פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נישואי תערובת - עוד מימי קדם

      לא רק מורל ומחמוד: משה, שמשון, דוד ושלמה נשאו נשים נכריות, כחלק מתופעה מוכרת בתנ"ך. הפילוסוף הרמן כהן ראה בנישואי התערובת דרך להנחיל את האידיאה היהודית לעולם. ד"ר משה מאיר ממכון הרטמן מזכיר מקרי עבר מהמסורת

      מורל מלכה ומחמוד מנסור ביום חתונתם, 17 אוגוסט 2014 (רויטרס)
      החתונה שיצרה עימות. מורל ומחמוד (צילום: רויטרס)

      פרשת נישואי מחמוד ומורל השבוע הביאה לידי עימות את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית, עם היותה מדינה דמוקרטית. הוויכוח שרטט מפה: המתנגדים לנישואי התערובת מגבירים את ערך היהדות על פני ערך הדמוקרטיה, שוללי ההפגנה וההתנגדות מגבירים את ערך הדמוקרטיה על פני ערך היהדות. על פי המפה הזאת, לא ייתכן אדם דמוקרט המתנגד לנישואי תערובת. יש כאן בלבול מושגים, אשר דורש הבהרה ובחינה.

      בואו ונתבונן בתחילה, במצב העניינים במקורות היהדות. בתנ"ך ישנה תופעה של נישואי תערובת. כמה מהדמויות התנ"כיות הבולטות, נשאו נשים נכריות. ביניהם: משה, שמשון, דוד ושלמה. גם תופעות עממיות של נישואי תערובת מתוארות בתנ"ך. בצידן של תופעות אלה, עולה קול המתנגד לתופעה. בימי עזרא חל שינוי חריף, שינוי שגרר שילוח נרחב של נשים נכריות. מערך הנימוקים המופיע בתנ"ך כולל נימוקים מוסריים, נימוקים תיאולוגיים ונימוקים של שמירה על זרע הקודש.

      במשנת החכמים מתחלפת הגישה. אין עמדה תיאולוגית סיבתית, אלא עמדה משפטית ניטראלית. נישואי תערובת על פי ההלכה, אינם נישואין. אין כאן נימוק סיבתי ולא נימוק תכליתי, יש כאן קביעה כי ההלכה איננה מכירה באפשרות של נישואי תערובת. המערך הסיבתי חוזר ומתעורר עם עליית המחלוקת בדבר הלאומיות. הפילוסוף הרמן כהן (1842-1918) בתקופת הגותו הראשונה שלל את הלאומיות, מתוך כך הוא ראה בנישואי התערובת אידיאה. נישואי התערובת עבורו היו הדרך לממש את האידיאה היהודית ולהנחילה לעולם, 'כי ביתי בית תפילה יהיה לכל העמים'.

      לעומתו, אחד העם (1856-1924) - כהוגה יהודי חילוני - תמך בלאומיות, ומתוך כך שלל את נישואי התערובת. כך כתב אחד העם במאמרו 'המוסר הלאומי': 'האם במצב הפיזור והפירוד שאנו נמצאים בו עתה לא יגרמו נשואים כאלה סכנה לקיום העם? ואם יגרמו, האין חובה מוסרית על הלאומי להגן על קיום עמו ולהביא קרבן בשביל זה גם את אושרו הפרטי?'

      שמשון הגיבור (GettyImages)
      גם הוא התחתן עם בת עם אחר. שמשון הגיבור (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

      אני יהודי חז"לי, וכחכמים מעדיף את עולמם על פני העולם התנ"כי. אינני מקבל את הטענה כי יש השחתה מוסרית (ולא מוסרית לאומית כבהגותו של אחד העם) במי שמחליט להינשא לבן עם אחר. בעולמי ההלכתי אין תוקף לנישואין שכאלה, ועל המדינה לבנות מערכת אזרחית משלימה בה יהיה להם תוקף. אני יהודי לאומי, ועל כן רואה ערך בדאגה לקיומו של העם.

      מתוך כך אני שולל את נישואי התערובת. לא אסכים להינשא לבת עם אחר, גם במחיר האהבה. אצפה מילדי כי ינשאו לבנות ולבני העם היהודי. אני אדם פלורליסט, ועל כן אם בני או בתי יחליטו להינשא לבני עם אחר אקבל אותם קבלה מוחלטת. אינני מערבב בין הכרעתי שלי, ובין הכבוד העמוק להכרעה של אחר גם אם היא מנוגדת לשלי. אני דמוקרט, ועל כן אתמוך בקבלת המדינה את מי שהכריע להינשא נישואי תערובת.

      קבלה זו תכלול כמובן שלילה של הפרעה למי שבחר בדרך זו, וכמו כן היא תכלול את מלוא הזכויות לבני זוג מעורב. הפלורליזם והדמוקרטיה מהווים קבלה של האחר, זו איננה מעמעמת ואיננה מקהה את עמדתי היהודית ההלכתית והלאומית השוללת את נישואי התערובת. לא אבלבל בין עמדתי שלי, לבין קבלת הכרעתו האוטונומית של האחר.