אם ל-2 ילדים, שנמצאת בהליכי גירושין, עתרה ביום חמישי לבג"ץ נגד החלטת בית הדין הרבני בירושלים, שאסר עליה להפגיש את שני ילדיה עם זוגתה מאחר שמפגשים גורמים להם "נזק נפשי בלתי הפיך". בעתירה נטען כי לבית הדין אין סמכות לדון על פי הדין הדתי בכל הנושאים הנלווים לגירושין, וכי עליהם לדון בנושאים אלו בהתאם לחוקי יסוד וזכויות האדם.
בני הזוג, שקיימו מאז ומעולם אורח חיים חילוני וגידלו את הילדים באווירה פלורליסטית, נמצאים בהליכי גירושין. בהסכמת הצדדים, ילדיהם יישארו במשמורתה של האישה. אלא שלפני מספר שבועות עתר הבעל לבית הדין הרבני בירושלים בבקשה למנוע מהאישה להפגיש את הילדים עם בת זוגה וטען בדיון כי יסרב לתת לאשתו גט ללא מתן צו כזה.
הדיינים, הרב ישראל יפרח, הרב מאיר יששכר מאזוז והרב יוסף גולדברג נעתרו לבקשתו ואסרו באופן גורף את המפגשים בין הילדים לבת הזוג של האישה. "בית הדין נעתר למבוקש", נכתב בפסק הדין שהגיע לידי וואלה! יהדות, "ומוציא צו האוסר על האם להפגיש את הילדים עם המאהבת כיוון שמפגשים אלו מביאים את הילדים לבלבול ומבוכה וגורמים להם נזק נפשי בלתי הפיך".
את העתירה הגיש "מרכז צדק לנשים", עמותה העומדת בחזית המאבק המשפטי של נשים למען שוויון, כבוד וצדק בדין היהודי. עמדת העמותה היא כי לבני זוג חד מיניים זכות יסודית להקים משפחה, להחזיק בילדיהם ולחנך אותם. כל ערכאות השיפוט במדינת ישראל, לרבות בתי הדין הרבניים, חייבים להגן על זכויות אלה.
ד"ר סוזן ווייס, מייסדת ומי שעומדת בראש המרכז אמרה כי על "שופטי בית המשפט העליון להבהיר כי אין לבית הדין הרבני סמכות לדון על פי הדין הדתי בכל עניין ה"כרוך ונלווה" לנישואין וגירושין, כגון חינוך, החזקת ילדים וחלוקת רכוש. על בית הדין הרבני לדון בנושאים אלו בהתאם לחוקי יסוד וזכויות אדם". בשיחה עם וואלה! יהדות היא הוסיפה כי "הדיינים צריכים לחיות בתוך העם ולדון בבקשה כזו כפי שהגיש הבעל לפי המוסר והערכים המקובלים בימינו".
ב-2001 נדרש בג"ץ לסוגיה דומה, והרכב של שלושה שופטים הורה לבטל פסק דין של בית הדין הרבני הגדול, שאסר על אישה שניהלה מערכת יחסים עם אישה, להפגיש את ילדיה עם בת זוגה. מוקדם יותר, נדרש גם היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, לסוגיה וקבע כי בית הדין חרג מסמכותו כשאסר על אישה להפגיש את ילדיה עם זוגתה.