים חילונים.
תשובה זו מצטרפת לתשובה סהרורית לא פחות שגם אותה שמעתי מפי כמה מומחים מטעם עצמם ובורים בקנה מידה מדאיג. לפיה החרדים לא רוצים שחס וחלילה הילדים שלהם יצאו לעבוד ויפרנסו את עצמם כשיגדלו. "זה הרי אסון" הם יסבירו את הגישה החרדית. "אבוי לו לאדם החרדי שיעז לפרנס את רעייתו ומשפחתו"
עד כאן התשובות החילוניות. להלן תגובתי: שטויות! למעשה, צריך להיות אידיוט כדי להגיע לניתוח גרוע כל כך. הרי מי ששם לב, דווקא בזרמים החסידיים, שם כל אדם בוגר מפרנס את משפחתו כנורמה (מישהו ספר כמה חסידי גור מסתובבים בבורסה?) הדגש על מניעת לימודים כללים חזק בהרבה. בציבור הליטאי התלמיד נחשף הרבה יותר למקצועות כלליים. עם זאת, דווקא בישיבות הליטאיות כמו "מיר", "חברון" ו"פוניבז'", המודל האידיאלי הוא אברך. לאמור: אדם המקדיש את כל חייו ללימוד תורה.
למען האמת, יש כיום אקדמאים חרדיים כה רבים עד ששר הכלכלה אמר פעם בחיוך ש"תלמדו כל דבר רק לא משפטים וראיית חשבון..." ויש כמובן גם אקדמאיות. צעירה חרדית ממשיכה ללימודים על תיכוניים בסמינר כסטנדרט, ורבות אף משלימות לתואר. מה שמחדד את השאלה על התשובה המעוותת שלעיל: האם לרבנים לא אכפת שהבנות תגלנה עולם ותתחפפנה מן ההגמוניה החרדית, חלילה? ויותר מכך: איך קורה שכל אותם אקדמאים ואקדמאיות היו ונותרו חרדים גאים, ועדיין לרבנים יאסרו על תלמידים להוציא תואר בין כותלי הישיבה.
התשובה האמתית שונה בתכלית ופשוטה בתכלית. לישיבות יש מטרה. ישיבה היא כור ההיתוך ליצירת תלמידי חכמים. ביאליק, בוגר ישיבת "וולוז'ין" בעצמו, כינה את הישיבות "נשמת אפו של העם היהודי." היצירה המדהימה ששמה ישיבה אינה רק אקדמיה לתלמוד, היא לא רק בית החרושת למחוננים, היא לא רק חדר כושר תרבותי ואינטלקטואלי, היא הרבה יותר מזה. ישיבה היא בית היוצר לאדם וליהודי. היא המקום שעליו אמרו חז"ל "מימות אבותינו לא פסקה ישיבה מהם" במצרים, במדבר, בארץ ישראל ובגולה. סוד קסמו של בית המדרש היה זה שנשא את העם ברמה רוחנית גבוהה כל כך, שעמדה בניגוד מוחלט למצבו החומרי העגום. הוא זה שהצמיח מתוכנו גאוני עולם ואנשי רוח, מרבי יהודה הלוי ועד רבי ישראל מסלנט, מהרמב"ם ועד מחולל החסידות.
הישיבות תפקידן לדאוג לדור ההווה ולדור הבא. להצמיח עוד אנשי רוח ואנשים רוחניים. אברכי משי לצד רבנים. יש אולי מקום לאקדמיה, אולם היא דרך ולא ערך. דרך לפרנסה, למדע, לרפואה ולעוד המון דברים חשובים. הם דברים נחוצים, אבל לא תמצאו אותם באקדמיה צבאית ולא בבית הספר למחול. הליבה של היהדות חיה וצומחת מתוך בתי המדרש. אפילו בימים אלה, בזמן החופשה, תוכלו להיכנס לבתי מדרש עד השעות המאוחרות בלילה ולמצוא מאות לומדים עמלים על סוגיה. כי מהתורה לא לוקחים חופש. מהחיים לא לוקחים חופש.
א?ם-י?ש? א?ת-נ?פ?ש??ך? ל?ד?ע?ת א?ת-ה?מ??ע?ז
א?ל-ר?אש?ו? מ?ל??טו? א?בו?ת?יך? מ?ש??א?ת נ?פ?ש??ם,
ת?ו?ר?ת?ם, ק?ד?ש??י ק?ד?ש??יה?ם ו?י??צ??ילו?ם;
א?ם-ת??אב?ה ד?ע?ת א?ת-ה?מ??ח?ב?א ב?ו? נ?ש??מ?ר?ה
ו?ב?ע?צ?ם ט?ה?ר?ה? רו?ח? ע?מ??ך? ה?כ??ב??יר?ה,
ש??ג??ם ב??ש??ב?ע?ה? ח?י??י ח?ר?פ??ה, ר?ק ו?כ?ל?מ??ה
ש??יב?ת?ה? ל?א-הו?ב?יש??ה ח?מ?ד??ת נ?עו?ר?יה?
הוי, א?ח נ?ע?נ?ה! א?ם ל?א-ת?ד?ע ל?ך? כ??ל-א?ל??ה
א?ל - ב?? י ת ה? מ?? ד? ר? ש? סו?ר, ה?י??ש??ן ו?ה?נ?ו?ש??ן,
ב??ל?יל?י ט?ב?ת ה?א?ר?כ??ים, ה?ש??ו?מ?מ?ים,
ב??ימ?י ה?ת??מ?ו?ז ה?ב??ע?ר?ים, ה?ל??ה?ט?ים,
כ??ח?ם ה?י?ו?ם, ב??ש???ח?ר או? ב?נ?ש??ף ל?י?ל?ה,
ו?א?ם-עו?ד הו?ת?יר א?ל ל?פ?ל?יט?ה ש??ר?יד מ?צ?ע?ר
א?ז או?ל?י ג??ם-כ??י?ו?ם ת??ר?א?ינ?ה בו? ע?ינ?יך?...
(מתוך "אם יש את נפשך לדעת" - חיים נחמן ביאליק)